בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות
מ שינוי פרמטר "מסה מולקולרית" ==> "מסה מולרית" בתבנית תרכובת (תג) |
←תופעות לוואי: Fixed typo תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==תופעות לוואי== |
==תופעות לוואי== |
||
[[תופעת לוואי|תופעת הלוואי]] השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה [[קרוטנודרמיה]] (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של [[גוון]] [[כתום]] בולט ב[[עור]] |
[[תופעת לוואי|תופעת הלוואי]] השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה [[קרוטנודרמיה]] (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של [[גוון]] [[כתום]] בולט ב[[עור]] משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של ה[[אפידרמיס]]. |
||
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] בעליית השכיחות של [[סרטן הריאה]] אצל [[עישון|מעשנים]], בנוסף לעלייה בסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ול[[דימום תוך-גולגולתי]]. |
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] בעליית השכיחות של [[סרטן הריאה]] אצל [[עישון|מעשנים]], בנוסף לעלייה בסיכון ל[[סרטן הערמונית]] ול[[דימום תוך-גולגולתי]]. |
||
גרסה מ־16:01, 24 באוגוסט 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מבנה מולקולת בטא-קרוטן | |
 | |
| מראה תלת-ממדי | |
| שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₄₀H₅₆  |
| מסה מולרית | 536.87 גרם/מול |
| מראה | גביש בצבע כתום כהה |
| מספר CAS | 7235-40-7 |
| צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | לא מסיס במים |
| ממסים | CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול |
| טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
| מקדם שבירה | 1.565 |
  | |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים - הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
צריכה ושימושים
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.
בטא-קרוטן נספג בתריסריון בלבד. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר הידרופובי ליפופילי.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.