סופרפוזיציה קוונטית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (,)
שורה 5: שורה 5:
'''לדוגמה:''' נניח מערכת קוונטית ובסיס מדידה: <math>\ | 0 \rang,\ | 1 \rang</math>. המערכת נמצאת בסופרפוזיציה אם פונקציית הגל שלה היא
'''לדוגמה:''' נניח מערכת קוונטית ובסיס מדידה: <math>\ | 0 \rang,\ | 1 \rang</math>. המערכת נמצאת בסופרפוזיציה אם פונקציית הגל שלה היא
: <math>\ | \psi \rang = \alpha | 0 \rang + \beta | 1 \rang</math>
: <math>\ | \psi \rang = \alpha | 0 \rang + \beta | 1 \rang</math>
כאשר <math>\ | \alpha |^2 + | \beta |^2 = 1 \ \ , \ \ \alpha , \beta \ne 0</math>. הסיבה לשוויון האחרון הוא [[תנאי נירמול]] (כל מקדם בריבוע נותן את ההסתברות לקבל את המצב הצמוד אליו, סכום כל ההסתברויות =1)
כאשר <math>\ | \alpha |^2 + | \beta |^2 = 1 \ \, \ \ \alpha, \beta \ne 0</math>. הסיבה לשוויון האחרון הוא [[תנאי נירמול]] (כל מקדם בריבוע נותן את ההסתברות לקבל את המצב הצמוד אליו, סכום כל ההסתברויות =1)
כאשר נמדוד את המערכת בבסיס המדידה, ב[[הסתברות]] <math>\ |\alpha|^2</math> נקבל שהיא במצב <math>\ | 0 \rang</math> ואילו בהסתברות <math>\ |\beta|^2</math> נקבל שהיא במצב <math>\ | 1 \rang</math>.
כאשר נמדוד את המערכת בבסיס המדידה, ב[[הסתברות]] <math>\ |\alpha|^2</math> נקבל שהיא במצב <math>\ | 0 \rang</math> ואילו בהסתברות <math>\ |\beta|^2</math> נקבל שהיא במצב <math>\ | 1 \rang</math>.


{{קצרמר|פיזיקה}}
{{קצרמר|פיזיקה}}

גרסה מ־10:10, 12 ביוני 2019

סופרפוזיציה קוונטית היא עקרון בסיסי בתורת הקוונטים. בתורת הקוונטים, מתואר מצב המערכת על ידי פונקציית גל, המתארת את ההסתברויות לאפשרויות השונות של מצב המערכת. בהינתן בסיס וקטורי הפורש את מרחב המצבים של המערכת ניתן לתאר את מצב המערכת כסופרפוזיציה של מצבי הבסיס.

אם נמדוד את המערכת בבסיס זה לא נקבל תוצאה דטרמיניסטית אלא התפלגות התואמת את התפלגות מצבי הבסיס בסופרפוזיציה, מלבד במקרה הפרטי בו הסופרפוזיציה מכילה מצב בסיס בודד. במקרה זה כל מדידה שתעשה בבסיס הנ"ל תיתן תמיד את התוצאה המתאימה לאותו מצב בסיס.

לדוגמה: נניח מערכת קוונטית ובסיס מדידה: . המערכת נמצאת בסופרפוזיציה אם פונקציית הגל שלה היא

כאשר . הסיבה לשוויון האחרון הוא תנאי נירמול (כל מקדם בריבוע נותן את ההסתברות לקבל את המצב הצמוד אליו, סכום כל ההסתברויות =1) כאשר נמדוד את המערכת בבסיס המדידה, בהסתברות נקבל שהיא במצב ואילו בהסתברות נקבל שהיא במצב .

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.