לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "נאו-ציונות"

הוסרו 9,488 בתים ,  לפני שנה
הפניה לדף ar:دولة فلسطين
מ (הוספת קישור לרון פונדק)
(הפניה לדף ar:دولة فلسطين)
תגיות: עריכה חזותית הפניה חדשה
#הפניה [[ar:دولة فلسطين]]<br />
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=ישראל}}
'''נאו-ציונות''' הוא זרם הגותי ופוליטי ב[[ציונות]] שצמח ב[[מדינת ישראל]] ובתפוצות ישראל. נושא עיקרי בנאו-ציונות הוא התמודדות עם ה[[אידאולוגיה]] [[פוסט-ציונות|הפוסט-ציונית]]. ישנן דעות שונות ממתי החלה צמיחתו; יש הסוברים שמ[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], ויש הסוברים ש[[שנות ה-80 של המאה ה-20]].
 
האידאולוגיה הנאו-ציונית מתמודדת עם שני זרמים פוסט-ציונים להגדרתה: פוסט-ציונות מן הימין, ופוסט-ציונות מן השמאל, כאשר שתיהן לרוב תומכות בסיפוח השטחים אך מצדדים שונים של המפה הפוליטית:
* פוסט-ציונות מן הימין (על פי השיטה הנאו-ציונית) הוא זרם הגותי ופוליטי המעמיד את קיומה של שליטה יהודית בכל [[ארץ ישראל]] כערך קובע, הגובר על ההשלכות שתהיינה על ה[[דמוגרפיה]] וה[[דמוקרטיה]] במדינת ישראל, כתוצאה מהגדרת כל שטחי ארץ ישראל כנתונים באופן בלעדי תחת שלטונה וחוקיה של [[ישראל]]. אידאולוגיה זו לרוב מצדדת בסיפוח השטחים ולמעשה גם בביטול צביונה הדמוקרטי של המדינה, ובכך מנוגדת לבסיסי הציונות שהגה [[בנימין זאב הרצל]]. תפיסה זו מתבטאת בעיקר בקרב המתנחלים ונערי הגבעות שרואים במוסדות המדינה דבר הצורך שינוי בתפיסה הדתית.
* פוסט-ציונות מן השמאל הוא זרם הגותי ופוליטי אשר בבסיסו משתייך להגות הפוסט לאומית. בניגוד לפוסט-ציונות הימנית המשמרת את שטחי 67 כחלק משטחה של ארץ ישראל, הפוסט ציונות מן השמאל התפתחה לאחר מכן, להבנה כי אין צורך במלחמה דמוגרפית וגאוגרפית במדינה. אידאולוגיה זו גם היא כאמור מצדדת בסיפוח השטחים, אך תוך כינון [[מדינת כלל-אזרחיה]] פוסט-לאומית ובכך שוללת גם את הציונות וגם את הלאומיות הפלסטינית. כמו כן, טוענים ההוגים הנאו-ציונים, כי הפוסט ציונות משמאל מונעת ממניעים כלכליים [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברליים]] המושתתים על ניצול עובדים והרחבת הפערים הכלכליים.
 
חלק ממפלגות הימין בישראל שמציעים מדינה יהודית על כל שטחי ארץ ישראל (כמו למשל מפלגת [[זהות (מפלגה)|זהות]] של [[משה פייגלין]] ומפלגת [[עוצמה יהודית]] של [[מיכאל בן-ארי|מיכאל בן ארי]]) נתפסות כפוסט-ציוניים משתי סיבות:
* חלק רואים במדיניות זו של אותם מפלגות, הקבלה למדיניות כל אזרחיה (פוסט-ציונות מן השמאל), אף על פי שבפועל מוצע על ידם מדיניות פנים בררנית לגבי [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפיה]], [[מיעוטים בישראל|מיעוטים]] ו[[אזרחות ישראלית|אזרחות]].
* חלק רואים במדיניות זו של אותם מפלגות, ביטול [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והנחלת חוקי התורה ו[[מדינת הלכה]], וחלק רואים במדיניות זו שלילת זכויות דמוקרטיות ממיעוטים במדינה בעקבות הסיפוח.
 
בשני המקרים הנראים לעיל יוצעו פתרונות לבעיות דמוגרפיות ולבעיות בטוהר הדמוקרטיה.
 
הנאו-ציונות גורסת כי המשותף לשתי אידאולוגיות אלו הן הרדוקציה שהן עושות לציונות ההיסטורית ממפעל ליצירת חברה יהודית צודקת בא"י, ל[[לאומנות]] יהודית בשטחי המדינה ותו לא{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tal.wolfson.co.il/essays/macabre.htm|כותרת=תרגיל בהומור מקאברי על חשבון הציונות הלאומית - גדי טאוב|אתר=tal.wolfson.co.il|תאריך_וידוא=2016-08-31}}}}. היא מבדילה בין שאיפה לאומית, שהיא השאיפה לריבונותו של כל עם בארצו, לשאיפה לאומנית, שהיא השאיפה לעליונות עם אחד וצרכיו על כלל העמים והקבוצות האחרות. לכן התנועה מצהירה כי היא מבקשת לחבר בין השורשים היהודיים של הציונות, לבין צרכיה המודרניים; וגורסת כי העם ה[[יהודים|יהודי]] וריבונותו על ארץ ישראל לצד הקמת מדינה פלסטינית, תוך שאיפה לתיקון עולם היא יעדו של עם ישראל ושל הציונות.
 
קיימת מחלוקת על הגדרתה המדויקת של ה[[אידאולוגיה]] הנאו-ציונית גם בקרב דובריה. הוגים [[פוסט-ציונות|פוסט-ציונים]] מן השמאל מבקשים להגדירה כתנועה ימנית אשר הגיחה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. מאידך, הוגים שונים (הנמנים בזרם זה) רואים בה תגובה להגות פוסט-ציונית הן מימין והן משמאל, כתוצאה מהתערערות ה[[אתוס]] ה[[ציונות|ציוני]] החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], ולכן דובריה סוברים כי יש לשייכה לצד השמאלי של המפה ה[[פוליטיקה|פוליטית]]. חלק מההוגים המזוהים ביותר עם הנאו-ציונות מגדירים את עצמם כימין מובהק (לדוג' [[רונן שובל]]), וחלקם טוענים כי הציונות ההרצליאנית המקורית היא אידיאל שמאלי של שחרור ושוויון, ולכן חזרה אליה היא חזרה לעקרונות שמאליים של [[מדינת רווחה]] והכרה ושלום עם העם הפלסטיני (לדוג' [[גדי טאוב]]).
 
==לקריאה נוספת==
* הערך: נאו-ציונות, '''אנציקלופדיה "[[זמן יהודי חדש]], תרבות יהודית בעידן חילוני''', (עורכים: [[שולמית וולקוב]], [[ירמיהו יובל]], [[יאיר צבן]], [[דוד שחם]] ומורטון ויינפלד), כרך הרביעי, עמ' 525.
* יהודה גודמן ו[[יורם בילו]] הזכירו את המושג כמה פעמים במאמר על דרשות רבנים בקובץ "מערבולת הזהויות".
* [[אורי רם]], "ציונות ופוסט ציונות - ההקשר הסוציולוגי של ויכוח ההיסטוריונים", בתוך: [[יחיעם ויץ]] (עורך), בתוך: '''בין חזון לרוויזיה - מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], 1997, עמ' 284.
* [[אניטה שפירא]] (עורכת), '''מדינה בדרך - החברה הישראלית בעשורים הראשונים''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], 2001, עמ' 265 ו-294.
* [[יוסי יונה]], '''בזכות ההבדל, הפרויקט הרב תרבותי בישראל''', ירושלים: הוצאת מכון ון ליר, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2007, עמ' 224, 231 ו-233.
* [[רונן שובל]], "[[אם תרצו]] - [[מניפסט]] לציונות המתחדשת", ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 2010.
* [[גדי טאוב]], [http://tal.wolfson.co.il/essays/macabre.htm תרגיל בהומור מקאברי על חשבון הציונות הלאומית], [[מעריב]], 25/4/01
 
==קישורים חיצוניים==
* דניאל רוזנברג, [http://www.scribd.com/drosenberg_1/d/81952063-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA על הניאו ציונות]{{קישור שבור|3.07.2018}}, [[תיאוריה וביקורת]], גיליון 38, חורף 2011.
* דניאל רוזנברג, [http://www.haokets.org/2010/07/08/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/ על הנאו-ציונות והמרחב הציבורי], '''[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ - במה תקשורתית בנושאי כלכלה, פוליטיקה, תקשורת]]''', 8/7/2010
* [[רון פונדק]], [http://www.7th-day.co.il/medina/turbo.htm ציונות טורבו], [[הארץ]], 9/3/2001
* [http://www.hofesh.org.il/freeclass/zionut/neo_zionut/neo_zionut1.html נאו-ציונות, עיקריה וכיצד לממשה א], [http://www.hofesh.org.il/freeclass/zionut/neo_zionut/neo_zionut3.html נאו-ציונות, עיקריה וכיצד לממשה ב], מוסף "העיר", 11.12.1998, באתר "חופש",
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:זרמים בציונות]]
[[קטגוריה:ישראל: גישות שונות לאופי המדינה]]
משתמש אלמוני