בוב דאנדרידג'

בוב דאנדרידג'
Bob Dandridge

לידה	15 בנובמבר 1947 (בן 76) ריצ'מונד שבוירג'יניה
עמדה	סמול פורוורד
גובה	1.98 מטר
מכללה	אוניברסיטת המדינה של נורפוק
דראפט	בחירה מספר 45, 1969 מילווקי באקס
קבוצות כשחקן
1969–1977 1977–1981 1981	מילווקי באקס וושינגטון בולטס מילווקי באקס
הישגים כשחקן
שתי אליפויות NBA‏ (1971, 1978) 4 השתתפויות במשחק האולסטאר (1973, 1975, 1976, 1979) חמישיית העונה השנייה (1979) חמישיית ההגנה הראשונה (1979) חמישיית הרוקיז הראשונה (1970)

רוברט אל. "בוב" דאנדרידג' הבן (באנגלית: .Robert L. "Bob" Dandridge Jr; נולד ב-15 בנובמבר 1947) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1969–1982, בעמדת הסמול פורוורד. לאורך הקריירה זכה בשתי אליפויות NBA, השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר ורשם ממוצעים כוללים של 18.5 נקודות, 6.8 ריבאונדים, ו-3.4 אסיסטים למשחק.

קריירה מקצועית

דאנדרידג' נולד וגדל בעיר ריצ'מונד שבוירג'יניה, ובין השנים 1965–1969 למד באוניברסיטת המדינה של נורפוק אשר בעיר נורפוק הסמוכה. בארבע שנותיו כשחקן קבוצת האוניברסיטה קלע 22.6 נקודות והוריד 13.0 ריבאונדים בממוצע למשחק.

מילווקי באקס

בשנת 1969 נבחר דאנדרידג' הן בדראפט ה-ABA, על ידי קבוצת "קנטקי קולונלס", והן בדראפט ה-NBA, על ידי מילווקי באקס (בחירה מספר 45). בעונתו הראשונה במילווקי, שהייתה העונה השנייה לקיום הקבוצה, חבר דאנדרידג' לסנטר לו אלסינדור (לימים כרים עבדול-ג'באר), וקלע 13.2 נקודות בממוצע למשחק. בעונה הבאה הצטרף לקבוצה הרכז אוסקר רוברטסון, שלצד אלסינדור (ה-MVP של העונה) ודאנדרידג' (18.4 נקודות למשחק) הוביל את הבאקס למאזן העונה הסדירה הטוב בליגה, 66–16. בפלייאוף ה-NBA גברה מילווקי על סן פרנסיסקו ווריורס (4–1), לוס אנג'לס לייקרס (4–1) ובולטימור בולטס (4–0) בדרך לזכייתה הראשונה באליפות ה-NBA.

בשלוש העונות הבאות המשיכה מילווקי להיות אחת הקבוצות המובילות באזור המערבי, ודאנדרידג' ביסס עצמו כקלע השני בטיבו בקבוצה, אחרי עבדול-ג'באר, עם כ-19.2 נקודות למשחק. בסיום עונת 1973/1974, בה הפסידו הבאקס לבוסטון סלטיקס בגמר ה-NBA, פרש רוברטסון ממשחק, ובעונה העוקבת עזב עבדול-ג'באר ללוס אנג'לס לייקרס. בעונות 1975/1976 ו-1976/1977 היה דאנדרידג' הקלע המוביל בקבוצה, עם כ-21.1 נקודות למשחק, אך קבוצתו רשמה מאזן כולל של 68 ניצחונות לעומת 96 הפסדים. לאורך תקופתו כשחקן הבאקס השתתף דאנדרידג' 3 פעמים במשחק האולסטאר, והעמיד ממוצעים כוללים של 18.8 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים למשחק.

וושינגטון בולטס

באוגוסט 1977, לאחר 8 עונות במילווקי, חתם דאנדרידג' כשחקן חופשי בוושינגטון בולטס. לצד הפאוור פורוורד אלווין הייז והסנטר וס אנסלד, השלים דאנדרידג' קו קדמי מנוסה, אגרסיבי ודומיננטי במיוחד, אשר הוביל את הבולטס בעונת 1977/1978 לזכייתה הראשונה באליפות ה-NBA. במשחק השביעי והמכריע של סדרת הגמר, מול סיאטל סופרסוניקס, הטבעה של דאנדרידג' בשניות הסיום הכריעה את המשחק וקבעה את תוצאת המשחק, 105–99.

בעונת 1978/1979 חזרו הבולטס למעמד הגמר, שוב מול הסופרסוניקס, אך הפסידו בתוצאה 4–1 על אף יכולת מצוינת של דאנדרידג' שרשם לאורך הסדרה ממוצעים של 21.8 נקודות, 8.0 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים למשחק. באותה עונה השתתף דאנדרידג' בפעם הרביעית והאחרונה במשחק האולסטאר, ונבחר לחמישייה השנייה של העונה ולחמישיית ההגנה של העונה בפעם היחידה בקריירה.

בשתי העונות הבאות נחלשה תפוקתו של דאנדרידג', וקבוצתו לא ניצחה אף משחק פלייאוף. בעונת 1981/1982 חזר למילווקי באקס, אותה הובילו סידני מונקריף, מרכוס ג'ונסון ובוב לניר, אך שותף ב-11 משחקים בלבד בהם קלע 4.7 נקודות בממוצע למשחק. בסיום אותה עונה הודיע דאנדריג' על פרישה ממשחק, בגיל 35. ב-7 במרץ 2015 הוציאו הבאקס לגמלאות את גופייתו של דאנדריג' עם המספר 10.

בין השנים 1987–1992 שימש דאנדרידג' כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת המפטון, אשר בעיר המפטון, וירג'יניה.

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA, באתר Basketball-reference