סהרה המערבית – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏קישורים חיצוניים: יזהר דמטר, מסע במדבר המרוקאי, הרחק מיעדי התיירות הקלאסיים של מרוקו, באתר הארץ, 6 במאי 2019
Afradofka (שיחה | תרומות)
51 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
| תמונת דגל = Flag of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg
| תמונת דגל = Flag of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg
| תמונת סמל = Coat of arms of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg
| תמונת סמל = Coat of arms of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg
| מוטו לאומי =
| מוטו לאומי =
| המנון = אין
| המנון = אין
| יבשת = [[אפריקה]]
| יבשת = [[אפריקה]]
שורה 13: שורה 13:
| העיר הגדולה ביותר = [[לעיון]]
| העיר הגדולה ביותר = [[לעיון]]
| משטר = [[טריטוריה]] בשליטת [[מרוקו]]
| משטר = [[טריטוריה]] בשליטת [[מרוקו]]
| ראש המדינה =
| ראש המדינה =
| מנהיגים =
| מנהיגים =
| שמות מנהיגים =
| שמות מנהיגים =
| הקמה =
| הקמה =
| אירועי הקמה = עצמאות מ[[ספרד]]
| אירועי הקמה = עצמאות מ[[ספרד]]
| תאריכי הקמה = [[14 בנובמבר]] [[1975]]
| תאריכי הקמה = [[14 בנובמבר]] [[1975]]
| פירוק =
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים =
| אחוז מים =
| דת = [[אסלאם]]<ref>{{cite web
| title =The World Factbook - Western Sahara
| publisher =[[CIA]]
| url =https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/wi.html
| accessdate =2007-10-21 }}[]</ref>
| מטבע = [[דירהם מרוקאי]]
| מטבע = [[דירהם מרוקאי]]
| סימון מטבע = MAD
| סימון מטבע = MAD
שורה 31: שורה 36:
}}
}}
'''סהרה המערבית''' היא [[טריטוריה]] ב[[צפון אפריקה|צפון]]-[[מערב אפריקה|מערב]] [[אפריקה]], הנמצאת כיום כמעט כולה בשליטת [[מרוקו]], מאז סיפוחה בשנת [[1979]], אף שהקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח זה.
'''סהרה המערבית''' היא [[טריטוריה]] ב[[צפון אפריקה|צפון]]-[[מערב אפריקה|מערב]] [[אפריקה]], הנמצאת כיום כמעט כולה בשליטת [[מרוקו]], מאז סיפוחה בשנת [[1979]], אף שהקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח זה.
גבולותיה הם: [[מרוקו]] מצפון, [[אלג'יריה]] בצפון-מזרח, [[מאוריטניה]] במזרח ובדרום ו[[האוקיינוס האטלנטי]] במערב. בירת הטריטוריה היא [[לעיון]] (אל-עיון) ובה חיה רוב האוכלוסייה.
גבולותיה הם: [[מרוקו]] מצפון, [[אלג'יריה]] בצפון-מזרח, [[מאוריטניה]] במזרח ובדרום ו[[האוקיינוס האטלנטי]] במערב. בירת הטריטוריה היא [[לעיון]] (אל-עיון) ובה חיה רוב האוכלוסייה. דתם של תושבי סהרה המערבית היא ה[[אסלאם]], והניבים הנפוצים ביותר הם של [[ערבית]].<ref>{{cite web|title=The World Factbook - Western Sahara|publisher=[[CIA]]|url=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/wi.html|accessdate=2007-10-21}}[]</ref>


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־02:30, 16 ביוני 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ ראש המדינה, שמות מנהיגים, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תמונת מפה, תמונת סמל, תמונת דגל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הערבית הדמוקרטית הסהראווית
الجمهورية العربية الصحراوية الديمقراطية
המנון לאומי אין
ממשל
משטר טריטוריה בשליטת מרוקו
שפה רשמית ערבית, ברברית, ספרדית
עיר בירה לעיון 27°9′13″N 13°12′12″W / 27.15361°N 13.20333°W / 27.15361; -13.20333
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[2] 266,000 קמ"ר (79 בעולם)
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מספרד 14 בנובמבר 1975
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 באפריל 2024)		 595,563 נפש (173 בעולם)
צפיפות 2.24 נפש לקמ"ר (234 בעולם)
דת אסלאם[1]
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 36.93%
גילאי 15 - 24 19.49%
גילאי 25 - 54 34.52%
גילאי 55 - 64 5.11%
גילאי 65 ומעלה 3.95%
כלכלה
מטבע דירהם מרוקאי‏ (MAD)
שונות
סיומת אינטרנט ma
קידומת בין־לאומית 212
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סהרה המערבית היא טריטוריה בצפון-מערב אפריקה, הנמצאת כיום כמעט כולה בשליטת מרוקו, מאז סיפוחה בשנת 1979, אף שהקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח זה. גבולותיה הם: מרוקו מצפון, אלג'יריה בצפון-מזרח, מאוריטניה במזרח ובדרום והאוקיינוס האטלנטי במערב. בירת הטריטוריה היא לעיון (אל-עיון) ובה חיה רוב האוכלוסייה. דתם של תושבי סהרה המערבית היא האסלאם, והניבים הנפוצים ביותר הם של ערבית.[5]

היסטוריה

החל מוועידת ברלין שהתקיימה בשנת 1884 ועד לשנת 1975 נקראה הטריטוריה סהרה הספרדית והייתה נתונה לשלטון ספרד, אולם הספרדים החליטו לפנות אותה. עם סיום השלטון הספרדי, תבעו מרוקו ומאוריטניה ריבונות על הטריטוריה, וחילקו את שטחה ביניהן. שני החלקים נקראו סגייה אל-חמרה וריו דה אורו. מרוקו כבשה את שני חלקיה הצפוניים של סהרה המערבית בשנת 1976. במקום קמה תנועת מחתרת בשם חזית פוליסריו, בתמיכת אלג'יריה. ב-1979 נסוגה מאוריטניה מחלקי הטריטוריה שבהם שלטה, ומרוקו תפסה את רוב השטח. מאבקה של התנועה נמשך עד היום, מכיוון שמרוקו ממשיכה לטעון ריבונות לשטח זה. כדי לחזק את שלטונה במקום מרוקו יישבה יותר מ-100,000 תושבים מאזרחיה, ואילו חלק גדול מכ־200,000 התושבים המקוריים בבירה אל-עיון נעקרו מבתיהם ויושבו במחנות פליטים. לאחר הכיבוש החלה מלחמת גרילה נגד המרוקאים, אולם זו הסתיימה בהסכם הפסקת אש משנת 1991 והקמת MINURSO.

התושבים המקומיים הכריזו על עצמאות הטריטוריה בשם רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית, אולם מרוקו התעלמה מההכרזה. רוב מדינות העולם אינן מכירות בריבונות מרוקו על השטח.

מרוקו הקימה חומת גבול לאורך 2,700 ק"מ המוגנת על ידי 120,000 חיילים מרוקאים ומוקפת במוקשים, המחלקת את סהרה המערבית בין השטח הנשלט על ידי מרוקו ובין השטח בשליטת מחתרת "פוליסריו" השואפת לעצמאות סהרה המערבית.

מעמדה הפוליטי של סהרה המערבית

מעמדה החוקי של הטריטוריה ושאלת עצמאותה עומדים בסימן שאלה. המרוקאים טוענים לשליטה על האזור, אולם תושבי המקום רוצים עצמאות. רוב מדינות העולם אינן תומכות בטענה המרוקאית.

האו"ם דן בקיום משאל עם במקום וקביעת עתיד הטריטוריה לפיו, אך משאל זה נדחה שוב ושוב, וטרם הוצא אל הפועל, בשל מחלוקת האם המתנחלים המרוקאים יהיו רשאים להצביע במשאל עם זה, וכן עקב התנגדותה של מרוקו.

תושבי סהרה המערבית וסוגיית ההגדרה העצמית

שני רכיבים מרכזיים היוו רקע לרצונם של בני העם הסהרווי בהגדרה עצמית. ראשית, הרכב אוכלוסיית סהרה המערבית בנוי בעיקר מבני שבט הסהרווי. שבט זה מייצג תמהיל המורכב מילידי המקום, שבטים ברברים (קבוצה אתנית) סהנג'ים, אפריקאים וערבים אשר מקום מוצאם בחצי האי ערב. המרכיב ששימש לאחדות בין השבטים השונים, היה תהליך הדרגתי של התפשטות האסלאם. תהליך זה הוביל ליצירתו של לאום סהרווי בעל ייחודיות אתנית, לשונית, דתית ותרבותית.[6] שנית, אורח החיים של הסהרווים התאפיין לרוב בנוודות ורעיית צאן, אך לאחר החלטת ספרד להפוך את סהרה המערבית לפרובינציה ספרדית עם מאפיינים אוטונומיים בדמות קיומה של אספה כללית ויכולת חקיקה, האוכלוסייה עברה תהליך מודרניזציה שהיווה מרכיב חשוב בחיזוק התודעה הלאומית של בני הסהרווי.[7] מעבר לבני שבט הסהרווי, אוכלוסיית סהרה המערבית מורכבת גם מ-200 אלף אנשים שהגיעו ממרוקו בשנת 1975, במטרה להשתלט על אדמות שהיו מוחזקות עד אז בידי השלטון הספרדי.[8]

החלטה 1514[9] של העצרת הכללית של האומות המאוחדות (להלן: האו"ם) היוותה אשרור בינלאומי לרצונם של בני הסהרווי להגדרה עצמית. ההחלטה קובעת בין היתר, כי יש להביא לידי סיום כל שלטון קולוניאליסטי באשר הוא, זאת מתוקף הזכות שישנה לכל עם להגדרה עצמית, לקבוע באופן חופשי את מצבו הפוליטי ולהגשים באופן חופשי את שאיפותיו הכלכליות, חברתיות והתרבותיות. ההחלטה שימשה כבסיס[6] להחלטת העצרת הכללית של האו"ם, 2072, בה נקבע כי על ספרד לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לשחרר את סהרה המערבית מידי השלטון הספרדי.[10] כמו כן, זכותם של תושבי סהרה המערבית להגדרה עצמית קיבלה אישור בינלאומי ב-7 החלטות של העצרת הכללית של הא"ם שהתקבלו בשנים 1966–1973. ההחלטות מדגישות את הצורך בעריכת משאל עם באזור, אך השינוי בתמהיל האוכלוסייה הפך לסוגיה מרכזית במסגרת המאבק להגדרה עצמית, נוכח המחלוקת סביב זהות האנשים שיש לאפשר להם להצביע במסגרת משאל העם על עצמאות.[8]

הניסיונות לסיפוח סהרה המערבית והמאבק של חזית פוליסריו

בשנת 1966 מרוקו ומאוריטניה הצהירו לסיפוח סהרה המערבית במטרה להבטיח את זכותם הלגיטימית על האזור,[8] אך חוות דעת מייעצת לבית הדין הבינלאומי לצדק[11] פגעה קשות במאמצים אלו.[8] בניסיון לסיים את השליטה הקולוניאלית באזור, קמה תנועת מאבק כנגד הממשל הספרדי. לאחר נפילת תנועה זו, קמה חזית פוליסריו בשנת 1970 אשר השתמשה במאבק מזוין ומטרתה הייתה להשיג עצמאות. החזית קיבלה תמיכה רבה מבני העם הסהרווי.[6] תמיכה זו התגלתה כחשובה נוכח מהלכים משמעותיים שמרוקו ביצעה בשנת 1975, אשר נועדו לקדם את סיפוחה של סהרה המערבית.

בנובמבר 1975, חסן המרוקני מלך מרוקו הורה על "צעדה ירוקה" שבמהלכה כ-200 אלף אזרחי מרוקו צעדו אל תוך סהרה המערבית. מטרתה של צעדה זו הייתה שהטריטוריה תהיה בחיקה של מרוקו.[6] בתגובה לכך, מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטות 380,[12] בה קראה למרוקו לסגת משטחה של סהרה המערבית. אך צעדה זו הייתה צעד אחד מתוך תוכנית רחבה יותר שמטרתה הייתה לספח שטח זה. ב-14 בנובמבר 1975 נחתם "הסכם משולש" על ידי מרוקו, ספרד ומאוריטניה. הסכם זה קבע כי יש להקים משולש מנהלי שתפקידו לנהל בפועל את השטח. חצי שנה לאחר מכן מרוקו ומאוריטניה חתמו על הסכם שבו הן חלקו את סהרה המערבית - החלק הצפוני שייך למרוקו, החלק הדרומי למאוריטניה. עם זאת, ההסכם לא אומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם, עובדה המדגישה כי מדינות העולם למעשה לא הכירו בטענות של מרוקו ומאוריטניה לריבונות על השטח.[6] בהחלטה 34/37 של המועצה הכללית של האו"ם, חזית פוליסריו הוכרה כנציגה הלגיטימית של העם הסהרווי.[13] השליטה הקולוניאלית הספרדית הסתיימה בשנת 1975 ואף על פי שהיא לא הצליחה לקיים את רצונות האוכלוסייה שחיה בשטחה, היא יצרה תנאים לכך שישות סהרווית תוכל להיווסד. כתוצאה ממהלכים אלה חזית פוליסריו הצליחו להקים את רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית (ה-SADR), בפברואר שנת 1976. כיום, ה-SADR נחשבת לחברה מלאה באיחוד האפריקאי ואף מוכרת על ידי יותר מ-80 מדינות.[7]

משאל העם

המאבק של חזית פוליסריו התבטא בין היתר בתקיפות שנועדו להביא לקיומו של משאל עם באזור. בשנת 1974, הכריזה ספרד שהיא למעשה מוכנה לארגן משאל עם אשר יכלול אפשרות של הגדרה עצמית לאוכלוסייה החיה בסהרה המערבית. תגובתו של מלך מרוקו להכרזה זו הייתה שמדינתו לא תקבל את תוצאות משאל העם מכיוון שהוא כולל את האופציה לעצמאות של הטריטוריה. המועצה הכללית של האו"ם דחקה בספרד לדחות את קיומו של משאל העם, עד אשר היא תוכל להחליט על הליך הדה-קולוניזציה שתכלול חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.[6] ב-20 בספטמבר 1988, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה 621, למנות נציג מיוחד בסהרה המערבית. המועצה אף ביקש ממזכ"ל האו"ם לקיים משאל עם להגדרה עצמית עבור האנשים הסהרווים, אשר יהיה מפוקח ומאורגן באמצעות האו"ם ובשיתוף פעולה עם האיחוד האפריקאי.[14] ההחלטה לקיים את משאל העם נתמכה בין היתר בהסכמתם של ממלכת מרוקו ותנועת חזית פוליסריו ולכן רק לאחר מכן, בשנת 1900, בהחלטה 658 של מועצת הביטחון הוקם כוח משימה של האו"ם, שמטרתו לקיים משאל עם בסהרה המערבית.[15] תוכנית זו נקראה "תוכנית ההתיישבות", כאשר יעדה המרכזי הוא קיום משאל עם חופשי והוגן שבו האנשים הסהרווים יוכלו לממש את זכותם להגדרה עצמית ולבחור בעצמאות או במיזוג עם מרוקו. הזכאות להצבעה התבססה על מפקד האוכלוסין האחרון שביצע השלטון הקולוניאלי הספרדי שמנה כ-75,000 איש. צוות משלחת האו"ם, MINURSO, שתפקידו לפקח על הפסקת האש באזור וכן על משאל העם, התחיל לפעול בספטמבר שנת 1991 כאשר משאל העם היה אמור להתקיים בשנת 1992.

על אף תוכניות אלה, משאל העם מעולם לא התקיים. רק בשנת 2000, MINURSO הצליחו לסיים את איסוף הנתונים ולהכריע מי יוכל להשתתף במשאל העם. הם קבעו כי 86,386 איש רשאים להצביע. השלב הבא היה לקיים את משאל העם, אך מרוקו שוב ערערה על רשימת המצביעים. המצב התדרדר עד שמלך מרוקו החדש, מוחמד השישי, הצהיר בשנת 2002 כי הרעיון למשאל עם תם.[7] בשנת 2003 נערך ניסיון נוסף לביצוע משאל עם שיכריע סופית את מעמדה מעמדה של הטריטוריה. הוצע כי משאל העם יכלול גם תושבים ממרוקו אשר נמצאים בשטח מאז שנת 1999, ולא רק את העם הסהרווי. תנועת חזית פוליסריו קיבלה את התוכנית, אך מרוקו דחתה אותה.[6]

מעמדה הפוליטי של סהרה המערבית כיום

מרוקו החלה להשתמש בקשריה הענפים עם מדינות חברות במועצת הביטחון של האו"ם, כדי לקבל לגיטימציה לכיבוש ולסיפוח הלא חוקי של שטחי סהרה המערבית.[6] למרות זאת, בשנת 2006 מזכ"ל האו"ם טען שאין מדינה שיכולה להיות חברה באו"ם ולהכיר בריבונות של מרוקו על שטחי סהרה המערבית.[6] הכיבוש והסיפוח של סהרה המערבית על ידי מרוקו, מתרחש ללא גורם בינלאומי שמפקח על כך. במנדט הכוח של משימת MINURSO, לא מופיע סעיף ניטור ופיקוח על הפרת זכויות אדם, כמו כן יכולותיו לפעול באזור צומצמו לאחר שכוחות מרוקו גירשו מספר בעלי תפקידים. במחאה על כך, פרסמה מועצת איחוד אפריקה לשלום וביטחון קריאה למועצת הביטחון של האו"ם להרחיב את מנדט כוח המשימה, כך שיכלול ניטור ופיקוח על זכויות אדם.[16]

בשנת 2007 חזית פוליסריו הציגו לאו"ם הצעה ל"פתרון פוליטי מקובל על ידי כלל הצדדים שיעניק הגדרה עצמית לאנשי סהרה המערבית". הצעה זו כללה את הצורך למשאל עם שייתמך על ידי מועצת הביטחון של האו"ם וכן הכרה בכך שאם משאל העם יוביל לעצמאות סהרה המערבית, המדינה הסהרווית החדשה תהיה מוכנה לקיים יחסים אסטרטגיים עם מרוקו. כחלק מהחלטתו של מזכ"ל האו"ם, משלחות של חזית פוליסריו ומרוקו נפגשו בארצות הברית וכן משלחות מאלג'ריה ומאוריטניה הוזמנו. למרות כישלון הסבבים הראשונים, הוחלט על סבבים נוספים כדי לנסות ולהמשיך לקיים דיון.[6] כיום, בעוד סיפוחה של סהרה המערבית על ידי מרוקו נמשך, מעמדה הפוליטי הרשמי, הוא שהאום מחשיב שטחים אלה כטריטוריה ללא שליטה עצמית, זאת מאז שנת 1963.[17]

כלכלה

לסהרה המערבית יש משאבים טבעיים מועטים וקיים מחסור תמידי של מי גשם עבור פעילות חקלאית. מרבית המזון שצורכת האוכלוסייה מיובא מבחוץ, והמסחר, יחד עם פעילויות כלכליות אחרות, נתון בשליטת הממשל המרוקאי. ההכנסה לנפש, בדומה לאיכות החיים של התושבים, נמוכה באופן משמעותי מזו של מרוקו.

גאוגרפיה

סהרה המערבית נמצאת בצפון אפריקה, ממזרח לאוקיינוס האטלנטי, בין מאוריטניה ומרוקו. המדינה גובלת גם באלג'יריה.

אורכו הכולל של קו החוף של הסהרה המערבית הוא 1,110 ק"מ, ואורך הגבולות היבשתיים שלה הוא 2,046 ק"מ. שטחה הכולל הוא 266,000 קמ"ר.

מיקומה במדבר סהרה משפיע על אקלים מדברי חם ויבש ועם מיעוט משקעים. לחץ אוויר גבוה מונע זרימת רוח עם גשם. גם בחורף מונעים הרי האטלס כניסת רוח וגשמים: במקום יורדים כ-100 מ"מ גשמים בשנה בממוצע, והחום גורם להתאיידות מהירה. במישורים שורר יובש כמעט מוחלט, הטמפרטורות מגיעות עד 45 מעלות צלזיוס בקיץ. בלילה קריר כמקובל באקלים מדברי, ובמקומות גבוהים אף שוררת קרה.

הטריטוריה הייתה מחולקת לשני חבלים שהגבול ביניהם היה קו רוחב 26° (קו כף בוז'דור). השליש הצפוני, המאוכלס יותר, נקרא סגייה אל-חמרה ובירתו הייתה לעיון. החלק הדרומי תפס שני-שלישים מן הטריטוריה ונקרא ריו דה אורו, שבירתו הייתה וייה סיסנרוס (כיום: דאח'לה).

דמוגרפיה

נכון לשנת 2009, האוכלוסייה בסהרה המערבית מונה כ-513 אלף בני אדם, מרביתם מהאומה הסהראווית (אנ').[דרוש מקור] הטריטוריה היא אחד האזורים בעלי צפיפות האוכלוסייה מהנמוכות בעולם (2.15 בני אדם לקילומטר רבוע בממוצע).

האוכלוסייה המקומית דוברת שלוש שפות עיקריות: ערבית, מרוקאית וספרדית. הדת השלטת בטריטוריה היא האסלאם.

האוכלוסייה העיקרית בחבל ארץ זה היא "ברברית" - כינוי גנאי בפי הערבים כלפי המיעוט האפריקאי הלא ערבי. הריבוי הטבעי מעט יותר מ 3% והילדים מתחת לגיל 18 מהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה.

מחוזות סהרה המערבית

מבחינה מנהלית סהרה המערבית מחולקת על ידי השלטון המרוקאי ל-3 מחוזות, כאשר אחד מהם רק בחלקו (נפה אחת) נמצא בסהרה המערבית. יתר המחוזות מחולקים לנפות.

מס' שם בירה שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 2004		 שטח[18]
1 נפת אלש'מארה סמארה السمارة 60,426 58,000
2 מחוז אלעיון בוג'דור-אלש'אקיה אלחמראא לעיון العيون بوجدور الساقية الحمراء 256,152 139,480
3 מחוז ואד אד ד'הב לכוירה דחלה وادي الذهب لكويرة 99,367 142,865

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אמנסטי אינטרנשיונל, דו"ח שנתי לשנת 1991, (1991).
  • Mark W Janis, International Court of Justice: Advisory opinion on the Western Sahara", 17 Harvard International Law Journal 3 (1976).
  • Spector Samuel, "Western Sahara and the Self-Determination Debate", 16 Middle East Quarterly 33 (2009).
  • Steinbach Armin, "The Western Sahara Dispute: A Case for the ECJ", 18 Columbbia Journal of European Law 3 (2012).
  • Zunes Stephen, "The International Community and Military Occupation: Western Sahra in a Comparative Perspective", Conference Papers -International Studies Association 1 (2008).

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: סהרה המערבית
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סהרה המערבית

הערות שוליים

  1. ^ "The World Factbook - Western Sahara". CIA. נבדק ב-2007-10-21.[]
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ "The World Factbook - Western Sahara". CIA. נבדק ב-2007-10-21.[]
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Omar Sidi M, The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara, CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS, 41 21, 2008, עמ' 41
  7. ^ 1 2 3 Omar Sidi M, The right to self-determination and the indigenous people of Western Sahara, CAMBRIDGE REVIEW OF INTERNATIONAL AFFAIRS, 44 21, 2008
  8. ^ 1 2 3 4 Castellino Joshua, Territory and Identity in International Law: The Struggle for the Self-Determination in the Western Sahara, MILLENNIUM 28, 1999, עמ' 537
  9. ^ United Nations, A/RES/15/1514, ‏December 14, 1960
  10. ^ United Nations, A/RES/2072, ‏December 16 1965
  11. ^ INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE, Advisory Opinion on Western Sahara, ‏1975
  12. ^ United Nations, A/RES/380, ‏1975
  13. ^ United Nations, A/RES/34/37, ‏Novermber 21 1979
  14. ^ United Nations, S/RES/621, ‏1998
  15. ^ United Nations, http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php, ‏1990
  16. ^ AMNESTY INT’L, UN Peacekeeping Force in Western Sahara Must Urgently Monitor Human Rights, ‏April 18 2017
  17. ^ United Nations, Western Sahara: Listing as a Non-Self-Governing Territory, ‏2017
  18. ^ סכום שטחי היחידות המנהליות אינו תואם את השטח הכולל של סהרה המערבית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סהרה_המערבית&oldid=25722861"