עמוס רגב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23: שורה 23:
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] שובץ רגב ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], סיים את מסלול ההכשרה ל[[לוחם|לוחמים]] והשלים [[קורס קצינים|קורס קציני תותחנים]] שכלל הכשרת [[סיור]] ב[[חיל השריון]]. עם סיומו שב לגדוד ושירת כקצין תותחנים{{הערה|1={{ישראל היום|עמוס רגב|43 שנה אחרי: השריון החדש|419021|11 באוקטובר 2016}}.}}. רגב לחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[רמת הגולן]], כקצין [[מילואים]] ב[[גדוד]] [[מרגמה|מרגמות]] כבדות ב[[עוצבת המפץ]]{{הערה|1=עמוס רגב, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8144 הצדעה מאוחרת], [[ישראל היום]], 17 בספטמבר 2010.}}.
עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] שובץ רגב ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]], סיים את מסלול ההכשרה ל[[לוחם|לוחמים]] והשלים [[קורס קצינים|קורס קציני תותחנים]] שכלל הכשרת [[סיור]] ב[[חיל השריון]]. עם סיומו שב לגדוד ושירת כקצין תותחנים{{הערה|1={{ישראל היום|עמוס רגב|43 שנה אחרי: השריון החדש|419021|11 באוקטובר 2016}}.}}. רגב לחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[רמת הגולן]], כקצין [[מילואים]] ב[[גדוד]] [[מרגמה|מרגמות]] כבדות ב[[עוצבת המפץ]]{{הערה|1=עמוס רגב, [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8144 הצדעה מאוחרת], [[ישראל היום]], 17 בספטמבר 2010.}}.
רגב עבד במגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] שימש עוזר מחקר במערכת [[כתב עת|כתב-העת]] "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]", וערך את כתב העת ה[[צה"ל]]י "צקלון", שבו פורסמו מאמרים מתורגמים בנושאי [[צבא]]. בד בבד לעבודתו, עסק גם בתרגום ספרי [[מדע בדיוני]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הצטרף לדסק החדשות של "[[ידיעות אחרונות]]", היה עורך ובהמשך ראש הדסק. לאחר מכן היה כתב העיתון ב[[לונדון]].
רגב עבד במגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] שימש [[עוזר מחקר]] במערכת [[כתב עת|כתב-העת]] "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]", וערך את כתב העת ה[[צה"ל]]י "צקלון", שבו פורסמו מאמרים מתורגמים בנושאי [[צבא]]. בד בבד לעבודתו, עסק גם בתרגום ספרי [[מדע בדיוני]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הצטרף לדסק החדשות של "[[ידיעות אחרונות]]", היה עורך ובהמשך ראש הדסק. לאחר מכן היה כתב העיתון ב[[לונדון]].


בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], עבר רגב לעיתון "[[מעריב]]", לאחר שנרכש על ידי [[עופר נמרודי]], וכיהן כראש מערכת החדשות ולאחר מכן כסגן העורך הראשי. בשנת [[2002]] כיהן בתפקיד העורך ב"קבוצת חדשות ישראל" שהתמודדה על הפעלת [[ערוץ החדשות הייעודי]]. לאחר מכן שימש בתפקידים שונים במערכת החדשות של [[ערוץ 10]]. בשנת [[2006]] מונה לתפקיד העורך הראשי של העיתון "[[ישראלי (עיתון)|ישראלי]]". משנת [[2007]] עד [[2017]] כיהן בתפקיד העורך הראשי של "[[ישראל היום]]".
בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], עבר רגב לעיתון "[[מעריב]]", לאחר שנרכש על ידי [[עופר נמרודי]], וכיהן כראש מערכת החדשות ולאחר מכן כסגן העורך הראשי. בשנת [[2002]] כיהן בתפקיד העורך ב"קבוצת חדשות ישראל" שהתמודדה על הפעלת [[ערוץ החדשות הייעודי]]. לאחר מכן שימש בתפקידים שונים במערכת החדשות של [[ערוץ 10]]. בשנת [[2006]] מונה לתפקיד העורך הראשי של העיתון "[[ישראלי (עיתון)|ישראלי]]". משנת [[2007]] עד [[2017]] כיהן בתפקיד העורך הראשי של "[[ישראל היום]]".

גרסה מ־04:30, 3 ביולי 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עמוס רגב
עמוס רגב מקבל את פרס ביקורת התקשורת (פברואר 2010)
עמוס רגב מקבל את פרס ביקורת התקשורת (פברואר 2010)
לידה 1951 (בן 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ישראל היום, מעריב, ידיעות אחרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס רגב (נולד בשנת 1951) הוא עיתונאי, פובליציסט ובעל טור ישראלי, העורך הראשי של העיתון "ישראל היום" מייסודו ביולי 2007 ועד מאי 2017. חתן הפרס לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'.

ביוגרפיה

עם גיוסו לצה"ל שובץ רגב בחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים והשלים קורס קציני תותחנים שכלל הכשרת סיור בחיל השריון. עם סיומו שב לגדוד ושירת כקצין תותחנים[1]. רגב לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, כקצין מילואים בגדוד מרגמות כבדות בעוצבת המפץ[2]. רגב עבד במגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. בסוף שנות ה-70 שימש עוזר מחקר במערכת כתב-העת "מערכות", וערך את כתב העת הצה"לי "צקלון", שבו פורסמו מאמרים מתורגמים בנושאי צבא. בד בבד לעבודתו, עסק גם בתרגום ספרי מדע בדיוני. בתחילת שנות ה-80 הצטרף לדסק החדשות של "ידיעות אחרונות", היה עורך ובהמשך ראש הדסק. לאחר מכן היה כתב העיתון בלונדון.

בתחילת שנות ה-90, עבר רגב לעיתון "מעריב", לאחר שנרכש על ידי עופר נמרודי, וכיהן כראש מערכת החדשות ולאחר מכן כסגן העורך הראשי. בשנת 2002 כיהן בתפקיד העורך ב"קבוצת חדשות ישראל" שהתמודדה על הפעלת ערוץ החדשות הייעודי. לאחר מכן שימש בתפקידים שונים במערכת החדשות של ערוץ 10. בשנת 2006 מונה לתפקיד העורך הראשי של העיתון "ישראלי". משנת 2007 עד 2017 כיהן בתפקיד העורך הראשי של "ישראל היום".

בשנת 2010 קיבל את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "העיתון אותו עורך רגב חולל מהפכה של ממש במפת העיתונות המודפסת, בתוך זמן קצר יחסית ... הוא ניהל מלחמה בכמעט מונופול אשר שלט עד היום בעיתונות"[3].

בספטמבר 2012 פרסם מאמר תגובה על הביקורת שהוטחה ב"ישראל היום" על ידי נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" ואחרים, הגן על המודל העסקי של חלוקתו בחינם בעידן האינטרנט, קרא לריבוי עיתונים בישראל והעביר ביקורת חריפה על נוני מוזס שפועל לדבריו להחזרת המונופול שהיה בעבר ל"ידיעות אחרונות" בתקשורת הישראלית[4]. בפברואר 2013, בעקבות תחקיר שתקף את חד צדדיותו של 'ישראל היום', הגיב עמוס רגב במאמר שהופיע תחת הכותרת 'ערוץ 10 מתפלש בביצת הצביעות'. טיעונו המרכזי של רגב היה שלעומת 'ישראל היום' הפונה אל הקוראים ודוגל בעקרון 'חופש הדיבור', רביב דרוקר, 'הברנז'ה' ואנשי ערוץ 10 סבורים שחופש הדיבור הוא החופש "לחשוב כמותם וכמותם בלבד".

בהודעה שהועברה לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, נמסר כי רגב הוא חבר אישי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[5] בין השנים 2015-2012 היה רגב בקשר שוטף עם נתניהו.[6] רגב היה בין העדים בתיק 2000. ב-30 באפריל 2017 הודיע על פרישתו מתפקיד העורך של "ישראל היום". בתפקיד החליפו בועז ביסמוט.[7]

רגב בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה ותואר שני בהיסטוריה צבאית מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו נושאת את הכותרת "אסטרטגיה של בנות-הברית מצפון לסיינה: אוגוסט-ספטמבר 1944".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים