איסור כתובת קעקע – הבדלי גרסאות
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←מקור המצווה: completed verse תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מקור המצווה== |
==מקור המצווה== |
||
מקור המצווה ב{{תנ"ך|ויקרא|יט|כח}}: {{ציטוטון|וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם}}. |
מקור המצווה ב{{תנ"ך|ויקרא|יט|כח}}: {{ציטוטון|וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אני ה'}}. |
||
==טעם המצווה== |
==טעם המצווה== |
||
גרסה מ־09:59, 20 ביוני 2019
 | |
| חריטה בבשר עם דיו | |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ח |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"ב, הלכות י"א-י"ב |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן ק"פ |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו מ"א ספר החינוך, מצווה רנ"ג |
איסור כתובת קעקע הוא מצוות לא תעשה מהתורה על שרטוט כתובת קעקע בגופו של יהודי. האיסור חל על כתובת קעקע בכל מקום בגוף, בין מקום שרגיל להיות גלוי ובין מקום שרגיל להיות מכוסה. העונש על קעקוע הוא 39 מכות.
לעומת זאת, מותר לבצע קעקוע לצורכי איפור, הנשאר על העור למשך כשנה-שנתיים ודוהה לגמרי עם חלוף הזמן[1].
מקור המצווה
מקור המצווה בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ח: ”וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אני ה'”.
טעם המצווה
כך כותב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה:
כתובת קעקע האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה - לוקה.
—
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק עבודה זרה וחוקות הגויי"ם, הלכות י"ב–י"א
אחד הטעמים הניתנים לאיסור הוא היותם של היהודים שייכים לעם חשוב אשר לא נאה לו להשחית את גופו. פרשן המקרא "חזקוני" כותב את הטעם שלא ראוי ליהודי לשים בגופו אות אחר מלבד האות של המילה[2]. טעם אחר שניתן (למשל בספר החינוך) לאיסור הוא הצורך להבדל ממנהגי עבודה זרה.
הערות שוליים
- ^ הרב אליאב ויזל, מותר לעשות קעקוע זמני?, באתר ynet, 24 ביולי 2011
- ^ פרשנות מחודשת לפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו,כז) וכן דיון על כתובות קעקע בין בני ישראל בעת העתיקה ניתן למצוא במאמרו של מאיר בר-אילן, 'ושמו את שמי על בני ישראל (במדבר ו,כז)', (HUCA 60 1989), חלק עברי