שלמה ברזניץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
|הקודם בתפקיד= |
|הקודם בתפקיד= |
||
|הבא בתפקיד= |
|הבא בתפקיד= |
||
|תחת תפקיד= |
|||
|תפקיד מעל= |
|||
|אירועים בתקופתו= |
|אירועים בתקופתו= |
||
|כנסות=[[הכנסת ה-17|17]] |
|כנסות=[[הכנסת ה-17|17]] |
||
גרסה מ־20:59, 9 בספטמבר 2019
.jpg) | |||||||||||||
| שלמה ברזניץ, 2007 | |||||||||||||
| לידה |
3 באוגוסט 1936 (בן 87) ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה | ||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||
| תאריך עלייה | 1949 | ||||||||||||
| מפלגה |
קדימה | ||||||||||||
|
| |||||||||||||
|
| |||||||||||||
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
שלמה (יוראי) ברזניץ (נולד ב-3 באוגוסט 1936) הוא פסיכולוג ישראלי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת קדימה.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1936 במשפחה יהודית בברטיסלאבה שבסלובקיה, אז חלק מצ'כוסלובקיה. בימי מלחמת העולם השנייה הועברו הוא ואחותו יהודית לבית יתומים במנזר הקתולי וינצנט בז'ילינה, לשם הצלתו. אביו נרצח באושוויץ. בתחילת 1949 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער. גם אמו ואחותו, ששרדו את השואה, עלו לישראל.
ברזניץ שרת בצה"ל כחוקר מודיעין בחיל האוויר.
למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקיבל תואר דוקטור מטעמה בשנת 1965. הדוקטורט שלו, שנעשה בהדרכת פרופ' שלמה קוגלמס, נושא את השם "השפעתו של רווח הזמן שבין איום בגירוי מפחיד לבין התגשמותו על תגובת הפחד אצל בני אדם".
מחקריו עוסקים בעיקר בהתנהגות במצבי לחץ, והוא ממקימי המכון לחקר הלחץ הפסיכולוגי באוניברסיטת חיפה, וכיהן כרקטור האוניברסיטה בשנים 1979-1977.
הוא מייסד חברת התוכנה קוגניפיט, העוסקת בניתוח ובשיפור של היכולות הקוגניטיביות (התעמלות המוח).
שלמה ברזניץ מתגורר בחיפה. נשוי לפרופ' צביה ברזניץ ואב לשלושה ילדים.
לקראת הבחירות לכנסת ה-17 התבקש על ידי אהוד אולמרט, יו"ר מפלגת קדימה, להצטרף לרשימת מועמדיה. הוא הוצב במקום ה-21 ברשימת קדימה ונבחר לכנסת, והושבע ב-17 באפריל 2006.
כחבר הכנסת היה ברזניץ חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת המדע והטכנולוגיה, הוועדה לפניות הציבור והוועדה לענייני ביקורת המדינה. בקרב שדולות הכנסת היה חבר בשדולה למאבק בתאונות הדרכים, השדולה למען ניצולי השואה, השדולה לקידום החינוך, השדולה למען חיפה והגליל, השדולה לגדר הפרדה ביטחונית ובשדולת פורום העם היהודי.
ב-25 בספטמבר 2007 התפטר מהכנסת בגלל רצונו לשוב לעבוד בחברה שהקים העוסקת בפיתוח יכולות שכליות של אנשים מבוגרים[1].
ספריו שפורסמו בעברית
- פסיכולוגיה חברתית, הוצאת עם עובד, 1970.
- עקרונות הלמידה: פרק בפסיכולוגיה, בסדרת אוניברסיטה משודרת, 1986.
- שדות הזיכרון (אוטוביוגרפיה), הוצאת עם עובד, 1993.
- אריג החיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012.
הוא פרסם כ-60 מאמרים מדעיים.
קישורים חיצוניים
שלמה ברזניץ, באתר הכנסת - שלמה ברזניץ, באתר כנסת פתוחה
- קורות חייו וקטעי וידאו בהשתתפותו בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערוץ האקדמי
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרופ' שלמה ברזניץ, קוגניציה והזדקנות, באתר הערוץ האקדמי, 17 בדצמבר 2007- אודי עציון, נהג חדש (אבל מה-זה מנוסה), באתר ynet, 20 באוגוסט 2002
- ג'ונס רובין, שדות הזיכרון - שלמה ברזניץ, באתר "במה חדשה"
- שחר אילן, החליף את הספה בכיסא, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
הערות שוליים
- ^ אמנון מרנדה, ח"כ ברזניץ התפטר, מנכ"ל קדימה ימונה במקומו, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007