ישיבת חפץ חיים (כפר סבא) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:08, 5 ביולי 2019

ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה קטנה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא. בראשה עמד הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.

היסטוריה

בראשית שנות ה-40 פעלה בכפר סבא ישיבת "עזרא" שהרב אברהם ריניק ייסדה ועמד בראשה. לימדו בה גם הרב אהרן יעקב קלפפיש והרב נחום (צורף) גולדשמיד^[1] שניהל את הישיבה בפועל^[2]. בנוסף פעלה במגדיאל הסמוכה ישיבה לנערים צעירים יותר שנקראה על שם ה"חפץ חיים", ובראשה עמד הרב דב מעייני.

בחול המועד פסח תש"ג (1943) התקיימה בפתח תקווה הוועידה הארצית השלישית של תנועת צעירי אגודת ישראל (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, ואכן בחודש אייר תש"ד הוקמה הישיבה במגדיאל^[3]. מייסד הישיבה ומנהלה היה אברהם ריין. גם היא נקראה על שם החפץ חיים, שנפטר עשור קודם לכן. לאחר מספר חודשים הועתק משכנה של הישיבה לכפר סבא.

לר"מים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב זלמן רוטברג), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן היה הרב משה סולובייצ'יק, שהיה אז תלמיד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר בשנת תש"ג, ולא היה יכול לעמוד בראשה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לקבל את התפקיד, מכיוון שלא היו נשואים. בתחילת זמן קיץ תש"ו (1946) התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת החזון איש^[4], לאחר שהיה עד אז מאברכי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה.

בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.

פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.

בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של ישיבת חברון וכמשגיח כיהן הרב מנחם אריה קניגסהפר. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה. בתשכ"ד חודשה פעילות ישיבה במקום, תחת הנהגת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג^[5], אך ככל הנראה גם גלגול זה של הישיבה לא האריך ימים.

מבוגרי הישיבה

מאיר וונדר
הרב שמחה קסלר - רבה של מודיעין עילית
הרב אברהם קסלר - מראשי ישיבת תפארת ציון
הרב דוד כץ - ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה
הרב ישראל קליינר
הרב נתן זוכובסקי
הדיין הרב שמואל דיקמן

קישורים חיצוניים

שתי ישיבות בכפר סבא, הצופה, 7 בנובמבר 1956
אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
ידיעה על פתיחת זמן אלול תש"ה, שערים, 9 באוגוסט 1945
מובאות מהירחון דגלנו מהתקופה בה פעלה הישיבה, במוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת בא תשס"ז, עמ' 17

הערות שוליים

^ לוחם לשם שמים, מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9
^ מוסדות התורה בשרון, הצופה, 23 ביוני 1941
^ אברהם ריין, מהות של תורה, דגלנו ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10
^ אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הנאמן, ניסן תשכ"ד, עמ' 37, באתר היברובוקס

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] לוחם לשם שמים, מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9

[2] מוסדות התורה בשרון, הצופה, 23 ביוני 1941

[3] אברהם ריין, מהות של תורה, דגלנו ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10

[4] אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הנאמן, ניסן תשכ"ד, עמ' 37, באתר היברובוקס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==היסטוריה==
-בראשית [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] פעלה בכפר סבא ישיבת "עזרא" שהרב [[אברהם ריניק]] ייסדה ועמד בראשה. כיהן בה גם הרב אהרן יעקב קלפפיש, וכן הרב נחום (צורף) גולדשמיד{{הערה|[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=186924&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=9 לוחם לשם שמים], מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9}} שניהל את הישיבה בפועל{{הערה|{{הצפה||מוסדות התורה בשרון|1941/06/23|00305}}}}. בנוסף פעלה ב[[מגדיאל]] הסמוכה ישיבה לנערים צעירים יותר שנקראה על שם ה"חפץ חיים", ובראשה עמד הרב [[דב מעייני]].
+בראשית [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] פעלה בכפר סבא ישיבת "עזרא" שהרב [[אברהם ריניק]] ייסדה ועמד בראשה. לימדו בה גם הרב אהרן יעקב קלפפיש והרב נחום (צורף) גולדשמיד{{הערה|[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=186924&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=9 לוחם לשם שמים], מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9}} שניהל את הישיבה בפועל{{הערה|{{הצפה||מוסדות התורה בשרון|1941/06/23|00305}}}}. בנוסף פעלה ב[[מגדיאל]] הסמוכה ישיבה לנערים צעירים יותר שנקראה על שם ה"חפץ חיים", ובראשה עמד הרב [[דב מעייני]].
-בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, ואכן בחודש אייר [[תש"ד]] הוקמה הישיבה במגדיאל{{הערה|[[אברהם ריין]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=193311&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=10 מהות של תורה], '''דגלנו''' ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10}}. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. לאחר מספר חודשים הועתק משכנה של הישיבה לכפר סבא.
+בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, ואכן בחודש אייר [[תש"ד]] הוקמה הישיבה במגדיאל{{הערה|[[אברהם ריין]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=193311&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=10 מהות של תורה], '''דגלנו''' ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10}}. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. גם היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. לאחר מספר חודשים הועתק משכנה של הישיבה לכפר סבא.
-ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר בשנת [[תש"ג]], ולא יכל לעמוד בראשות הישיבה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בתחילת זמן קיץ [[תש"ו]] ([[1946]]), התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת [[החזון איש]]{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, לאחר שהיה עד אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.
+ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר בשנת [[תש"ג]], ולא היה יכול לעמוד בראשה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לקבל את התפקיד, מכיוון שלא היו נשואים. בתחילת זמן קיץ [[תש"ו]] ([[1946]]) התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת [[החזון איש]]{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, לאחר שהיה עד אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.
 בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.