שבתאי בן-אהרון – הבדלי גרסאות
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם [[ירדן]], נודע למפקד [[טייסת 119]], [[רן פקר]] ש[[מפקד פלוגה]] ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה [[טייס]] ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר, שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון, מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת [[מטוס]] הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון. |
לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם [[ירדן]], נודע למפקד [[טייסת 119]], [[רן פקר]] ש[[מפקד פלוגה]] ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה [[טייס]] ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר, שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון, מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת [[מטוס]] הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון. |
||
מאוחר יותר נטען שפקר הרג את השבוי הירדני ב[[אקדח]]ו. לגרסתו של פקר השבוי ניסה לברוח, והוא ירה לכיוונו אך לא פגע.{{ |
מאוחר יותר נטען שפקר הרג את השבוי הירדני ב[[אקדח]]ו. לגרסתו של פקר השבוי ניסה לברוח, והוא ירה לכיוונו אך לא פגע.{{הערה|רן פקר: '''נץ בשחקים''', עמ' 414 - 415.}} חקירות אחדות שנערכו באשר לנסיבות האירוע אימצו את גרסתו של פקר, אך לימים המליץ [[הפרקליט הצבאי הראשי]] ל[[רמטכ"ל]] לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מ[[צה"ל]], בדרגת [[תא"ל]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{נזכור את כולם|45491|מלא=כן}} |
* {{נזכור את כולם|45491|מלא=כן}} |
||
* [http://www.izkor.gov.il/en_71ce0b788071310384883431653315b5 החורשה לזכר שבתאי בן אהרן] באתר "[[יזכור (אתר אינטרנט)|יזכור]]" |
* [http://www.izkor.gov.il/en_71ce0b788071310384883431653315b5 החורשה לזכר שבתאי בן אהרן] באתר "[[יזכור (אתר אינטרנט)|יזכור]]" |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{מיון רגיל:בן-אהרון, שבתאי}} |
{{מיון רגיל:בן-אהרון, שבתאי}} |
||
גרסה מ־22:05, 10 ביולי 2019
שבתאי בן-אהרון (1 ביולי 1933 - 5 ביוני 1967) היה טייס בחיל האוויר הישראלי שנשבה ונרצח בלינץ' שביצעו בו חיילים ירדנים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים.
ביוגרפיה
בן אהרון נולד ב-1 ביולי 1933 בעיר קיוסטנדיל שבבולגריה. הוא למד בבית הספר אורט. בשנת 1948 עלה לישראל. התגייס לצה"ל במאי 1951, התנדב לקורס טיס והוכשר כטייס קרב. לאחר שחרורו נקלט בחברת אל על ושימש כקברניט מטוסי סילון. השתתף במבצע קדש כטייס קרב. ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, ביצע גיחת תקיפה במטוס פוגה מגיסטר שבמהלכה נפגע מטוסו באש מן הקרקע באזור מעלה אדומים. לאחר הפגיעה הצליח לקפוץ ממטוסו ולפרוש את מצנחו (במטוס הפוגה לא מותקן כיסא מפלט), ובכך היה לטייס היחיד שהצליח לצנוח ממטוס פוגה פגוע במלחמת ששת הימים.
בהגיעו אל הקרקע נתפס על ידי חיילים ירדניים שביצעו בו לינץ', רגמו אותו באבנים ושרפו אותו למוות.
בן-אהרון הותיר אחריו אישה ושתי בנות.
חורשה ניטעה לזכרו ביער בן שמן בשנת 1968.
לאחר מותו
גורלו של בן אהרון לא נודע בישראל והוא נחשב לנעדר. לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם ירדן, נודע למפקד טייסת 119, רן פקר שמפקד פלוגה ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה טייס ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר, שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון, מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת מטוס הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון.
מאוחר יותר נטען שפקר הרג את השבוי הירדני באקדחו. לגרסתו של פקר השבוי ניסה לברוח, והוא ירה לכיוונו אך לא פגע.[1] חקירות אחדות שנערכו באשר לנסיבות האירוע אימצו את גרסתו של פקר, אך לימים המליץ הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל, בדרגת תא"ל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רן פקר: נץ בשחקים, עמ' 414 - 415.