חשוון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25059080 של 176.231.19.92 (שיחה)
שורה 5: שורה 5:


==בלוח הקבוע==
==בלוח הקבוע==
אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום. [[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]].
אורכו של חודש חשוון משתנה. ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "חסרה"]] וב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "כסדרה"]] אורכו 29 יום, ואילו ב[[הלוח העברי#סוגי שנים|שנה "שלמה"]] אורכו 30 יום (44.9% מהשנים). [[א' בחשוון]] יכול לחול בימים [[יום שני|שני]], [[יום רביעי|רביעי]], [[יום חמישי|חמישי]] [[יום השבת|ושבת]].


==שם החודש==
==שם החודש==

גרסה מ־11:55, 11 בספטמבר 2019

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום (44.9% מהשנים). א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט),[1] אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'[2]. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[3]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.

השם בול

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[4].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[5].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[6].

בילקוט שמעוני[6] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[7].

סמלים ומאפיינים

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[8]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים

בהיסטוריה של עם ישראל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים