הבדלים בין גרסאות בדף "אנטי-מחיקון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
←‏רקע: replaced: צפיה ← צפייה
(←‏הדיון החינוכי-חברתי: לא נכון ולא הגיוני. ממילא היה רק ערוץ אחד.)
מ (←‏רקע: replaced: צפיה ← צפייה)
 
==רקע==
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] החלו להימכר בישראל [[מקלט טלוויזיה|מקלטי טלוויזיה]] המאפשרים קליטת שידורים בצבע, שהיו יקרים יותר מהמכשירים שאפשרו תצוגת שידורים בשחור-לבן בלבד. אף שעיקר שידורי הטלוויזיה בישראל היו בשחור-לבן, קיוו הקונים לצפות בתוכניות הצבעוניות שנקנו מתחנות זרות, ובשידורי צבע מן המדינות השכנות. עם העלייה במספר מקלטי הטלוויזיה הצבעוניים הורתה הממשלה ל[[רשות השידור]] למנוע את האפשרות לצפיהלצפייה בצבע בשידורי הטלוויזיה הישראלית. המטרה הייתה לצמצם את מכירת מקלטי הטלוויזיה הצבעוניים, מתוך השקפה כי מכירתם מבליטה את הפער בין [[עשיר]]ים ל[[עני]]ים וכמו כן כדי לא לעודד ייבוא.
 
אמנם, הטלוויזיה הישראלית, שהוקמה בשלבים בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], צילמה ושידרה בדרך כלל את תוכניותיה בשחור-לבן עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], אך באותה תקופה כבר היו שידורים סדירים בצבע ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]], כך שתוכניות שהועברו [[לוויין תקשורת|בלווייני תקשורת]] או שנקנו מתחנות זרות היו צבעוניות, ואפשר היה לצפות בהן בצבע במכשירי טלוויזיה צבעוניים. האפשרות לקליטת השידורים בצבע הייתה תלויה בכך שהשידור הועבר ישירות מן ה[[לוויין]], או הוקלט מהלוויין ב[[וידאו טייפ]] צבע ושודר דרכו, או שסרט קנוי נוגן בוידאו טייפ צבע או בטלסינה (מקרין פילם קולנוע) צבעוני. ב-[[1974]] החלו גם תחנות הטלוויזיה של [[ירדן]] ושל [[מצרים]] לשדר בצבע. בישראל, [[אולפני הרצליה]] היו הראשונים להכניס ציוד אולפן צבעוני כבר בשנת [[1973]], אך השימוש בו היה בעיקר לצורכי הפקות זרות שצולמו בישראל. בכל זאת, הפקות שהזמינה הטלוויזיה הישראלית מאולפני הרצליה, צולמו בחלק מהמקרים בצבע (בעיקר בסוף שנות השבעים), וגם מהם הייתה הטלוויזיה הישראלית אמורה למחוק את הצבע.

תפריט ניווט

מרחבי שם

גרסאות שפה