יקותיאל פרקש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 4: שורה 4:


== קורות חייו ==
== קורות חייו ==
נולד במחנה פליטים ב[[פוקינג (מחוז לינץ)|פוקינג]] שב[[גרמניה]] ללאה רחל ולאהרן גרשון פרקש. כשנה לאחר לידתו עלה עם הוריו לישראל, למד בין היתר בישיבת [[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. נישא לרחל גרומן, נכדת הרב [[עמרם בלוי]]. הוא נחשב לחסיד תולדות אהרן וכיהן כמורה-צדק במסגרת [[העדה החרדית]] בירושלים, והתמחה בעיקר בהלכות [[שבת]] ו[[טומאה וטהרה|הלכות טומאה וטהרה]]. היה מקורבם של פוסקים נחשבים כמו הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] והרב [[יצחק יעקב וייס]] ועוד.
נולד במחנה פליטים ב[[פוקינג (מחוז לינץ)|פוקינג]] שב[[גרמניה]] ללאה רחל ולאהרן גרשון פרקש. כשנה לאחר לידתו עלה עם הוריו לישראל, למד בין היתר בישיבת [[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. נישא לרחל גרומן, נכדת הרב [[עמרם בלוי]]. הוא נחשב לחסיד תולדות אהרן וכיהן כמורה-צדק במסגרת [[העדה החרדית]] בירושלים, והתמחה בעיקר בהלכות [[שבת]] ו[[טומאה וטהרה|הלכות טומאה וטהרה]]. עמד בקשר עם פוסקים כמו הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] והרב [[יצחק יעקב וייס]].


ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] נחשף והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|מנחם זיגלבוים, רפואה כעבור ארבעים שנה, שבועון בית משיח, פרשת בחוקותי, תשע"ו}} והפך לחסיד נלהב של [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], אשר עודדו ביותר להתעסק בהפצת פסקי הלכות.
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] נחשף והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|מנחם זיגלבוים, רפואה כעבור ארבעים שנה, שבועון בית משיח, פרשת בחוקותי, תשע"ו}} והפך לחסיד נלהב של [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], אשר עודדו ביותר להתעסק בהפצת פסקי הלכות.

גרסה מ־10:53, 6 באוגוסט 2019

תבנית:שכתוב

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יקותיאל פרקש הוא מחבר ספרי הלכה, חסיד חב"ד ומו"צ בקהילת חב"ד בירושלים[1]. בעבר עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק.

קורות חייו

נולד במחנה פליטים בפוקינג שבגרמניה ללאה רחל ולאהרן גרשון פרקש. כשנה לאחר לידתו עלה עם הוריו לישראל, למד בין היתר בישיבת תולדות-אהרן והוסמך לרבנות. נישא לרחל גרומן, נכדת הרב עמרם בלוי. הוא נחשב לחסיד תולדות אהרן וכיהן כמורה-צדק במסגרת העדה החרדית בירושלים, והתמחה בעיקר בהלכות שבת והלכות טומאה וטהרה. עמד בקשר עם פוסקים כמו הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יצחק יעקב וייס.

בשנות השבעים נחשף והתקרב לחסידות חב"ד[2] והפך לחסיד נלהב של הרבי מליובאוויטש, אשר עודדו ביותר להתעסק בהפצת פסקי הלכות.

ספרי ההלכה שכתב הם ליקוטי הלכות מקיפים המכסים נושאים שונים בהלכה. בשל היקפם וחשיבות הנושאים בהם עסקו זכו הספרים לפופולריות ולמהדורות חוזרות.

משפחתו

לרב פרקש 14 ילדים, חלקם מפורט להלן:

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ימי עיון של רבני חב"ד, COL
  2. ^ מנחם זיגלבוים, רפואה כעבור ארבעים שנה, שבועון בית משיח, פרשת בחוקותי, תשע"ו