אפולו 11 – הבדלי גרסאות

אפולו 11
	משמאל לימין: ארמסטרונג, קולינס ואולדרין
נתוני משימה
מטרה מרכזית	נחיתה מאוישת ראשונה על הירח
חללית	אפולו
שם החללית	תא פיקוד/שירות: קולומביה ; רכב הנחיתה: עיט
כן שיגור	LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור	16 ביולי 1969, 13:32:00 UTC
נחיתה	24 ביולי 1969, 16:50:35 UTC ; האוקיינוס השקט ; 13°19′N 169°9′W / 13.317°N 169.150°W
משך המשימה	8 ימים, 3 שעות ,18 דקות ו-35 שניות
אות קריאה	תא פיקוד/שירות: קולומביה ; רכב הנחיתה: עיט (בטיסה), בסיס השלווה (על הירח)
נתוני חללית
תא פיקוד	CM-107 ; מסה: 5,560 ק"ג
תא שירות	SM-107 ; מסה: 23,243 ק"ג
רכב נחיתה	LM-5 ; מסה: 4,932 ק"ג
מסת החללית	43,895 ק"ג
משגר	סטורן V ‏SA-506
פעילות
נחיתה על הירח	20 ביולי 1969, 20:17:40 UTC
אתר נחיתה	ים השלווה ; 0°40′26.69″N 23°28′22.69″E / 0.6740806°N 23.4729694°E
משך פעילות ירחית	שעתיים, 36 דקות ו-40 שניות
שהייה על הירח	21 שעות, 31 דקות ו-20 שניות
המראה מהירח	21 ביולי 1969, 17:54:00 UTC
הקפות סביב הירח	30
שהייה סביב הירח	59 שעות, 30 דקות ו-25.79 שניות
נתוני מסלול
מספר הקפות	30
אפהליון	122.4 ק"מ (הירח)
פריהליון	100.9 ק"מ (הירח)
זמן הקפה	2 שעה
נטיית מסלול	1.25 מעלה
צוות
אנשי צוות	3
משימות קשורות
משימה קודמת; אפולו 10	משימה הבאה; אפולו 12
מזהים
מספר קטלוג לוויינים	04039
מאגר המידע הלאומי	1969-059A

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:46, 17 באוגוסט 2019

אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה המשימה המאוישת השישית בתוכנית אפולו. במהלך משימה היסטורית זו, שהחלה ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון שהילך על אדמת הירח – האסטרונאוט ניל ארמסטרונג האמריקאי, ב־20 ביולי. ב־24 ביולי שבו אפולו 11 וצוותה לכדור הארץ.

באותה שעה בה שהו האסטרונאוטים על הירח, התרסקה החללית הסובייטית לונה 15 כ־852 קילומטר מאתר הנחיתה של אפולו 11^[1].

המשימה

אפולו 11 שוגרה ב־16 ביולי 1969 על-גבי טיל סטורן 5. החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, ולאחר הקפה וחצי הופעל שוב מנוע השלב השלישי והחללית יצאה לנתיב יירוט אל הירח. זמן קצר לאחר מכן הופרד תא הפיקוד והשירות מן השלב השלישי, הופנה ב-180° לאחור, והתחבר חרטום אל חרטום עם נחתת הירח. זו נשלפה מהמתאם בו אוחסנה, והשלב השלישי, אשר סיים את תפקידו, שוגר למסלול שמשי. ב־19 ביולי נכנסה החללית למסלול ירחי. כעבור 24 שעות במסלול, נפרדה הנחתת מתא הפיקוד כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין בתוכה, כהכנה לנחיתה. במהלך הגישה לנחיתה כמעט קרס מחשב ההנחיה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל את הנחיתה ולהורות לאסטרונאוטים לשוב ולהתחבר לתא הפיקוד. פתרון לבעיה זו הוצע על ידי מהנדס בשם סטפן ביילס, לפיו מוטב כי נתוני המחשב ישודרו לכדור הארץ בלבד, ואיש הקשר צ'ארלס דיוק ידווחם לנחתת ברציפות. הניסיון עלה יפה. כעבור זמן קצר התקשה ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, והדלק בנחתת הירח הלך ואזל.

בשעה 16:18 שעון מזרח ארצות הברית, נחתה הנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה נותר דלק לכ-20 שניות טיסה בלבד. ארמסטרונג דיווח^[2]:

יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת.
Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed

ההקלטה של ארמסטרונג המכריז שזהו צעד קטן לְאדם - קפיצה גדולה לאנושות

בשעה 22:56 אותו יום, ירד ארמסטרונג בסולם מן הנחתת, וכשהניח רגל אחת שלו על קרקע הירח, הכריז:

זהו צעד קטן לְאדם^[3] - קפיצה גדולה לאנושות.
That's one small step for a^[3] man, one giant leap for mankind

זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליו אולדרין^[4]. מול מצלמת טלוויזיה ששידרה את תמונותיהם בשידור חי למיליוני צופים בכדור הארץ, הם ביצעו את משימותיהם.

בין היתר, השאיר הצוות באתר הנחיתה לוח ובו הכתובת:

כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי.
Here Men From Planet Earth First Set Foot Upon The Moon. July 1969 A.D. We Came In Peace For All Mankind.

ארמסטרונג ואולדרין עזבו את הירח למחרת בשעה 13:54, והתחברו אל תא הפיקוד, שם המתין להם מייקל קולינס. שלב ההמראה מהירח נותק לאחר שארמסטרונג ואולדרין עברו לתא הפיקוד, והושאר במסלול ירחי. בשלב זה הופעל מנוע תא השירות, והם נכנסו לנתיב שיבה אל כדור הארץ. הם נחתו בעזרת מצנחים באוקיינוס השקט מדרום-מערב להוואי ב־24 ביולי.

הצוות

ניל ארמסטרונג

ערך מורחב – ניל ארמסטרונג

מפקד המשימה. בוגר בהנדסה אווירונאוטית מאוניברסיטת פרדו, מוסמך בהנדסת תעופה וחלל, אוניברסיטת דרום קליפורניה. בין 1949 ו־1952 היה טייס בצי האמריקאי, וטס במסגרת מלחמת קוריאה. הוא הצטרף ל-NACA, קודמתה של נאס"א, ושירת שם כטייס ניסוי במטוסים ניסיוניים, ביניהם מטוס ה-X-15, המטוס המהיר בעולם. נבחר במסגרת הקבוצה השנייה של אסטרונאוטים בשנת 1962. היה מפקד ג'מיני 8 ב־1966, וביצע את העגינה המוצלחת הראשונה של שתי חלליות זו לזו.

מייקל קולינס

ערך מורחב – מייקל קולינס

טייס תא הפיקוד. בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט. לאחר שסיים את לימודיו שם, הצטרף לחיל האוויר כטייס ניסוי. הצטרף לצוות האסטרונאוטים במסגרת הקבוצה השלישית, ב־1963. היה טייס גיבוי של ג'מיני 7. היה טייס במשימת ג'מיני 10, שפרצה דרך בתחום העגינה החללית. במסגרת משימה זו, עגנה ג'מיני 10 עם רכב "אג'נה" ששוגר מראש, השתמשה בו כדי לעבור למסלול שונה, שם עגנה עם רכב "אג'נה" שני. במסגרת משימה זו גם השלים שתי יציאות מרכב החלל.

אדווין "באז" אולדרין

ערך מורחב – באז אולדרין

טייס נחתת הירח. יצא אל פני הירח בעקבות ארמסטרונג, למשך שעתיים ורבע. בוגר במדעים מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, 1951. דוקטור למדעים באסטרונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. היה טייס במלחמת קוריאה, במהלכה הפיל שני מטוסי מיג 15. הצטרף לנאס"א במסגרת הקבוצה השלישית, ב־1963. ב־1966 טס עם ג'יימס לוֹוֶל בג'מיני 12, האחרונה בחלליות ג'מיני.

גלריית תמונות

צילום וידאו המראה את ניל ארמסטרונג יורד לקרקע הירח בפעם הראשונה בהיסטוריה
השלט אותו הניחו על קרקע הירח
באז אולדרין יורד אל אדמת הירח
באז אולדרין צועד על הירח
טביעת רגל על-פני הירח ממשימת אפולו 11

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפולו 11 בוויקישיתוף

הצעדים הראשונים על הירח, באתר "הידען"
אשכול כתבות בנושא תוכנית אפולו, באתר "הידען"
וידאו של רגעי הנחיתה באתר YouTube.
תוכנית אפולו, באתר סוכנות החלל הישראלית
הנחיתה על הירח, מאמרים וכתבות באתר סוכנות החלל הישראלית
מפת הירח עם סימוני מקומות ותמונות של אפולו 11
אתר אינטראקטיבי מבית המוזיאון הנשיאותי על שם ג'ון קנדי, המשחזר את המשימה צעד אחר צעד
חיים מזר, ‏אפולו 11- האדם על הירח: סיכום טיסה, באתר "הידען", 20 ביולי 2012
איתי נבו, היום לפני: הנשר נחת, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 ביולי 2016
אפולו 11, הספירה לאחור, 1969, ארכיון הסרטונים של AP
טל ענבר, 11 עובדות שלא ידעתם על משימת אפולו 11, באתר סוכנות החלל הישראלית, 20 ביולי 2018
אמיר אורן‏, בראשית הייתה היסטוריה: המסר הישראלי הראשון לירח שוגר לפני 50 שנה, באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2019

הערות שוליים

^ עודד כרמלי, בחזרה לדרמה שסיימה את המירוץ לחלל, באתר הארץ, 17 ביולי 2019
^ בנימה סמכותית ומובנת מאליה, אף שדופק ליבו עלה ל-156 פעימות בדקה
^ ¹ ² בשל בעיות תקשורת לא נקלטה כראוי המילה "a" שבמשפט, ועל כן דומה היה שארמסטרונג אמר "לָאדם" - ביהירות והתנשאות, בניגוד לענווה שהייתה מנת חלקו ושבה דיבר גם עתה
^ על-פי התרגולת, אמור היה ארמסטרונג לטפס מיד בסולם בחזרה, לפני שאולדרין יורד, כדי לוודא שהוא יכול לשוב לחללית - שאם לא כן, הנוהל קבע שאולדרין יישאר בחללית כדי למשוך את ארמסטרונג; אולם בגלל ההתרגשות מהמאורע, הם שכחו לבצע את הנוהל

[1] עודד כרמלי, בחזרה לדרמה שסיימה את המירוץ לחלל, באתר הארץ, 17 ביולי 2019

[2] בנימה סמכותית ומובנת מאליה, אף שדופק ליבו עלה ל-156 פעימות בדקה

[הפרעת_תקשורת-3] ¹ ² בשל בעיות תקשורת לא נקלטה כראוי המילה "a" שבמשפט, ועל כן דומה היה שארמסטרונג אמר "לָאדם" - ביהירות והתנשאות, בניגוד לענווה שהייתה מנת חלקו ושבה דיבר גם עתה

[4] על-פי התרגולת, אמור היה ארמסטרונג לטפס מיד בסולם בחזרה, לפני שאולדרין יורד, כדי לוודא שהוא יכול לשוב לחללית - שאם לא כן, הנוהל קבע שאולדרין יישאר בחללית כדי למשוך את ארמסטרונג; אולם בגלל ההתרגשות מהמאורע, הם שכחו לבצע את הנוהל

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 '''אפולו 11''' (ב[[אנגלית]]: '''Apollo 11''') הייתה המשימה המאוישת השישית ב[[תוכנית אפולו]]. במהלך משימה היסטורית זו, שהחלה ב-[[16 ביולי]] [[1969]], נחת האדם הראשון שהילך על אדמת [[הירח]] – ה[[אסטרונאוט]] [[ניל ארמסטרונג]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]], ב־[[20 ביולי]]. ב־[[24 ביולי]] שבו אפולו 11 וצוותה ל[[כדור הארץ]].
-באותה שעה בה שהו האסטרונאוטים על הירח, התרסקה החללית הסובייטית [[תוכנית_לונה|לונה 15]] כ־1,200 ק"מ מאתר הנחיתה של אפולו 11{{הערה|ראו [[==לקריאה נוספת==]]}}.
+באותה שעה בה שהו האסטרונאוטים על הירח, התרסקה החללית הסובייטית [[תוכנית_לונה|לונה 15]] כ־852 [[קילומטר]] מאתר הנחיתה של אפולו 11{{הערה|{{הארץ|עודד כרמלי|בחזרה לדרמה שסיימה את המירוץ לחלל|1.7534551|17 ביולי 2019}}}}.
 ==המשימה==
 אפולו 11 שוגרה ב־[[16 ביולי]] [[1969]] על-גבי טיל [[סטורן 5]]. ה[[חללית]] נכנסה למסלול סביב [[כדור הארץ]], ולאחר הקפה וחצי הופעל שוב מנוע השלב השלישי והחללית יצאה לנתיב יירוט אל הירח. זמן קצר לאחר מכן הופרד תא הפיקוד והשירות מן השלב השלישי, הופנה ב-180° לאחור, והתחבר חרטום אל חרטום עם [[נחתת (חללית)|נחתת]] הירח. זו נשלפה מהמתאם בו אוחסנה, והשלב השלישי, אשר סיים את תפקידו, שוגר למסלול שמשי. ב־[[19 ביולי]] נכנסה החללית למסלול ירחי. כעבור 24 שעות במסלול, נפרדה הנחתת מתא הפיקוד כש[[ניל ארמסטרונג]] ו[[באז אולדרין]] בתוכה, כהכנה לנחיתה. במהלך הגישה לנחיתה כמעט קרס מחשב ההנחיה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל את הנחיתה ולהורות לאסטרונאוטים לשוב ולהתחבר לתא הפיקוד. פתרון לבעיה זו הוצע על ידי מהנדס בשם סטפן ביילס, לפיו מוטב כי נתוני המחשב ישודרו לכדור הארץ בלבד, ואיש הקשר [[צ'ארלס דיוק]] ידווחם לנחתת ברציפות. הניסיון עלה יפה. כעבור זמן קצר התקשה ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, והדלק בנחתת הירח הלך ואזל.
-בשעה 16:18 שעון מזרח ארצות הברית, נחתה הנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה נותר דלק לכ-20 שניות טיסה בלבד. ארמסטרונג דיווח{{הערה|בנימה סמכותית ומובנת מאליה, אף שדופק ליבו עלה ל-156 פעימות/דקה}}:
+בשעה 16:18 שעון מזרח ארצות הברית, נחתה הנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה נותר דלק לכ-20 שניות טיסה בלבד. ארמסטרונג דיווח{{הערה|בנימה סמכותית ומובנת מאליה, אף שדופק ליבו עלה ל-156 פעימות בדקה}}:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת.{{ש}}
 <span dir="ltr" align="left">Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed</span>}}
@@ שורה 91: / שורה 92: @@
 </gallery>
-==לקריאה נוספת==
-* צעד קטן לפני האמריקאים, צעד גדול לברית המועצות , עודד כרמלי, עמוד 52, מוסף הארץ, 19 ליולי 2019.
 ==ראו גם==
 *[[תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח]]
@@ שורה 116: / שורה 115: @@
 {{אפולו}}
 [[קטגוריה:תוכנית אפולו]]
 [[קטגוריה:1969 בארצות הברית]]