שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 110 בתים ,  לפני חודשיים
מ
קידוד קישורים, קישורים פנימיים
ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], ובמידה גדולה יותר ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]], יש עשרות רבות של גופנים פרי עיצוב קפדני. מרבית הגופנים משמשים למטרות [[עיצוב גרפי]] (עיצוב פרוספקטים, מודעות, כותרות וכו'), ורק חלק מהם משמש ל[[דפוס|הדפסת]] [[ספר]]ים. תכונה בסיסית של גופן להדפסת ספר היא קריאות גבוהה ומראה נעים לעין, הן לאות הבודדת והן לדף השלם. הגופן הנפוץ ביותר בהדפסה עברית הוא "[[פרנק-ריהל]]" שעוצב בשנת 1910, ומקובלות גם אותיות "נרקיס", "דוד", "הדסה", שעוצבו בחצי השני של [[המאה העשרים]] (הגופנים העבריים קרויים בדרך כלל על-שם מעצביהם).
 
דוגמה בולטת לחשיבות הגופן בעיצובו של ספר ניתנת ב[[תנ"ך קורן]]: הגופן "[[קורן (גופן)|קורן]]", שעוצב במיוחד לשם הדפסתו, הפך לגופן המועדף להדפסת פסוקים מן ה[[תנ"ך]]. מפורסם וותיק יותר הוא [[כתב רש"י|כתב רש"י]], אחד הגופנים העתיקים ביותר בשפה העברית, אשר שימש באופן בלעדי כמעט להדפסת {{פירושון|פירוש רש"י|פירוש רש"י}} לתנ"ך ול[[תלמוד]], כמו גם פירושים אחרים.
 
לכל גופן מספר מאפיינים, המשייכים אותו לקבוצה זו או אחרת של גופנים. להלן מספר מאפיינים המשמשים לסיווג הגופנים העבריים:
* '''כתב מרובע''' - הכתב הנפוץ ביותר, בעל צורות מרובעות. התפתח מכתבי יד עבריים בעלי אופי רשמי או דתי, כגון ספרי תורה וכתבי קודש אחרים. באופן מסורתי מזהים שני סגנונות של הכתב המרובע. ב'''סגנון האשכנזי''' הקוים אופקיים של האותיות עבים במיוחד, ואילו הקוים האנכיים דקים. דוגמאות מובהקות של סגנון זה הן גופנים "[[דרוגולין (גופן)|דרוגולין]]", "[[וילנא (גופן)|וילנא]]" ו"ליבורנה". לעומתו '''הסגנון הספרדי''' מתאפיין על ידי הבדל קטן בלבד בין עובי הקוים האנכיים והאופקיים. דוגמאות לסגנון זה הן הגופנים "שוקן" ו"טולדו".
* '''[[כתב רהוט|כתב מעוגל]]''' - כתב היד הנפוץ כיום (המאה ה-21) במדינת ישראל, שוטף ובעל צורות מעוגלות. התפתח מכתב אשכנזי קורסיבי של ימי הביניים.
* '''[[כתב רש"י|כתב רש"י]]''' - הכתב המשמש כיום כמעט בלעדית להדפסת פירושים ל[[תנ"ך|תנ"ך]] ול[[תלמוד]]. התפתח מכתב ספרדי חצי קורסיבי של ימי הביניים, אשר שימש בכתבי יד בעלי אופי פרטי או בענייני חול.
 
===אפיון מסחרי של גופָנים עבריים===
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=6ZuV9C-pUrc כאן סקרנים | למה כל הספרים והעיתונים בישראל כתובים באותו הגופן?]
* {{הספרנים|עודד עזר|פונט 'קדים'|kadim|יוני 2018}}
* [https://hebrew-academy.org.il/2012/08/12/%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dרואים-%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9Dוקוראים-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AAבעברית/ גּוֹפָן] באתר [[האקדמיה ללשון]]
 
==הערות שוליים==

תפריט ניווט