מדוזות קובייתיות – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: אסף רונאל, מחקר: כיצד פועל הארס הקטלני בעולם, באתר הארץ, 2 במאי 2019 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Avispa_marina.jpg|ממוזער|240px|מין מהסוג Chironex]] |
[[קובץ:Avispa_marina.jpg|ממוזער|240px|מין מהסוג Chironex]] |
||
'''מדוזות קובייתיות''' ([[שם מדעי]]: ''Cubozoa'', ב[[אנגלית]]: Box jellyfish), |
'''מדוזות קובייתיות''' ([[שם מדעי]]: ''Cubozoa'', ב[[אנגלית]]: Box jellyfish),, היא [[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]] של יצורי ים ממערכת ה[[צורבים]] וקרובה רחוקה של ה[[מדוזה|מדוזות]], אם כי הם בני מחלקה עצמאית. רובן [[ארס|ארסיות]], ושייכות למחלקת '''צרעות הים'''. מדוזה מסדרה זו נמנית עם בעלי החיים הארסיים בעולם. שמה נובע ממבנה הכיפה ה[[קובייה|קובייתי]] שלה. מחלקה זו נפוצה פחות משאר המחלקות של ה[[צורבים]], ועל כן מעט יחסית ידוע עליה. |
||
==מבנה== |
==מבנה== |
||
מבנה המדוזה הוא כ[[קובייה]] שקופה. זרועותיה של המדוזה הקובייתית עשויות להגיע לאורכים של שניים עד חמישה מטרים, וכל זרוע מכילה עד כחצי מיליון מחטים זעירות המכילות ארס. מנת ארס של צרעת הים מסוגלת להרוג מספר רב של בני אדם. |
מבנה המדוזה הוא כ[[קובייה]] שקופה. זרועותיה של המדוזה הקובייתית עשויות להגיע לאורכים של שניים עד חמישה מטרים, וכל זרוע מכילה עד כחצי מיליון מחטים זעירות המכילות ארס. מנת ארס של צרעת הים מסוגלת להרוג מספר רב של בני אדם. ארס המדוזה הקובייתית חזק פי 10,000 מארס [[רב-פתן מלכותי|רב-הפתן המלכותי]]. תהליך הזרקת הארס של צרעת הים נחשב לאחד מהתהליכים הביולוגים המהירים בטבע. לצרעת הים 4 עיניים וכן לעיתים מספר רב יותר של עיניות מיקרוסקופיות, הנפרשות על רשת עצבית שסובבת את כיפתה, המספקות לה טווח ראייה מלא של 360 מעלות. תועד כי המדוזה אינה נסחפת בזרמי האוקיינוס כמו מרבית מיני המדוזות, אלא שוחה בצורה כיוונית. |
||
המדוזה הקובייתית נפוצה במימי [[אוסטרליה]] ודרום מזרח [[אסיה]]. |
המדוזה הקובייתית נפוצה במימי [[אוסטרליה]] ודרום מזרח [[אסיה]]. |
גרסה מ־22:23, 14 ביולי 2019
מדוזות קובייתיות | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | צורבים |
מחלקה: | צרעות ים |
סדרות | |
| |
שם מדעי | |
Cubozoa Werner, 1973 |
מדוזות קובייתיות (שם מדעי: Cubozoa, באנגלית: Box jellyfish),, היא מחלקה של יצורי ים ממערכת הצורבים וקרובה רחוקה של המדוזות, אם כי הם בני מחלקה עצמאית. רובן ארסיות, ושייכות למחלקת צרעות הים. מדוזה מסדרה זו נמנית עם בעלי החיים הארסיים בעולם. שמה נובע ממבנה הכיפה הקובייתי שלה. מחלקה זו נפוצה פחות משאר המחלקות של הצורבים, ועל כן מעט יחסית ידוע עליה.
מבנה
מבנה המדוזה הוא כקובייה שקופה. זרועותיה של המדוזה הקובייתית עשויות להגיע לאורכים של שניים עד חמישה מטרים, וכל זרוע מכילה עד כחצי מיליון מחטים זעירות המכילות ארס. מנת ארס של צרעת הים מסוגלת להרוג מספר רב של בני אדם. ארס המדוזה הקובייתית חזק פי 10,000 מארס רב-הפתן המלכותי. תהליך הזרקת הארס של צרעת הים נחשב לאחד מהתהליכים הביולוגים המהירים בטבע. לצרעת הים 4 עיניים וכן לעיתים מספר רב יותר של עיניות מיקרוסקופיות, הנפרשות על רשת עצבית שסובבת את כיפתה, המספקות לה טווח ראייה מלא של 360 מעלות. תועד כי המדוזה אינה נסחפת בזרמי האוקיינוס כמו מרבית מיני המדוזות, אלא שוחה בצורה כיוונית.
המדוזה הקובייתית נפוצה במימי אוסטרליה ודרום מזרח אסיה.
עקיצה וטיפול
נרשמו 70 מקרי מוות מאז 1883 באזורי אוסטרליה ומקרי מוות נוספים אירעו בדרום מזרח אסיה כתוצאה מעקיצתה של צרעת הים.[1] עקיצתה גורמת לכאבים עזים המלווים בנפיחויות ופצעים הדומים לכוויות. ארסה פוגע במערכת העצבית ובשרירים. עקיצתה מסוכנת יותר משל האירוקנג'י. טיפול ראשוני מומלץ, שהוא למעשה טיפול שגרתי לכל עקיצת מדוזה, הוא שטיפת האזור בחומץ. לאחר פינוי לבית חולים, ניתנת אספקת חמצן וטיפול בנוגדנים שונים. צרעת הים ומדוזת אירוקנג'י הם שני הסוגים המסוכנים ביותר מבין המדוזות הקובייתיות, ולכן הטיפול בעקיצותן ובארסן קשה יותר מכל מדוזה אחרת.
מיון
- מחלקה מדוזות קובייתיות (Cubozoa)
- סדרה Carybdeida
- משפחה Alatinidae
- משפחה Carukiidae - בה המין מדוזת אירוקנג'י
- משפחה Carybdeidae
- משפחה Tamoyidae
- משפחה Tripedaliidae
- סדרה Chirodropida
- משפחה Chirodropidae
- משפחה Chiropsalmidae
- משפחה Chiropsellidae
- סדרה Carybdeida
ראו גם
- אירוקנג'י - מדוזה ארסית, בגודל ציפורן אדם.
קישורים חיצוניים
- מדוזות קובייתיות, באתר ITIS (באנגלית)
- מדוזות קובייתיות, באתר NCBI (באנגלית)
- מדוזות קובייתיות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מדוזות קובייתיות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מדוזות קובייתיות, באתר GBIF (באנגלית)
- אסף רונאל, מחקר: כיצד פועל הארס הקטלני בעולם, באתר הארץ, 2 במאי 2019
הערות שוליים
- ^ ורד שפירא, בעלי החיים הארסיים ביותר, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 ביוני 2017