בלי חרות ומק"י – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, ניסוח
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה ו[[ממשלת ישראל הראשונה|הממשלה הראשונה]]. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את [[מק"י]] שהיא מפלגה [[קומוניזם|קומוניסטית]] ופרו-[[ברית המועצות|סובייטית]] שהיוותה סמן [[שמאל פוליטי בישראל|שמאלי]] קיצוני ב[[הכנסת|כנסת]], ומאידך פסל את [[תנועת החרות]] שהשתייכה ל[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]] והיוותה סמן [[ארגוני ימין בישראל|ימני]] קיצוני בכנסת.
הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה ו[[ממשלת ישראל הראשונה|הממשלה הראשונה]]. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את [[מק"י]] שהיא מפלגה [[קומוניזם|קומוניסטית]] ופרו-[[ברית המועצות|סובייטית]] שהיוותה סמן [[שמאל פוליטי בישראל|שמאלי]] קיצוני ב[[הכנסת|כנסת]], ומאידך פסל את [[תנועת החרות]] שהשתייכה ל[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]] והיוותה סמן [[ארגוני ימין בישראל|ימני]] קיצוני בכנסת.


הקונצנזוס שבן-גוריון יצר נסדק לאחר פרישתו, ערב [[מלחמת ששת הימים]] צירף ראש הממשלה [[לוי אשכול]] את [[גח"ל]] (סיעה משותפת לתנועת החרות ול[[המפלגה הליברלית הישראלית|מפלגה הליברלית]]) ל[[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ממשלתו]] וכעבור עשר שנים זכה [[הליכוד]] (מפלגה שהיוותה איחוד של מפלגות הימין כולל תנועת החרות) בבחירות הכלליות והרכיבה [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלה]] בראשות מנהיג תנועת החרות לשעבר [[מנחם בגין]].
הקונצנזוס שבן-גוריון יצר נסדק לאחר פרישתו, ערב [[מלחמת ששת הימים]] צירף ראש הממשלה [[לוי אשכול]] את [[גח"ל]] (סיעה משותפת לתנועת החרות ול[[המפלגה הליברלית הישראלית|מפלגה הליברלית]]) ל[[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ממשלתו]] וכעבור עשר שנים זכה [[הליכוד]] (מפלגה שהיוותה איחוד של מפלגות הימין כולל תנועת החרות) בבחירות הכלליות והרכיבה [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלה]] בראשות מנהיג תנועת החרות [[מנחם בגין]].


מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם [[חד"ש]] (רשימה שמק"י היא מרכיב מרכזי בה) תמכה מהאופוזיציה ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] בראשות [[יצחק רבין]], שהייתה [[ממשלת מיעוט]], ובכך מנעה את הפלתה. היא המשיכה לתמוך גם ב[[ממשלת ישראל העשרים ושש]] בראשות [[שמעון פרס]], שהוקמה לאחר [[רצח יצחק רבין]].
מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם [[חד"ש]] (רשימה שמק"י היא מרכיב מרכזי בה) תמכה מהאופוזיציה ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] בראשות [[יצחק רבין]], שהייתה [[ממשלת מיעוט]], ובכך מנעה את הפלתה. היא המשיכה לתמוך גם ב[[ממשלת ישראל העשרים ושש]] בראשות [[שמעון פרס]], שהוקמה לאחר [[רצח יצחק רבין]].

גרסה מ־22:21, 20 ביולי 2019

בלי חרות ומק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון.

הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלי קיצוני בכנסת, ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן ימני קיצוני בכנסת.

הקונצנזוס שבן-גוריון יצר נסדק לאחר פרישתו, ערב מלחמת ששת הימים צירף ראש הממשלה לוי אשכול את גח"ל (סיעה משותפת לתנועת החרות ולמפלגה הליברלית) לממשלתו וכעבור עשר שנים זכה הליכוד (מפלגה שהיוותה איחוד של מפלגות הימין כולל תנועת החרות) בבחירות הכלליות והרכיבה ממשלה בראשות מנהיג תנועת החרות מנחם בגין.

מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם חד"ש (רשימה שמק"י היא מרכיב מרכזי בה) תמכה מהאופוזיציה בממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין, שהייתה ממשלת מיעוט, ובכך מנעה את הפלתה. היא המשיכה לתמוך גם בממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס, שהוקמה לאחר רצח יצחק רבין.

ראו גם

לקריאה נוספת