אדום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פופולרי
שורה 21: שורה 21:
* ה[[פסיכואבולוציה]] של ה[[אדם]] התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד ל[[עין]]. בשונה מרוב מיני ה[[יונק]]ים, [[קוף|קופי]] [[העולם הישן]] (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין [[ירוק]] לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ב[[רשתית העין]] (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של [[דרום אמריקה]] והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה{{הערה|1=B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1088428 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.]|שמאל=כן}} או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער{{הערה|1=Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; [http://journals.royalsociety.org/content/x288547k41j0632r/ Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221]|שמאל=כן}}. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה{{הערה|1=Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; [http://jcc.sagepub.com/cgi/content/abstract/28/2/156 Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)]|שמאל=כן}}. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, [[סטטוס חברתי]] ותוקפנות{{הערה|1=Anthony C. Little et al; [http://www.akademiai.com/content/k34lv3n881178213/ Attribution to red suggests special role in dominance signalling]; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology|שמאל=כן}} .
* ה[[פסיכואבולוציה]] של ה[[אדם]] התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד ל[[עין]]. בשונה מרוב מיני ה[[יונק]]ים, [[קוף|קופי]] [[העולם הישן]] (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין [[ירוק]] לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ב[[רשתית העין]] (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של [[דרום אמריקה]] והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה{{הערה|1=B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1088428 Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.]|שמאל=כן}} או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער{{הערה|1=Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; [http://journals.royalsociety.org/content/x288547k41j0632r/ Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221]|שמאל=כן}}. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה{{הערה|1=Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; [http://jcc.sagepub.com/cgi/content/abstract/28/2/156 Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)]|שמאל=כן}}. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, [[סטטוס חברתי]] ותוקפנות{{הערה|1=Anthony C. Little et al; [http://www.akademiai.com/content/k34lv3n881178213/ Attribution to red suggests special role in dominance signalling]; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology|שמאל=כן}} .
* התהדרות [[פרח]]ים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות [[חרק]]ים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.
* התהדרות [[פרח]]ים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות [[חרק]]ים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.
* הפרח האדום הידוע והפופלרי ביותר שפורח בישראל הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית המצויה]], שאף נבחר ל[[הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל|פרח הלאומי של ישראל]]. פסטיבל "[[דרום אדום]]" הוא [[פסטיבל]] שנתי ב[[ישראל]] המוקדש לפריחת מרבדי הכלניות ב[[הנגב הצפוני|נגב הצפוני]] ו[[עוטף עזה]].
* הפרח האדום הידוע והפופולרי ביותר שפורח בישראל הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית המצויה]], שאף נבחר ל[[הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל|פרח הלאומי של ישראל]]. פסטיבל "[[דרום אדום]]" הוא [[פסטיבל]] שנתי ב[[ישראל]] המוקדש לפריחת מרבדי הכלניות ב[[הנגב הצפוני|נגב הצפוני]] ו[[עוטף עזה]].
* בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: [[צבעוני ההרים]] ו[[צבעוני השרון]], [[נורית אסיה]], [[פרג אגסני]], [[דמומית קטנת-פרי]] ו[[דמומית ארצישראלית]], [[אדמונית החורש]] ו[[דם-מכבים אדום]].
* בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: [[צבעוני ההרים]] ו[[צבעוני השרון]], [[נורית אסיה]], [[פרג אגסני]], [[דמומית קטנת-פרי]] ו[[דמומית ארצישראלית]], [[אדמונית החורש]] ו[[דם-מכבים אדום]].
* ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם [[רעל|רעילים]] ובכך להרתיע טורפים.
* ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם [[רעל|רעילים]] ובכך להרתיע טורפים.

גרסה מ־04:08, 1 בספטמבר 2019

אדום
שלשת הקסא #FF0000
ייצוג RGB R=255, G=0, B=0
ייצוג HSV H=0, S=100, V=100
ייצוג CMYK C=0, M=255, Y=255, K=0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ורד אדום

אדום הוא אחד מצבעי היסודמערכת ההוספה). האור האדום הוא קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות הגל הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא בין 620 ל-740 ננומטר (תדירות בין 400 ל-480 טרה-הרץ). אורכי גל ארוכים יותר נקראים "תת-אדום" (או "אינפרה-אדום") והם אינם בתחום הספקטרום הנראה לעין האנושית. גוון אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא "שני". אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב ונוטה לעבר הסגול נקרא "ארגמן". אדום עם גוון סגלגל נקרא "אדום יין", "בורגונדי" או "בורדו".

דם מחומצן הוא אדום עקב נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, נראים למעשה שחורים בסביבה הטבעית שלהם כשמביטים בהם ממרחק של יותר מכמה מטרים[1].

אטימולוגיה

המילה "אָדֹם", כמו גם המילים הנרדפות לה, "תּוֹלָע" ו"שָׁנִי", מצויות כבר במקרא. הפירוש המקורי שלהן תיאר גם את הצבע האדום וגם את הצבע החום. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה "אָדֹם" דומה מאוד למילה, שתיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום באם השפות השמיותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257 וגם שמאל=כן.. (לפי המודל, בפרוטו-שמית היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור). ככול הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".

שימושים, סמליות וביטויים

ילדה לובשת בגדים בצבע אדום, הודו.

הצבע האדום בטבע

כלניות אדמדמות
מושית השבע צבועה באדום כצבע אזהרה המעיד על כך שהיא רעילה
  • אדום הוא צבעו הטיפוסי של הדם עקב הברזל שבהמוגלובין.
  • הפסיכואבולוציה של האדם התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד לעין. בשונה מרוב מיני היונקים, קופי העולם הישן (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין ירוק לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ברשתית העין (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של דרום אמריקה והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283. וגם שמאל=כן. או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיערשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221 וגם שמאל=כן.. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997) וגם שמאל=כן.. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, סטטוס חברתי ותוקפנותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Anthony C. Little et al; Attribution to red suggests special role in dominance signalling; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology וגם שמאל=כן. .
  • התהדרות פרחים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות חרקים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.
  • הפרח האדום הידוע והפופולרי ביותר שפורח בישראל הוא הכלנית המצויה, שאף נבחר לפרח הלאומי של ישראל. פסטיבל "דרום אדום" הוא פסטיבל שנתי בישראל המוקדש לפריחת מרבדי הכלניות בנגב הצפוני ועוטף עזה.
  • בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: צבעוני ההרים וצבעוני השרון, נורית אסיה, פרג אגסני, דמומית קטנת-פרי ודמומית ארצישראלית, אדמונית החורש ודם-מכבים אדום.
  • ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם רעילים ובכך להרתיע טורפים.
  • חיפושית מושית השבע בולטת בצבעה האדום-כתום-ארגמן שאף העניק לה את שמה המדעי.
  • אדום-החזה הוא מין של ציפור הנפוצה בישראל.
  • באסטרונומיה, ענק אדום הוא כוכב בסוף ימיו; וננס אדום הוא סוג של כוכב.
  • ישנם אנשים הלוקים מעיוורון צבעים לאדום (protanopia) - נובע מחוסר מוחלט בקולטני הצבע האדום ברשתית. הלוקים בפגם זה רואים אדום כשחור. כאחוז אחד מכלל הזכרים לוקה בעיוורון לאדום.

הצבע האדום בתרבות

לוחם שוורים מנופף בבד אדום במהלך מלחמת שוורים במטרה להרגיז את השור. מכאן צמח הביטוי לנופף בסדין אדום לפני שור.

הצבע האדום בספורט

ניתוח סטטיסטי של תוצאות משחקי כדורגל באנגליה משנת 1947 ועד 2008 מראה כי לקבוצה בתלבושת אדומה יתרון על יריבותיה הלבושות בכל צבע אחר. לא רק שקבוצות "אדומות" זכו ביותר אליפויות ממה שניתן היה לצפות באופן אקראי אלא שבכל הליגות המיקום של לובשי האדום גבוה באופן מובהק משל יריבותיהןשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Martin J. Attrill et al; Red shirt colour is associated with long-term team success in English football; Journal of Sports Sciences, Volume 26, Issue 6 April 2008, pages 577 - 582 וגם שמאל=כן.. התופעה קשורה, כנראה, להשפעה הרגשית של הצבע על היריבים ועל השופטים.

הצבע האדום כסמל השמאל והסוציאליזם

הדגל האדום
דגל הרייך הגרמני השלישי שרובו אדום

הצבע האדום בצבא

בצה"ל

סמל חטיבת הצנחנים: נחש מכונף על רקע אדום
  • בצה"ל, צבע אדום מסמל קרביות ויוקרה:
  • הדגל האדום מסמל מצבי סכנה - כגון מצב בו מותרת פתיחה באש או שטחי אש. בחיל הים מסמל הדגל האדום מצב בו יש "משמעת אש" - במסגרתה אין להדליק אש, כגון בשעת תדלוק כלי שיט.

בהלכה

רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף ורבי משה איסרליש בהגהותיו לשולחן ערוך, בסימן העוסק באיסור הליכה בחוקות הגויים[2], כתבו שבמקום שנהגו הגויים ללבוש בגדים אדומים אסור ללבשם.

מקור דבריהם הוא מהמהרי"ק שכתב[3] שאם הבגד מבטא אמונה אלילית או פריצות, חל האיסור "ובחקותיהם לא תלכו"[4], שלא לנהוג כמנהגם. ומאחר והצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה, לכן יש איסור ללבוש בגדים אדומים, כמנהג הגויים.

לדעת רוב פוסקי ההלכה גם היום חל האיסור ללבוש בגדים אדומים. אכן האיסור הוא רק בבגד שכולו או רובו הבולט אדום, אבל בגד שרק מיעוטו אדום או שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו, מותר לדעת כל הפוסקים ללובשו. ישנם כמה פוסקים שמקילים בזמננו (כמו למשל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה[5] פסק שבימינו אין איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתו רק כאשר נהגו הגויים ללכת עם בגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, ממילא אין בזה איסור) ללבוש בגדים אדומים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי טבלת נתונים ספקטרלית מקדם הבליעה של מים באדום הוא בערך 0.003 לס"מ כלומר במרחק מטר תהיה הבליעה 10 בחזקת מינוס 0.3 או כחצי (הדג עדיין יראה אדום למי ששוחה קרוב אליו) . רק עשירית מעצמת האור האדום תעבור 3 מטרים בתוך המים וממרחק 10 מטרים יונחת האור האדום פי 1000. מקדם הבליעה לאור כחול נמוך בערך פי 40 ולכן יראה למרחק רב בהרבה
  2. ^ יורה דעה סימן קע"ח סעיף א
  3. ^ שורש פ"ח
  4. ^ ויקרא יח, ג
  5. ^ ראה דרכי תשובה יורה דעה סימן קע"ח ס"ק ט"ז