ישראל קצובר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: מההקלטה, המשך יבוא
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות תקשורת
[[קובץ:ישראל קצובר באולפן רדיו תל אביב.jpg|ממוזער|250px|קצובר]]
|תמונה=[[קובץ:ישראל קצובר באולפן רדיו תל אביב.jpg|250px|קצובר]]
}}
[[קובץ:Kazover1.jpg|ממוזער|שמאל|120px|ישראל קצובר]]
[[קובץ:Kazover1.jpg|ממוזער|שמאל|120px|ישראל קצובר]]
'''ישראל קצובר''' (נולד בשנת [[1946]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]]. כיום משמש כפרשן הצבאי והמדיני של עיתון [[המודיע]] (בשם העט א. פאר).
'''ישראל קצובר''' (נולד בשנת [[1946]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]]. כיום משמש כפרשן הצבאי והמדיני של עיתון [[המודיע]] (בשם העט א. פאר).

גרסה מ־13:47, 19 באוגוסט 2019

ישראל קצובר
קצובר
לידה 1946 (בן 78 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק המודיע עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישראל קצובר

ישראל קצובר (נולד בשנת 1946) הוא עיתונאי ישראלי. כיום משמש כפרשן הצבאי והמדיני של עיתון המודיע (בשם העט א. פאר).

ביוגרפיה

קצובר נולד לזוג ניצולי שואה באוסטריה, ובגיל שנה עלתה משפחתו לישראל. מגיל 3 החל ללמוד ב"חדר" של חסידות סאטמר, אך הוריו שלא היו מרוצים בעקבות מכות שספג מהמלמד, העבירו אותו לבית ספר דתי סמוך לביתו. הוא דילג על כיתה א' והתחיל את לימודיו בכיתה ב'.

בגיל 16 החל לכתוב ב"ידיעות ירושלים", בנושאי דת. בשנות ה-70 היה מראשי המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל וערך תוכניות דת ומסורת, בהן התוכנית "קבלת שבת" ששודרה מדי יום שישי ו"מצעד הזמירות החסידי". במקביל שימש עיתונאי בעיתון שערים, ביטאונה של תנועת פא"י, שבו כיסה את התחום הצבאי. התפרסם בשנת 1976, כאשר חשף את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי-אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976 על ידי החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין והוביל בעקיפין למהפך בבחירות 1977. כשנשאל קצובר על ידי מנחם בגין מה יוכל להעניק לו לכשיבחר לראש ממשלה תחת רבין, ביקש כי יעניק לו את הראיון הראשון שלו כראש ממשלה, וכך היה[דרוש מקור].

בשנות ה-80 ייסד וערך (יחד עם יצחק נחשוני) את העיתון "יום השישי", ששינה את שמו בהמשך ל"ערב שבת". בשנות ה-90 הצטרף לסגל הכותבים בעיתון "המודיע", והוא משמש כפרשנו הצבאי והמדיני.

בריאיון רדיו אמר קצובר: "כתב צבאי בעיתון חרדי לא יודע אם הוא נציג צה"ל בציבור הדתי או נציג הציבור הדתי בצה"ל. אני קצין קישור. הרב עובדיה יוסף לדוגמה, היה מעדיף לקבל את התדרוכים ממישהו שיושב על הגדר ולא ממישהו שלובש מדים. עד היום אני מוזמן מדי שבוע כמעט, לאדמו"ר הזה ולאדמו"ר האחר כדי לעדכן אותם בנושאים צבאיים"[1].

חיים אישיים

נשוי לאיטה (מייזליש)[2] ואב לחמישה. מתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל קצובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ריאיון בתוכנית "תעודת עיתונאי" ברדיו תל אביב
  2. ^ ישראל קצובר, "צר לי עליך אחי דוד", עיתון "מרכז העניינים", כ"ז בחשון ה'תשע"ט, עמוד 18
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.