איש המרלבורו – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לפרזנטור |
WikiJunkie (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Domy Towarowe Centrum.jpg|320px|ממוזער]] |
|||
'''איש המרלבורו''' הוא דמות [[פרסומת|פרסומית]] של [[בוקר (מקצוע)|בוקר]] קשוח שליוותה את הקמפיינים של [[מותג]] ה[[סיגריה|סיגריות]] [[מרלבורו (סיגריות)|מרלבורו]] במהלך כארבעים שנה, מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]]. |
'''איש המרלבורו''' הוא דמות [[פרסומת|פרסומית]] של [[בוקר (מקצוע)|בוקר]] קשוח שליוותה את הקמפיינים של [[מותג]] ה[[סיגריה|סיגריות]] [[מרלבורו (סיגריות)|מרלבורו]] במהלך כארבעים שנה, מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]]. |
||
גרסה מ־09:43, 23 ביוני 2019
איש המרלבורו הוא דמות פרסומית של בוקר קשוח שליוותה את הקמפיינים של מותג הסיגריות מרלבורו במהלך כארבעים שנה, משנות החמישים עד שנות התשעים של המאה ה-20.
במקור הסיגריות שווקו לנשים תחת הסיסמה "Mild As May", ומסע הפרסום ציין שלא נשארים עליהן כתמי שפתון בעזרת הוספת נייר אדום בראש הסיגריה. החברה גם הדגישה שהסיגריות בייצורה עדינות יותר בשל העובדה שהן כוללות פילטר. שיטת שיווק זו נכשלה, וכתוצאה מכך עשתה חברת הפרסום ליאו ברנט שינוי קיצוני במיתוג הסיגריה, באמצעות איש המרלבורו, שעמד במרכז מסע הפרסום לסיגריה.
בשנות ה-50 עלתה המודעות לסרטן הריאות הנגרם מעישון וחלה צניחה במכירות הסיגריות. חברת מרלבורו, ששיווקה את מוצריה כבטוחים בזכות הפילטרים, ניסתה להרגיע את חששות לקוחותיה. עם זאת, החברה ייצגה נשיות ולכן לא הצליחה לקרוץ לקהל הגברי. הפתרון של חברת מרלבורו היה לשנות את תדמית החברה לחלוטין בעזרת שינוי הפרזנטורים, מנשים עדינות לבוקרים מחוספסים וקשוחים שסוסיהם לצדם. לדוגמה, דמות האשה לא הוצגה עוד כמעשנת פוטנציאלית של הסיגריה. במקום זאת, היא ישבה בבר ושרה את שיר המרלבורו לגבר אותו היא מנסה לפתות.
פרסומות איש המרלבורו חגגו את האפשרות לאינדיבידואלית, אוטונומיה והסתמכות עצמית. עקרונות אלו נתנו למעשנים הצדקה להמשיך לעשן ולתעשיית הסיגריות דרך להתמודד עם העדויות שנגעו לנזק הבריאותי בעישון. אנשי המרלבורו היו סמלי הערצה לגברים ונשים כאחד, הם ייצגו אדם שעובד עם הידיים ובנה את עצמו מלמטה. בדרך זו יכלו אנשי המרלבורו לתת לצופים תחושת ייצוג של אינדיבידואליות של אדם אחד נגד כל העולם[1].
ארבעה מתוך 'אנשי המרלבורו', ויין מקלארן, דייוויד מקלין, אריק לוסון ודייוויד מילר, נפטרו מסרטן הריאות שנגרם עקב העישון הרב. בסרט תודה שעישנתם בבימויו של ג'ייסון רייטמן מוצגת דמות נוספת של איש המרלבורו, גם הוא חולה סרטן סופני, אשר מככב בקמפיין נגד עישון.
דמותו של איש המרלבורו התחילה לדעוך בסוף שנות ה-90, והפסיקה להתפרסם עד תחילת שנות ה-2000 בגלל הלחץ על חברות הטבק בנוגע לנזקי העישון.
קישורים חיצוניים
- ד"ר איתי גל, ארה"ב: "איש המרלבורו" מת מנזקי העישון, באתר ynet, 27 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ Cameron White, John L. Oliffe, and Joan L. Bottorff, From the Physician to the Marlboro Man: Masculinity, Health, and Cigarette Advertising in America, 1946–1964, Men and Masculinities 15, 2012, עמ' 527-528, 536
