מינוטאורוס – הבדלי גרסאות
←המיתוס: קריה נוחה לתלמידים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 176.12.222.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של הנדב הנכון |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לפני שמינוֹס היה למלך [[כרתים]], הוא התפלל לאל [[פוסידון]], וביקש סימן שיאשש שהוא זה שצריך לקבל את כס המלכות, ולא אחיו. בתמורה, הוא הבטיח להקריב לפוסידון את היצור שייצא מהים. פוסידון שלח לו פר לבן ויפהפה, אך מינוס, שרחמיו נכמרו על היצור המופלא, הקריב במקומו שור רגיל. פוסידון, נזעם מהפרת ההבטחה, גרם ל[[פסיפאה (מיתולוגיה)|פסיפאה]] אשתו של מינוס להזדווג עם הפר, וכתוצאה מכך נולד המינוטאורוס - יצור כלאיים של שור ואדם. זהו מקור המלה מינוטאורוס, שפירושה ביוונית: '''השור של מינוס'''. |
לפני שמינוֹס היה למלך [[כרתים]], הוא התפלל לאל [[פוסידון]], וביקש סימן שיאשש שהוא זה שצריך לקבל את כס המלכות, ולא אחיו. בתמורה, הוא הבטיח להקריב לפוסידון את היצור שייצא מהים. פוסידון שלח לו פר לבן ויפהפה, אך מינוס, שרחמיו נכמרו על היצור המופלא, הקריב במקומו שור רגיל. פוסידון, נזעם מהפרת ההבטחה, גרם ל[[פסיפאה (מיתולוגיה)|פסיפאה]] אשתו של מינוס להזדווג עם הפר, וכתוצאה מכך נולד המינוטאורוס - יצור כלאיים של שור ואדם. זהו מקור המלה מינוטאורוס, שפירושה ביוונית: '''השור של מינוס'''. |
||
המינוטאור היה יצור |
המינוטאור היה יצור אכזר ופראי שהטיל את חיתתו על תושבי כרתים, ולכן מינוס, בעצתו של [[האורקל מדלפי]], כלא אותו בלבירינת. |
||
באותה תקופה הכריז מינוס מלחמה על [ |
באותה תקופה הכריז מינוס מלחמה על [[אתונה העתיקה|אתונה]], כיוון שרצה לנקום באתונאים שרצחו את בנו. אתונה נוצחה במלחמה, וכעונש, נדרשה לשלוח, מדי תקופה קבועה, שבעה נערים ושבע נערות אל תוך הלבירינת, כדי שיהיו טרף עבור המינוטאורוס. בהמשך, [[תסאוס]], בנו של מלך אתונה, התנדב להישלח אל תוך המבוך, במטרה לשים קץ ליצור ולהורגו. למרבה מזלו של תסאוס, לפני שהוא נשלח ללבירינת, [[אריאדנה]], בתו של המלך מינוס, התאהבה בו וגמרה אומר לסייע לו להשמיד את המינוטאורוס. היא העניקה לו פקעת חוטים, כדי שיוכל לשוב על עקבותיו ולצאת מן המבוך. תסאוס אכן הרג את המינוטאורוס, והוביל את שאר האתונאים החוצה מן הלבירינת. |
||
מינוס, |
מינוס, בזעמו על תסאוס שהצליח לברוח מן הלבירינת, החליט להעניש את דדלוס על כשלונו בבניית הלבירינת כמקום ללא מוצא, וכלא אותו ואת בנו [[איקרוס]] במבוך. עם זאת, בזכות תושייתו וכושר המצאתו של דדלוס, הצליחו השניים למצוא את דרכם מחוץ למבוך וניסו לברוח מהאי בעזרת כנפיים שבנו לעצמם מנוצות ושעווה. במהלך מעוף הבריחה של השניים, ניתכה השעווה בכנפיים שנשאו את איקרוס. הן קרסו והוא נפל למותו לנגד עיניו של אביו ,דדלוס. |
||
המיתוס אודות המינוטאורוס וקטילתו על ידי תסאוס נושא, ככל הנראה, הדים לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לפי פרשנות אחת, המינוטאורוס טורף האדם הוא סמל ל[[פולחן]] דתי שכלל [[קורבן אדם|קורבנות אדם]], שהתקיים בתקופות ברבריות (בדומה ל[[עבודת המולך]] שנפוצה ב[[כנען]] ובסביבותיה), אך הריגתו על ידי תסאוס מסמלת את ביטולו של הפולחן הדתי הספציפי הזה, ומעבר לציוויליזציה מתקדמת יותר. לפי פרשנות אחרת, שמתמקדת בהיבט הפוליטי, המיתוס מתייחס לשחרורם של האתונאים, או של היוונים ככלל, מעולם של הכרתים. |
המיתוס אודות המינוטאורוס וקטילתו על ידי תסאוס נושא, ככל הנראה, הדים לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לפי פרשנות אחת, המינוטאורוס טורף האדם הוא סמל ל[[פולחן]] דתי שכלל [[קורבן אדם|קורבנות אדם]], שהתקיים בתקופות ברבריות (בדומה ל[[עבודת המולך]] שנפוצה ב[[כנען]] ובסביבותיה), אך הריגתו על ידי תסאוס מסמלת את ביטולו של הפולחן הדתי הספציפי הזה, ומעבר לציוויליזציה מתקדמת יותר. לפי פרשנות אחרת, שמתמקדת בהיבט הפוליטי, המיתוס מתייחס לשחרורם של האתונאים, או של היוונים ככלל, מעולם של הכרתים. |
||
גרסה מ־08:50, 20 באוגוסט 2019
המִינוֹטַאוּרוס (וכן המינטאור; ביוונית: Μῑνώταυρος) הוא מפלצת מן המיתולוגיה היוונית המתוארת כיצור כלאיים שחציו אדם וחציו שור. הוא שכן בלבירינת - מבוך נרחב ומשוכלל שנבנה עבור מינוס, מלך כרתים על ידי הממציא דדלוס, במטרה לכלוא את המפלצת. מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות תשלח למינוטאורוס כל תשע שנים (או לפי גרסה אחרת, כל שנה) בצו המלך מינוס. המינוטאורוס הומת, בסופו של דבר, על ידי הגיבור היווני תסאוס.
המיתוס
לפני שמינוֹס היה למלך כרתים, הוא התפלל לאל פוסידון, וביקש סימן שיאשש שהוא זה שצריך לקבל את כס המלכות, ולא אחיו. בתמורה, הוא הבטיח להקריב לפוסידון את היצור שייצא מהים. פוסידון שלח לו פר לבן ויפהפה, אך מינוס, שרחמיו נכמרו על היצור המופלא, הקריב במקומו שור רגיל. פוסידון, נזעם מהפרת ההבטחה, גרם לפסיפאה אשתו של מינוס להזדווג עם הפר, וכתוצאה מכך נולד המינוטאורוס - יצור כלאיים של שור ואדם. זהו מקור המלה מינוטאורוס, שפירושה ביוונית: השור של מינוס.
המינוטאור היה יצור אכזר ופראי שהטיל את חיתתו על תושבי כרתים, ולכן מינוס, בעצתו של האורקל מדלפי, כלא אותו בלבירינת.
באותה תקופה הכריז מינוס מלחמה על אתונה, כיוון שרצה לנקום באתונאים שרצחו את בנו. אתונה נוצחה במלחמה, וכעונש, נדרשה לשלוח, מדי תקופה קבועה, שבעה נערים ושבע נערות אל תוך הלבירינת, כדי שיהיו טרף עבור המינוטאורוס. בהמשך, תסאוס, בנו של מלך אתונה, התנדב להישלח אל תוך המבוך, במטרה לשים קץ ליצור ולהורגו. למרבה מזלו של תסאוס, לפני שהוא נשלח ללבירינת, אריאדנה, בתו של המלך מינוס, התאהבה בו וגמרה אומר לסייע לו להשמיד את המינוטאורוס. היא העניקה לו פקעת חוטים, כדי שיוכל לשוב על עקבותיו ולצאת מן המבוך. תסאוס אכן הרג את המינוטאורוס, והוביל את שאר האתונאים החוצה מן הלבירינת.
מינוס, בזעמו על תסאוס שהצליח לברוח מן הלבירינת, החליט להעניש את דדלוס על כשלונו בבניית הלבירינת כמקום ללא מוצא, וכלא אותו ואת בנו איקרוס במבוך. עם זאת, בזכות תושייתו וכושר המצאתו של דדלוס, הצליחו השניים למצוא את דרכם מחוץ למבוך וניסו לברוח מהאי בעזרת כנפיים שבנו לעצמם מנוצות ושעווה. במהלך מעוף הבריחה של השניים, ניתכה השעווה בכנפיים שנשאו את איקרוס. הן קרסו והוא נפל למותו לנגד עיניו של אביו ,דדלוס.
המיתוס אודות המינוטאורוס וקטילתו על ידי תסאוס נושא, ככל הנראה, הדים לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לפי פרשנות אחת, המינוטאורוס טורף האדם הוא סמל לפולחן דתי שכלל קורבנות אדם, שהתקיים בתקופות ברבריות (בדומה לעבודת המולך שנפוצה בכנען ובסביבותיה), אך הריגתו על ידי תסאוס מסמלת את ביטולו של הפולחן הדתי הספציפי הזה, ומעבר לציוויליזציה מתקדמת יותר. לפי פרשנות אחרת, שמתמקדת בהיבט הפוליטי, המיתוס מתייחס לשחרורם של האתונאים, או של היוונים ככלל, מעולם של הכרתים.
אזכור שכיח למינוטאורוס נמצא בספרי פנטסיה שם מוזכרים המינוטאורים בדרך כלל כעם (ולא בדמות יחיד) גס, חסר תרבות ובעל כבוד מפוקפק, אך כיצורים חזקים מאוד ולוחמים מסורים. דמויות של מינוטאורים מופיעות, בין היתר, במשחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" ובסדרת הספרים "נרניה". בספר פרסי ג'קסון וגנב הברק המינטואור רדף אחרי פרסי עד שהגיע למחנה החצויים בפעם הראשונה.
דמויות מצוירות של מינוטאורים מופיעות ביצירות רבות של פבלו פיקאסו, בעיקר משנות ה-30 של המאה העשרים. מספר תמונות מציגות את המינוטאורוס כאנס וכרוצח, אך תמונות אחרות דווקא מציגות אותו כמאהב ולא כמפלצת.
קישורים חיצוניים
