שור הבר – הבדלי גרסאות

שור הבר
	השוואה של שור הבר לפרה ולאדם
מצב שימור
	נכחד נכחד (EX)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	פרים
סוג:	פר
מין:	שור הבר
שם מדעי
	Bos primigenius; ‏בויאנוס, 1827
תחום תפוצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:55, 2 ביולי 2019

שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.

אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.

לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.

גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג (גרמניה).

שור הבר בארץ ישראל

שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות^[2], שרידיהם נמצאו בלמעלה מעשרה אתרים בחבל הים תיכוני,

אולם מספר הממצאים הארכו-זאולוגיים הולך ופוחת מתקופה לתקופה והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבעבר הירדן^[3].

זיהוי מקראי

קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"^[4]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).^[5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שור הבר בוויקישיתוף

שור הבר, באתר ITIS (באנגלית)
שור הבר, באתר NCBI (באנגלית)
שור הבר, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]
^ זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה
^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים פרה-היסטוריים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[IucnRedList-1] שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN

[2] Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]

[3] זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה

[4] מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977

[5] זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 }}
-'''שור הבר''' או '''בקר בר''' ([[שם מדעי]]: ''Bos primigenius''), [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[פר (סוג)|פר]] ש[[הכחדה|נכחד]]. היה נפוץ בכל [[אירופה]] ובאזורים רבים ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]], ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את ה[[בן אדם|אדם]]. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא ה[[ארכאוזואולוגיה|ארכיאו-זואולוגי]] השור התקיים בתחומי [[ארץ ישראל]] עד שלהי [[ארץ_ישראל_בעת_העתיקה#תקופת הברזל|תקופת הברזל]]. הוא נכחד כליל בשנת [[1627]] ב[[פולין]]. [[אדם (סוג)|האדם הקדמון]] נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע ב[[ציורי מערות]].
+'''שור הבר''' או '''בקר בר''' ([[שם מדעי]]: ''Bos primigenius''), [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[פר (סוג)|פר]] ש[[הכחדה|נכחד]]. היה נפוץ בכל [[אירופה]] ובאזורים רבים ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]], ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את ה[[בן אדם|אדם]].
+אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.
-משמש ומופיע ב[[סמל מולדובה]] ובסמלה של נסיכות [[מולדובה]] לשעבר.
+לפי הממצא ה[[ארכאוזואולוגיה|ארכיאו-זואולוגי]] השור התקיים בתחומי [[ארץ ישראל]] עד שלהי [[ארץ_ישראל_בעת_העתיקה#תקופת הברזל|תקופת הברזל]], שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת [[1627]] ב[[פולין]].
+גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, ב[[סמל מולדובה]] ובסמלה של מקלנבורג (גרמניה).
+== שור הבר בארץ ישראל ==
+שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf|הכותב=Ella Tsahar ואחר'|כותרת=Distribution and Extinction of Ungulates during the
+Holocene of the Southern Levant|אתר=|תאריך=}}</ref>, שרידיהם נמצאו בלמעלה מעשרה אתרים ב[[החבל הים תיכוני|חבל הים תיכוני]],
+אולם מספר הממצאים הארכו-זאולוגיים הולך ופוחת מתקופה לתקופה והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל ב[[חשבון (עיר)|תל חשבון]] שבעבר הירדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Amar,%20Bouchnick%20and%20Bar-Oz%20-%20Cathedra%202009.pdf|הכותב=זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז|כותרת=זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה|אתר=|תאריך=}}</ref>.
+[[קובץ:Lascaux painting.jpg|ממוזער|שורי בר כפי שצוירו במערת לאסקו צרפת 17,000 שנה לפני זמננו]]
 == זיהוי מקראי ==
-קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל [[חשבון (עיר)|חשבון]] שבעבר הירדן{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 132''' (תשס"ט), עמ' 54-33.}}.
+קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 132''' (תשס"ט), עמ' 54-33.}}.
 ==ראו גם==

פרים
בקר
פר	יאק הבית • יאק הבר • גאור • גאיאל • בנטנג • קופראי • בקר הבית
ביזון	ביזון אמריקאי • ביזון אירופי
תאו	תאו מים • תאו אסייתי • תאו הפיליפינים • אנואה השפלה • אנואה ההרים
סינצרוס	תאו אפריקני
סאולה	סאולה
סלילני קרניים
קודו	קודו ניאלה • קודו הרים • בונגו • קודו זוטר • קודו משורטט • קודו סילבטיכוס • קודו הביצות • קודו גמלוני
אילנד	אילנד ענק • אילנד מצוי
קצרי קרניים
ארבע קרן	ארבע קרן
נילגאי	נילגאי