נוף ציון – הבדלי גרסאות

נוף ציון
	שכונת נוף ציון ב-2007, בעת בנייתה
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	2005
מייסדים	יהודה לוי ומאיר שמיר
קואורדינטות	31°45′12″N 35°14′34″E / 31.75323611°N 35.24277778°E
	שכונות נוספות בירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:47, 10 ביוני 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה
פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נוף ציון היא שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים. השכונה בנויה על המורדות הצפון-מזרחיים של הר אצל, בסמוך לשכונת ג'בל מוכאבר ולטיילת ארמון הנציב.

בשכונה שני רחובות שבהם מתגוררות כ-90 משפחות, רובן נמנות עם הציבור הדתי-לאומי. אושרו תוכניות בנייה עבור 255 יחידות דיור נוספות. השכונה כוללת שני גני ילדים, גן משחקים מעבר ביטחוני^{[דרושה הבהרה]} ושלושה בתי כנסת.

היסטוריה

בשנת 1968 נקנתה הקרקע, בשטח של 11 דונם, על ידי הקבלן רחמים לוי, שקיבל אישור לבנות במקום עוד בתקופתו של ראש העיר טדי קולק^[1]. לאחר מותו ירשו בניו יהודה ועובדיה את הקרקע. בשנת 1999 רכשה חברת "דיגל השקעות ואחזקות בע"מ", חברה ציבורית בבעלות יהודה לוי ומאיר שמיר, כ-45.5% מהזכויות במתחם מתאגיד זר תמורת 29 מיליון שקל, ו-29.5% מעובדיה לוי (אחיו של יהודה לוי) תמורת 19 מיליון שקל, כך שהחזיקה 75% מהזכויות^[2]. כמו כן רכשה מגרש סמוך בן 5 דונם מעובדיה לוי. חלק מהשטח נקנה בשנת 1943, ועובדיה לוי רכש אותו במכרז של ההוצאה לפועל, עקב חוב שהיה לבעלי המתחם למס רכוש^[3]. חברת "דיגל", שכרה את שירותיו של אריה עמית (לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה) כמנכ"ל, במטרה לקדם פרויקט, בהיקף של כ-400 מיליון דולר, המשלב בין מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלונאות ואטרקציות תיירותיות, בין השאר רכבל^[4]. הסלמת המצב הביטחוני, בעקבות האינתיפאדה השנייה גרמה לדחיית ביצוע הפרויקט, ועמית פרש מהחברה^[5]. בנוסף התנגדו, ארגוני איכות הסביבה לתוכנית הרכבל ותוכנית סמוכה (שאינה קשורה לחברת "דיגל") למגדל תצפית בגובה 140 מטר^[6].

בניית השכונה החלה לבסוף בשנת 2005, והיא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור יהדות התפוצות, במיוחד לאור העובדה שמהדירות נשקף הר הבית^[7]. מיקום הפרויקט בלב שכונה ערבית הקשה על מכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות בשכונה לציבור דתי-לאומי. עד שנת 2009 חברת דיגל בנתה 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו, ובנובמבר 2009, ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס להנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות^[8]. אך החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת הסדר חוב עם נושי החברה בסוף שנת 2010. תחילה בחרו הנושים למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי בשאר אל-מסרי, שיוצג על ידי עורך הדין דב וייסגלס ופעל באמצעות החברה הקפריסאית Techsal Trading Limited שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר^[9].

תושבי השכונה^[10] ופעילי ימין יצאו בהפגנה ובקמפיין מתוקשר בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר 2011 קיבלו נושי החברה הצעה נגדית של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי קווין ברמייסטר, שכוללת גם את איש העסקים רמי לוי, אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות דש איפקס (שבבעלות קבוצת BRM של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח^[11]. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך משפטי על אופן חלוקת הקרקע ביניהם והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016, אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה^[12], ובאוקטובר 2017, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתנה היתר בנייה ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם^[13].

ראו גם

קישורים חיצוניים

דיגל השקעות ואחזקות בע"מ - דוח תקופתי לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2008, באתר מאיה (הודעות לבורסה)
חגי עמית, אידיאולוגיה פושטת רגל: שכונת נוף ציון בירושלים נקרעת בין סכסוכים פוליטיים ועסקיים, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יהודית אופנהיימר, שכנות טובה, באתר הארץ

הערות שוליים

^ לטענת אמיר חשין, לשעבר היועץ לענייני ערבים של טדי קולק, ראו - אמיר חשין, כולם בנו בירושלים, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
^ אלעזר לוין, ‏דיגל רכשה מעובדיה לוי %61 מהזכויות במיתחמים של 16 דונם בים, באתר גלובס, 28 בינואר 1999
^ שמואל דקלו, ‏צו מניעה עלול לעכב פרוייקט התיירות והמגורים בטיילת בירושלים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2000
^ דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000
^ שי שלו, ‏אריה עמית פורש מתפקיד מנכ"ל דיגל, באתר גלובס, 18 בינואר 2003
^ דליה טל, ‏הירוקים נגד מגדל התצפית בארמון הנציב, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
^ דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 21 בינואר 2006
^ ניר חסון, יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2009
^ חן שליטא, ‏הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו", באתר גלובס, 17 בדצמבר 2010
^ קובי ישעיהו, ‏דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
^ יורם גביזון, אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
^ ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2016
^ ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017

[1] לטענת אמיר חשין, לשעבר היועץ לענייני ערבים של טדי קולק, ראו - אמיר חשין, כולם בנו בירושלים, באתר הארץ, 13 באפריל 2010

[2] אלעזר לוין, ‏דיגל רכשה מעובדיה לוי %61 מהזכויות במיתחמים של 16 דונם בים, באתר גלובס, 28 בינואר 1999

[3] שמואל דקלו, ‏צו מניעה עלול לעכב פרוייקט התיירות והמגורים בטיילת בירושלים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2000

[4] דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000

[5] שי שלו, ‏אריה עמית פורש מתפקיד מנכ"ל דיגל, באתר גלובס, 18 בינואר 2003

[6] דליה טל, ‏הירוקים נגד מגדל התצפית בארמון הנציב, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000

[7] דפנה ברמן, מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי, באתר הארץ, 21 בינואר 2006

[8] ניר חסון, יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2009

[9] חן שליטא, ‏הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו", באתר גלובס, 17 בדצמבר 2010

[10] קובי ישעיהו, ‏דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010

[11] יורם גביזון, אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני, באתר הארץ, 17 בינואר 2011

[12] ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2016

[13] ניר חסון, עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]], והיא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], במיוחד לאור העובדה שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על מכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות בשכונה לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 חברת דיגל בנתה 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו, ובנובמבר 2009, ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס להנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}. אך החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. תחילה בחרו הנושים למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצג על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] ופעל באמצעות החברה ה[[קפריסין|קפריסאית]] Techsal Trading Limited שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}.
-תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בהפגנה ובקמפיין מתוקשר בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר [[2011]] קיבלו נושי החברה הצעה נגדית של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]], שכוללת גם את איש העסקים [[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]]  (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך משפטי על אופן חלוקת הקרקע ביניהם והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016, אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}, ובאוקטובר 2017, [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה]] נתנה [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
+תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בהפגנה ובקמפיין מתוקשר בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר [[2011]] קיבלו נושי החברה הצעה נגדית של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]], שכוללת גם את איש העסקים [[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]]  (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך משפטי על אופן חלוקת הקרקע ביניהם והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016, אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}, ובאוקטובר 2017, [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] נתנה [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
 ==ראו גם==