חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חלוקה לנושאים, פסקאות בסדר כרונולוגי
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית נחל שורק|בחירה=[[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]}}
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית נחל שורק|בחירה=[[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]}}
}}
}}
[[קובץ:HAFETSHAIM2012.jpg|ממוזער|250px|חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום]]
'''חָפֵץ חַיִּים''' הוא [[קיבוץ]] [[דתי לאומי|דתי-לאומי]] ליד [[גדרה]]. היישוב נוסד ב-[[25 באפריל]] [[1944]] והוא הראשון שהקימה תנועת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|1=ד"ר [[זאב וילנאי]], "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956}}. הקיבוץ הוא חלק מ[[מועצה אזורית נחל שורק]] ומונה כיום כ-530 תושבים{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?mode=Yeshuv יישובים וחלוקות]. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.}}.
'''חָפֵץ חַיִּים''' הוא [[קיבוץ]] [[דתי לאומי|דתי-לאומי]] ליד [[גדרה]]. היישוב נוסד ב-[[25 באפריל]] [[1944]] והוא הראשון שהקימה תנועת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|1=ד"ר [[זאב וילנאי]], "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956}}. הקיבוץ הוא חלק מ[[מועצה אזורית נחל שורק]] ומונה כיום כ-530 תושבים{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?mode=Yeshuv יישובים וחלוקות]. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.}}.


שורה 17: שורה 16:
מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר [[תורה]] ו[[מצוות]] ומקפיד בייחוד על [[המצוות התלויות בארץ]], בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. הקיבוץ נקרא על־שם הספר "[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]" לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר [[תורה]] ו[[מצוות]] ומקפיד בייחוד על [[המצוות התלויות בארץ]], בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. הקיבוץ נקרא על־שם הספר "[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]" לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.


[[קובץ:A MEMBER OF KIBBUTZ HAFETZ HAIM PLOUGHING A FIELD. חבר קיבוץ חפץ חיים עובד עם מחרשה בשדות.D592-026.jpg|200px|ממוזער|ימין|חבר קיבוץ עובד עם מחרשה, 1945]]
[[קובץ:יסוד הקיבוץ חפץ חיים.jpg|230px|ממוזער|שמאל|"החלוץ החרדי בארץ ישראל", 1944]]
[[קובץ:MEMBERS OF KIBBUTZ HAFETZ HAIM STUDYING THE "GEMARA" AFTER WORKING IN THE FIELD. חברי קיבוץ חפץ חיים לומדים גמרא.D832-038.jpg|230px|ממוזער|חברי הקיבוץ לומדים גמרא בסוף יום עבודה]]
הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע. אמו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]], ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע.
הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע. אמו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]], ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע.


שורה 24: שורה 26:


==שינויים מבניים==
==שינויים מבניים==
[[קובץ:HAFETSHAIM2012.jpg|ממוזער|230px|חדר האוכל, משמש כיום את בית ההארחה]]

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ה[[הפרטה]].
לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ה[[הפרטה]].



גרסה מ־00:21, 2 בספטמבר 2019

חפץ חיים
בית הכנסת בקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית נחל שורק
גובה ממוצע[1] ‎76 מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 575 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה. היישוב נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל[3]. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק ומונה כיום כ-530 תושבים[4].

הקמת הקיבוץ

מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהצטרפו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט ב-1929 ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. הקיבוץ נקרא על־שם הספר "חפץ חיים" לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.

חבר קיבוץ עובד עם מחרשה, 1945
"החלוץ החרדי בארץ ישראל", 1944
חברי הקיבוץ לומדים גמרא בסוף יום עבודה

הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע. אמו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות, ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע.

את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד[5].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל" (ששהו בהכשרה משנת 1933[6]ליד כפר סבא ובגדרה), אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת. לאחר העלייה, הקיבוץ כמעט והתפרק בתום כל שנת־שמיטה, אך הצליח לשוב ולעמוד על רגליו.

שינויים מבניים

חדר האוכל, משמש כיום את בית ההארחה

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ[7]. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ההפרטה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, ועל כך זכה מהם לשבחים רבים. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון־הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008[8]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

הדת בקיבוץ

הקיבוץ היה הראשון מסוגו, והראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ, לראשונה בשיח ההלכתי, בפני שאלות רבות הנוגעות ליחסי דת וחקלאות - בין היתר עלו שאלות בדבר קיום המשק בשנת־שמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.

ביסודו היה הקיבוץ חרדי, וחבריו היו חניכי "עזרא" יוצאי גרמניה. היום הקיבוץ הוא בעל אופי דתי-לאומי, ופועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי). רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל והרב ד"ר קלמן כהנא. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.

חינוך

בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת תנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

תעסוקה

ענפי המשק כללו בעבר רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים, ואילו כיום הם כוללים רפת, גידולי שדה, מטע אבוקדו, לול ומדגרה. כמו כן יש מאגרי קולחין שמספקים מים מושאבים להשקיה לכל מושבי האזור. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" ליצור מגבונים לחים.

לקריאה נוספת

  • נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה, עורך: אשר וסרטיל, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חפץ חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  4. ^ יישובים וחלוקות. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  5. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
  6. ^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
  7. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  8. ^ עע"ם 418/12 אסף עסיס, עדי אסיס ואח' נ' מדינת ישראל