תהילים כ"ז

תהילים כ"ז לדוד, ה' אורי וישעי
א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'. ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.
ספר תהלים, פרק כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת ראש חודש אלול עד יום הושענא רבה.

המזמור בתפילה

נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה. והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

טעם אמירתו

טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:

• יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק: ”רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.” ויש שהוספיו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז לחג הסוכות.
• טעם נוסף כתב בסידור רבי שבתי "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים".
• עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :”בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא” (ח"ה, דברים, עמ' מד)

הלחנה

אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ”. בין הלחנים המפורסמים הוא לחן המושר על ידי אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.

קישורים חיצוניים

• שיעור במזמור כז - פרשנות המזמור באתר VBM, מהרב אלחנן סמט
• טעמים לאמירת המזמור בחודש אלול, הרב יוסף יצחק פרלמן
• פרק תהלים כז, באתר הפיוט והתפילה