איילה (אי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
הערות שוליים
שורה 20: שורה 20:
* ליאור שדמתי, [http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=586&ContentID=9667 כבול, אש ותמרות עשן], 'איש הענבים'
* ליאור שדמתי, [http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=586&ContentID=9667 כבול, אש ותמרות עשן], 'איש הענבים'
*[http://www.bbc.com/news/uk-scotland-43948079 The Scottish island that buried America's dead] מאתר ה-[[BBC]]
*[http://www.bbc.com/news/uk-scotland-43948079 The Scottish island that buried America's dead] מאתר ה-[[BBC]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{האיים ההברידיים}}
{{האיים ההברידיים}}

גרסה מ־15:13, 22 באוגוסט 2019

איילה
Islay
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס האטלנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 55°46′00″N 6°09′00″W / 55.766666666667°N 6.15°W / 55.766666666667; -6.15
שטח 620 קילומטר רבוע
אורך 40 קילומטר
רוחב 32 קילומטר
גובה מרבי Beinn Bheigeir
נתונים מדיניים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 3,228 (2011)
אזור זמן UTC+0
עיר ראשית Bowmore עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איילהאנגלית: Islay, מבוטא אֳיְ-לַה) הוא אי במערב סקוטלנד.

גאוגרפיה

האי ידוע בכינוי "מלכת האיים ההברידיים" והיה מושבו של "מושל האיים" (Lord of the Isles) ראש שבט מקדונלד בפינלאגן שעל האי, עד שנכבשה סקוטלנד על ידי האנגלים והתואר "נגנב" על ידי משפחת המלוכה הבריטית, (בדומה לתואר Prince of Wales). האי שוכן במחוז (Council Area) ארגייל וביוט דרום-מערבית לאי ג'ורה, ומרוחק כ-45 ק"מ מחופי צפון אירלנד. השפה הגאלית הסקוטית נמצאת עדיין בשימוש באי, בעיקר בחלקו המערבי. בירתו היא העיירה באומור (Bowmore) המפורסמת עקב מזקקת הוויסקי השוכנת בה והכנסייה העגולה הייחודית הבנוי בה. היישוב הגדול ביותר באי הוא פורטנהאבן (Portnahaven).

לאיילה היסטוריה אנושית ארוכה ועשירה מאוד. נמצאו עדויות המוכיחות כי האי איילה היה מיושב על ידי מתנחלים מוקדמים מאוד שהגיעו איילה בתקופות שלאחר עידן הקרח האחרון בסביבות 7500 לפני הספירה כדייגים וכציידים. בתקופות מאוחרות יותר של התקופה הניאוליתית ובראשית תקופת הברונזה הונפו אבנים עומדות וגלופות רבות. האי איילה היה בעבר מקור הכוח העיקרי במערב סקוטלנד ונודע כביתם של לורדי האיים. שרידי היישובים שלהם עדיין נראים ב-Finlaggan שהוא אתר ארכיאולוגי חשוב מאוד באי איילה, שרידים מההיסטוריה הדתית של איילה ואבנים מגולפות במספר מוקדים באי. הצלב הגבוה של קילדטון הוא הצלב הסלטי מתוארך לסביבות שנת 800 לאחר הספירה ודוגמא יפה להיסטוריה מוקדמת זו. ניתן למצוא צלבים גבוהים אחרים בקילנייב וקילצ'ומן, וניתן לראות לוחות קבר מגולפים בקילצ'ומאן, קילנאכטון, קילס, ברידנדג', פינלגגן וניירבול.[1]

האי הוא החמישי בגודלו בסקוטלנד, והשישי בגודלו מבין האיים שסביב בריטניה. כ-3,200 תושבים חיים באי. שטחו כ-600 קמ"ר ופרנסת התושבים מגיעה בעיקר מזיקוק ויסקי ותיירות. מרבית התיירים מגיעים לאי כדי לבקר באחת מתוך שמונה מזקקות הוויסקי הפועלות בו, ההופכות אותו למרכז בעל חשיבות רבה בתחום זה. הוויסקי המיוצר באיילה נחשב לבעל הטעם המעושן ביותר מבין סוגי הוויסקי הסקוטי.

באי אוכלוסייה גדולה של עופות, והוא מהווה יעד לצפרים חובבים במהלך כל השנה. האקלים באי נוח יחסית לחוף המערבי של סקוטלנד עקב השפעתו של זרם הגולף.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ISLAYINFO, The Ultimate Online Guide to Islay


ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.