הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב סיקא אהרוני"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 226 בתים ,  לפני 6 חודשים
אין תקציר עריכה
'''יעקב סיקא אהרוני ''' (נולד ב-[[21 בפברואר]] [[1921]] ב[[מאה שערים]]) הוא לוחם [[אצ"ל]] לשעבר, [[פובליציסט]], [[מחנך]] ו[[סופר]]. מתוקעי ה[[שופר]] ב[[כותל המערבי]] בתקופת השלטון ה[[בריטי]] ב[[ארץ ישראל]].
 
== תולדות חייוביוגרפיה ==
אהרוני הוא בנו של ה[[מקובל]] רבי [[יצחק אהרוני]]. בצעירותו היה חניך ב[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל. אהרוני השתתף ב[[פעולת האצ"ל בעיראק]] בה נהרג מפקד האצ"ל [[דוד רזיאל]]. בפעולה זו השתתפו גם [[יעקב מרידור]], ו[[יעקב תרזי]]. בתקופת [[הסזון]] נחטף, [[עינוי|עוּנה]] ונחקר על ידי [[ההגנה]] והוסגר לבריטים ש[[גולי אצ"ל ולח"י|הגלו]] אותו ל[[סודאן]] ול[[קניה]].
 
עם הקמת המדינה התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כאיש הדרכה ב[[חיל התותחנים הישראלי|תותחנים]].
 
סיקא אהרוני היה מבין התוקעים ב[[שופר]] בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] במוצאי [[יום כיפור]] בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]]. למרות האיסור, בהיותו נער צעיר סיקא היה מבין תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת [[1938]]. בשנת [[2010]] שוחזר המעשה ברחבת הכותל.
 
== חיים פרטייםאישיים ==
סיקא אהרוני התחתן עם שובו מגלות קניה עם לוחמת האצ"ל ילידת ירושלים רחל אהרוני לבית אבישר ז"ל. לזוג חמישה ילדים, בהם הסופרת [[מיכל אהרוני רגב]], היזמית החברתית ד"ר [[שלומית ליר]] והמשפטנית ד"ר [[שרונה אהרוני גולדנברג]].
 
== ספריו ==
ספרי הפרוזה של סיקא אהרוני זכו לתשבחות מצד המבקרים, בעיקר על השפה הייחודית שלהם: כך למשל כתב פרופסור [[הלל וייס]] על '''שבע נוצותיו של המלאך גבריאל''': "מתיקות עממית בעין בוחנת ומפוקחת הגואלת אוצרות גנוזים ומביאה אותה כסופר מטיב טעם אל תודעת זמננו הפגום".{{מקור}} באופן דומה כתב ד"ר [[אביב עקרוני]]: "נפעמתי מן העושר התוכני והלשוני של סיקא. ספק אם מצוי כיום בארץ סופר כמוהו שהצליח להציג בפני קוראיו גלריה כה רחבה של דמויות, מקומות, טעמים וריחות, נופים ומחוזות עלומים."{{מקור}} ואילו [[חיים באר]] ראה ב"שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" "יד ליהודים צנועים, חכמים ונאמנים."{{מקור}}
 
ספרו של סיקא אהרוני, '''עלה מות בחלונינו – והומת''', עורר תגובות שהתייחסו בחלקן לחשיפת השואה בהקשר המזרחי שלה. כך כתב על הספר [[הרצל חקק]] במאמר ב[[האומה]]: "חשיפת פרקים מן ההיסטוריה הקושרים את מוראות השואה ליהודי המזרח, היא דרך להשלים את הידוע לנו על התקופה. יעקב סיקא אהרוני אכן נרתם למשימה זו, בספרו.... מי שקורא את שלל המידע, הפרטים ההיסטוריים, ומתרשם מן החוויה הלירית המובעת בשיריו יודע... כל גזירה של חלק מן הרצף (בין אם זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי) פוגעת באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות...."{{מקור}} ואילו פרופסור [[נורית גוברין]] מצאה ש"חשוב מאוד שקול מיוחד זה נשמע ומצטרף למקהלת הקולות המגוונות היהודית והישראלית מכל הגלויות.".{{מקור}}
== חיים פרטיים ==
סיקא אהרוני התחתן עם שובו מגלות קניה עם לוחמת האצ"ל ילידת ירושלים רחל אהרוני לבית אבישר ז"ל. לזוג חמישה ילדים, בהם הסופרת [[מיכל אהרוני רגב]], היזמית החברתית ד"ר [[שלומית ליר]] והמשפטנית ד"ר שרונה אהרוני גולדנברג.
 
סיקא אהרוני גר ברמת גן. הוא כיהן כחבר מועצת העיר במשך שנים רבות ואף זכה בתואר יקיר העיר.
 
== פרסים ואותות הוקרה ==

תפריט ניווט