לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות
השחתה. |
הורדתי את תפקיד היו"ר שלא קיים בלשכה. מחקתי את שמה של המנכ"לית שעזבה וטרם מונה אחר במקומה והוספתי גב' רו"ח ליד השם של הנשיאה איריס שטרק. |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ארגון |
{{ארגון |
||
|שם=לשכת רואי חשבון בישראל |
| שם = לשכת רואי חשבון בישראל |
||
|סמל=Icpas.png |
| סמל = Icpas.png |
||
|כיתוב סמל= |
| כיתוב סמל = |
||
|דגל= |
| דגל = |
||
|תחום=[[רואה חשבון|ראיית חשבון]] |
| תחום = [[רואה חשבון|ראיית חשבון]] |
||
|מטה הארגון=[[תל אביב]] |
| מטה הארגון = [[תל אביב]] |
||
|שפה רשמית= |
| שפה רשמית = |
||
|חברים= |
| חברים = |
||
|משרד ראשי= |
| משרד ראשי = |
||
|מקום פעילות= |
| מקום פעילות = |
||
|מייסדים= |
| מייסדים = |
||
| יושב ראש = |
|||
|יושב ראש= רו"ח יזהר קנה{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|נשיא חדש ללשכת רואי החשבון: יזהר קנה גבר על עופר מנירב|1.2724242|4 בספטמבר 2015}}}} |
|||
|מזכיר כללי= |
| מזכיר כללי = |
||
|נשיא=[[איריס שטרק]] |
| נשיא = [[גב' רו"ח איריס שטרק]] |
||
|מנכ"ל= |
| מנכ"ל = |
||
|עובדים= |
| עובדים = |
||
|דף הבית={{אתר רשמי|http://www.icpas.org.il}} |
| דף הבית = {{אתר רשמי|http://www.icpas.org.il}} |
||
|תאריך הקמה=1931}} |
| תאריך הקמה = 1931 |
||
}} |
|||
{{חשבונאות}} |
{{חשבונאות}} |
||
[[קובץ:Institute of Certified Public Accountants in Israel 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית לשכת רואי חשבון בישראל, תל אביב]] |
[[קובץ:Institute of Certified Public Accountants in Israel 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית לשכת רואי חשבון בישראל, תל אביב]] |
||
גרסה מ־13:27, 2 ביולי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים [ דף הבית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תחום | ראיית חשבון |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מטה הארגון | תל אביב |
| נשיא | גב' רו"ח איריס שטרק |
| תקופת הפעילות | 1931–הווה (כ־93 שנים) |
|
www | |
  | |
לשכת רואי חשבון בישראל היא גוף המאגד את רואי החשבון בישראל המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת רואי חשבון בישראל שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד המשפטים. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ללשכת עורכי הדין, שהיא גוף סטטוטורי - לא ניתן לעסוק בעריכת דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).
היסטוריה
הלשכה הוקמה בשנת 1931 כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על ידי רשות ניירות ערך בשנת 1997, נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי ביקורת מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת תקני ביקורת, נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של מועצת רואי חשבון בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה.
חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני 2006 פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.
הלשכה חברה בוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC), שאליה הצטרפה בשנת 1974. בשנת 1981 פרסמה הלשכה את גילוי דעת 26, שבו באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה בפדרציה העולמית של רואי החשבון ומקיימת קשר על בסיס קבוע עם הארגון האירופי לראיית חשבון.
כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי אתיקה והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי חקיקה מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי החשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. בנוסף, חברי הלשכה זכאים להנחות והטבות, כגון כרטיס אשראי לעסקים ללא תשלום דמי כרטיס, הנחה בתשלום שכר לימוד לתואר שני (במוסדות לימוד מסוימים), הנחה בביטוח אחריות מקצועית (בחברות ביטוח מסוימות) ועוד.
הלשכה מקיימת גם בחינות לחשבי שכר ומעניקה תעודות לעוברים את הבחינות בהצלחה.[1]
המוסד לסקירת עמיתים
בשלהי שנת 2004 הקימה לשכת רואי חשבון בישראל חברה בבעלותה בשם המוסד לסקירת עמיתים. מטרת המוסד לסקירת עמיתים היא לשמור על הרמה המקצועית של רואי החשבון בישראל תוך בדיקת פירמות רואי החשבון אשר מבקרים חברות שחוק ניירות ערך חל עליהן (חברות ציבוריות). החל משנת 2005 החל המוסד לסקירת עמיתים בביצוע בדיקות מדגמיות במשרדי רואי חשבון בישראל.[2]
ראו גם
- מועצת רואי חשבון בישראל - גוף ממשלתי המסדיר את מקצוע ראיית החשבון בישראל
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות - גוף הקובע עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל
- רשות ניירות ערך
- רואה חשבון
- חשבונאות משפטית
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לשכת רואי חשבון בישראל- תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי חשבון
הערות שוליים
- ^ חשבי שכר, באתר של לשכת רואי חשבון בישראל
- ^ רשות ניירות ערך, הקמת iPCAOB בישראלטיוטת חוק ניירות ערך (תיקון מס'___ )(התאגיד לפיקוח על חשבונאות תאגידים ציבוריים), התשע"ג-2012, עמודים 2–4, 24–25