פחמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:44, 11 ביוני 2019

{{יסוד כימי | ¹⁹C | 13 | 19.03481(11) | ms‏ (23)46.2 | (1/2+) | | |- | ²⁰C | 14 | 20.04032(26) | [ms‏ (6-5+)14] ms‏ (3)16 | 0+ | | |- | ²¹C | 15 | 21.04934(54)# | ns‏ 30> | (1/2+)# | | |- | ²²C | 16 | 22.05720(97)# | [ms‏ (14-12+)6.1] ms‏ (13)6.2 | 0+ | | |}

היסטוריה ואטימולוגיה

מקור השם האנגלי - carbon בא מהמילה הלטינית carbo, שפירושה פחם ופחם עץ.^[1] מכאן גם בא המקור לשם הצרפתי של הפחמן - charbon, שפירושו פחם עץ. בגרמנית, הולנדית ודנית, הפחמן נקרא koolstof, Kohlenstoff ו-kulstof בהתאמה, כולן בעלות משמעויות דומות המתפרשות כחומר-פחם.

בשנת 1722, רנה אנטואן פרשו דה ראומיר הראה כי ברזל הופך לפלדה באמצעות קליטת חומרים מסוימים, שהוכרו כפחמנים.^[2] בשנת 1772, הראה אנטואן לבואזיה כי יהלומים הם צורה של פחמן בכך ששרף דוגמיות פחמן ויהלום והראה כי אף אחד מהחומרים לא הפיק מים וששניהם משחררים את אותה הכמות לגרם אחד של פחמן דו-חמצני. קרל וילהלם שלה גילה שגרפיט, שהיה ידוע כצורת עופרת, הוא בעצם סוג של פחמן.^[3] בשנת 1779, הוכיחו המדענים הצרפתים קלוד לואי ברטולה, גספאר מונז' וא. ונדרמונד כי חומר זה הוא פחמן.^[4] בפרסומם הם הציעו את השם carbone (בלטינית: carbonum) ליסוד זה. אנטואן לבואזיה רשם את הפחמן כיסוד בספר הלימוד שכתב בשנת 1789.^[3]

ראו גם

תיארוך פחמן-14

קישורים חיצוניים

יסוד הפחמן (באנגלית)
חומר רב ומקיף על פחמן, כולל מצגות תלת ממדיות (באנגלית)
פחמן - הצורה השלישית
מאיר ברק, כיצד יהלום וגרפיט עשויים מפחמן אך תכונותיהם כה שונים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
אורי טייכמן, יסוד החיים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 31 בינואר 2019

תמונות מטרידות של בובספוג

https://www.google.com/imgres?imgurl=https%3A%2F%2Fi.ytimg.com%2Fvi%2FdcA0jU-yeEY%2Fmaxresdefault.jpg&imgrefurl=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DdcA0jU-yeEY&docid=svLsMbfZ_vYW7M&tbnid=lEVkbM_MxCL6xM%3A&vet=10ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhPKAwwDA..i&w=1280&h=720&bih=646&biw=1280&q=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%92&ved=0ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhPKAwwDA&iact=mrc&uact=8

https://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fmyfirstchat.com%2Fbookcity2%2Fcovers5%2F15341p.png&imgrefurl=http%3A%2F%2Fbookcity.co.il%2Fcss_print.asp%3Fid%3D64535&docid=AObt-4KsPyxRnM&tbnid=S7OTymL0mgMhjM%3A&vet=10ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhIKAUwBQ..i&w=282&h=293&bih=646&biw=1280&q=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%92&ved=0ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhIKAUwBQ&iact=mrc&uact=8

^ המילון האנגלי המקוצר של אוקספורד
^ Ferchault de Réaumur, R-A (1722). L'art de convertir le fer forgé en acier, et l'art d'adoucir le fer fondu, ou de faire des ouvrages de fer fondu aussi finis que le fer forgé (English translation from 1956).
^ ¹ ² Senese, Fred. "Who discovered carbon?". Frostburg State University.
^ Federico Giolitti (1914). The Cementation of Iron and Steel. McGraw-Hill Book Company, inc..

[1] המילון האנגלי המקוצר של אוקספורד

[2] Ferchault de Réaumur, R-A (1722). L'art de convertir le fer forgé en acier, et l'art d'adoucir le fer fondu, ou de faire des ouvrages de fer fondu aussi finis que le fer forgé (English translation from 1956).

[הערה_א-3] ¹ ² Senese, Fred. "Who discovered carbon?". Frostburg State University.

[4] Federico Giolitti (1914). The Cementation of Iron and Steel. McGraw-Hill Book Company, inc..

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{יסוד כימי
-|שם=פחמן
-|שכן מימין=[[חנקן]]
-|שכן משמאל=[[בור (יסוד)|בור]]
-|שכן מלמעלה=
-|שכן מלמטה=[[צורן|Si]]
-|תמונת טבלה מחזורית=[[קובץ:C-TableImage.png|250px]]
-|צבע רקע=#a0ffa0
-|מספר אטומי=6
-|סמל כימי=C
-|סדרה כימית=[[אל-מתכת]]
-|צפיפות=2267
-|מראה=שחור ([[גרפיט]]); חסר צבע ([[יהלום]])
-|תמונה=[[קובץ:Diamond-and-graphite-with-scale.jpg|280px]]
-|משקל אטומי=12.0107
-|רדיוס ואן דר ולס=170
-|רמות אנרגיה=2, 4
-|מצב צבירה=מוצק
-|יחידות לטמפרטורה=K
-|טמפרטורת היתוך=3823
-|טמפרטורת היתוך צלזיוס=3550
-|טמפרטורת רתיחה=5100
-|טמפרטורת רתיחה צלזיוס=4827
-|אלקטרושליליות=2.55
-|קיבולת חום סגולית=710
-|מוליכות חשמלית=0.061 × 10<sup>6</sup>
-|מוליכות תרמית=129
-|לחץ אדים=0
-|טמפרטורת אדים=
-|מהירות הקול=18350
-|טמפרטורת מהירות הקול=
-|אנרגיית יינון ראשונה=1086.5
-}}
-'''פחמן''' (Carbon) הוא [[יסוד כימי]] [[אל-מתכת]]י ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] C ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 6. בעל [[אלקטרון ערכיות|מספר ערכיות]] 4, והוא מופיע בכמות רבה בטבע. הפחמן הוא אחד ממרכיבי היסוד של כל ה[[חומר אורגני|חומרים האורגניים]] בגוף החי.
-==ייחודיות  ==
-פחמן טהור מופיע בשתי צורות נפוצות בטבע:
-*'''[[יהלום]]''' - ה[[מינרל]] הטבעי הקשה ביותר המוכר לאדם, מסודר במבנה [[ארבעון|ארבעוני]] (טטרההדרלי) - כל פחמן יוצר ארבעה משולשים תלת-ממדיים זהים המקושרים בקשרים קוולנטיים.
-*'''[[גרפיט]]''' - אחד מהחומרים הרכים ביותר, מסודר במבנה מישורי דו-ממדי, כל פחמן מקושר ל-3 פחמנים נוספים בקשר קוולנטי במבנים משושים (דבר היוצר את שכבות הגרפיט). גרפיט, על אף היותו אל-מתכת, מסוגל להוליך חשמל במבנה זה.
-ובמספר מופעים פחות שכיחים הניתנים לייצור במעבדה:
-*'''[[פולרן]]''' - (Fullerene) הידוע גם בשם C60. בעל מבנה מולקולרי של כדור-רגל המורכב מ-60 אטומי פחמן המקושרים זה אל זה בקשרים קוולנטיים.
-*'''[[ננו-צינורית פחמן]]''' - (carbon nanotube) צינורות בעלי קוטר זעיר של [[ננומטר]]ים בודדים הנוצרים כתוצאה מסגירה של משטחי גרפיט. חומר זה הוא בעל חוזק וגמישות מהחזקים הקיימים בטבע ובעל תכונות של הולכת חשמל.
-לפחמן כאמור, יש מספר ערכיות 4 - דבר זה מבטא את מספר ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] הפנויים ליצירת קשר עם [[מולקולה]] אחרת. אלקטרונים אלו אינם זהים ברמתם האנרגטית - שניים מצויים באורביטל s ושנים אחרים באורביטל p
-(שניהם בקליפה האלקטרונית השנייה L).
-פחמן מסוגל ליצור ארבעה קשרים יחידים, שני קשרים כפולים ואף קשר משולש אחד. בנוסף לכך אטום הפחמן קטן יחסית ובעל זיקה חזקה לאטומים קטנים. בגלל תכונות אלה ישנן יותר מ-10 מיליון תרכובות פחמן מוכרות לאדם, אלפים מתוכן הכרחיות לקיום חיים (פחמן מהווה יסוד עיקרי ב[[חלבון|חלבונים]] וב-[[DNA]]).
-הוא במיוחד נפוץ בטבע בתרכובת [[פחמן דו-חמצני]], המופיעה בשתי צורות: כ[[גז]] ב[[אטמוספירה]], ומומסת במקווי [[מים]]. תרכובת פחות נפוצה של פחמן וחמצן היא [[פחמן חד-חמצני]]. בנוסף לכך מופיע הפחמן גם בתרכובות המצויות בסלעים ובמעמקי האדמה (בצורת [[פחם אבן|פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]).
-חשיבותו של הפחמן כמרכיב יסוד בחי ובצומח באה לידי ביטוי בתחום ה[[כימיה אורגנית|כימיה האורגנית]], שהיא ענף מיוחד של ה[[כימיה]] העוסק בחקר [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]], שהן תרכובות המכילות פחמן.
-==שימושים==
-*[[פחמן 14]] - גילויו של [[איזוטופ]] <sup>14</sup>C ב־[[27 בפברואר]] [[1940]] עזר לפתח את שיטת [[תיארוך פחמן-14|תיארוך הפחמן]].
-*שילוב פחמן בצורת גרפיט עם [[חרסית]] לשימוש ב[[עיפרון|עפרונות]].
-*ייצור [[פלדה]] על ידי הוספת פחמן לברזל.
-*ב[[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] נעזרים במוטות פחמן לשליטה ב[[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת]].
-*משתמשים בגרפיט בצורת אבקה קרושה בבישול, [[אמנות]] ועוד.
-*גלולות או אבקת פחם מנוצלות ברפואה על-מנת לספוג [[רעל]]ים וארס ממערכת העיכול.
-*[[פחמן-12]] משמש כייחוס, על-פיו מחושבות [[מסה אטומית|המסות האטומיות]] של כל גרעיני האטומים.
-==[[איזוטופ]]י פחמן==
-{| class=wikitable style=font-size:95%; white-space:nowrap style=text-align:center
-!rowspan=2| סמל
-! ([[פרוטון|p]]){{כ}}Z
-! ([[נייטרון|n]]){{כ}}N
-! מסה איזוטופית (u)
-!rowspan=2| זמן [[מחצית חיים]]
-!rowspan=2| ספין גרעיני
-!rowspan=2| [[שכיחות]] האיזוטופ{{ש}}(כ[[מול#יחידות נוספות|שבר מולרי]] מהיסוד)
-!rowspan=2| טווח השינוי הטבעי{{ש}}(כשבר מולרי מהיסוד)
-|-
-!colspan=3| התרגשות אנרגטית
-|-
-| <sup>8</sup>C
-|rowspan=15|{{כ}}6
-| 2
-| 8.037675(25)
-| [KeV{{כ}} (50)230] E-21 s{{כ}}(4)2.0
-| 0+
-|
-|
-|-
-| <sup>9</sup>C
-| 3
-| 9.0310367(23)
-| ms{{כ}} (9)126.5
-| (3/2-)
-|
-|
-|-
-| <sup>10</sup>C
-| 4
-| 10.0168532(4)
-| s{{כ}} (12)19.290
-| 0+
-|
-|
-|-
-| [[פחמן-11|<sup>11</sup>C]]
-| 5
-| 11.0114336(10)
-| min{{כ}} (24)20.334
-| 3/2-
-|
-|
-|-
-| [[פחמן-12|<sup>12</sup>C]]
-| 6
-| 12 לפי הגדרה
-| יציב
-| 0+
-| 0.9893(8)
-| 0.98853-0.99037
-|-
-| <sup>13</sup>C
-| 7
-| 13.0033548378(10)
-| יציב
-| 1/2-
-| 0.0107(8)
-| 0.00963-0.01147
-|-
-| <sup>14</sup>C
-| 8
-| 14.003241989(4)
-| E+3 a{{כ}}(3)5.70
-| 0+
-|
-|
-|-
-| <sup>15</sup>C
-| 9
-| 15.0105993(9)
-| s{{כ}} (5)2.449
-| 1/2+
-|
-|
-|-
-| <sup>16</sup>C
-| 10
-| 16.014701(4)
-| s{{כ}} (8)0.747
-| 0+
-|
-|
-|-
-| <sup>17</sup>C
-| 11
-| 17.022586(19)
-| ms{{כ}} (5)193
-| (3/2+)
-|
-|
-|-
-| <sup>18</sup>C
-| 12
-| 18.02676(3)
-| ms{{כ}} (2)92
-| 0+
-|
-|
-|-
 | <sup>19</sup>C
 | 13
@@ שורה 212: / שורה 52: @@
 * {{דוידסון|אורי טייכמן|יסוד החיים|orderoutofchaos/יסוד-החיים|31 בינואר 2019}}
+== תמונות מטרידות של בובספוג==
-== הערות שוליים ==
-{{הערות שוליים}}
+https://www.google.com/imgres?imgurl=https%3A%2F%2Fi.ytimg.com%2Fvi%2FdcA0jU-yeEY%2Fmaxresdefault.jpg&imgrefurl=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DdcA0jU-yeEY&docid=svLsMbfZ_vYW7M&tbnid=lEVkbM_MxCL6xM%3A&vet=10ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhPKAwwDA..i&w=1280&h=720&bih=646&biw=1280&q=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%92&ved=0ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhPKAwwDA&iact=mrc&uact=8
-{{הטבלה המחזורית|C}}
+https://www.google.com/imgres?imgurl=http%3A%2F%2Fmyfirstchat.com%2Fbookcity2%2Fcovers5%2F15341p.png&imgrefurl=http%3A%2F%2Fbookcity.co.il%2Fcss_print.asp%3Fid%3D64535&docid=AObt-4KsPyxRnM&tbnid=S7OTymL0mgMhjM%3A&vet=10ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhIKAUwBQ..i&w=282&h=293&bih=646&biw=1280&q=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%92&ved=0ahUKEwiXpdHe4eHiAhWFKFAKHdawA6AQMwhIKAUwBQ&iact=mrc&uact=8
-[[קטגוריה:פחמן|*]]
-[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
-[[קטגוריה:אל-מתכות]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פחמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פחמן