הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרה (דאז)
מ (החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג))
(קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרה (דאז))
{{פירוש נוסף|נוכחי=ארגון ההיסטורי של ההסתדרות בין השנים 1920–1994|אחר=הסתדרות העובדים הכללית החדשה מאז 1994|ראו=[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]}}{{פירוש נוסף|נוכחי=ההסתדרות הכללית של העובדים|אחר=ההסתדרות הציונית העולמית, ארגון גג לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. זרועתיו המבצעות היו המשרד הארצישראלי עד 1929 והסוכנות היהודית עד הקמת המדינה|ראו=[[ההסתדרות הציונית העולמית]]}}
{{ארגון
| שם =
| שם בשפת המקור =
| דגל =
| סמל = Histadrut's Hammer.jpg
| כיתוב סמל =
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 12090 histadrut house in tel aviv.jpg||250px|]]
| כיתוב = [[בית הוועד הפועל של ההסתדרות]] ב[[תל אביב]]
| פעילות =
| התאגדות =
| תחום =
| שפה רשמית =
| מדינה =
| משרד ראשי =
| מטה הארגון =
| סינוף ארצי =
| סינוף בינלאומי =
| סניפים =
| חטיבות =
| בעלות =
| מקום פעילות =
| מייסדים =
| חברים =
| נשיא =
| נשיאה =
| יושב ראש =
| מזכיר כללי =
| מנכ"ל =
| מנהל פעילות =
| עובדים =
| תאריך הקמה = 1920
| תאריך פירוק = 1994
| נוצר מתוך =
}}
'''ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל''' (בקיצור: '''ההסתדרות הכללית''', '''הסתדרות העובדים''' או '''ההסתדרות''') נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] כדי לאגד את העובדים ה[[היישוב|יהודים]] ב[[ארץ ישראל]], [[שכיר]]ים ל[[מקצוע]]ותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם". עם קום המדינה חלק מפעילות הארגון עברו לאחריות הממשלה והארגון המשיך לפעול כאיגוד פועלים וניהול חלק ממפעלי המשק. במהלך שנות השמונים החל הארגון להתפרק עד שבשנת 1994 הוקם מחדש כ'[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]' המתמקד בעיקר בפעילות איגוד עובדים.
 
{{ציטוט|תוכן=בירוקרטיזמוס, שלטון בלתי מוגבל של מפלגה אחת, אמצעים כספיים מרובים שהספיקו [כלומר: סיפקו] להסתדרות קרנות לאומיות שלנו, מוסדות מרובים ואפרט פקידותי גדול יצרו אטמוספירה של חוסר אחריות וירידה מוסרית במנגנון הפקידותי, שניהל את המוסדות ההסתדרותיים.|מרכאות=כן|מקור=אריה שנידרמן, '''אנו מאשימים! הירידה והרקבון בהסתדרות העובדים בא"י''', עמ' 21.}}
משמאל בוקרה ההסתדרות על התבדלותה מצבור העובדים הערבי, נציג ה[[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה|פק"פ]] אמר בוועידת היסוד כי "כל עוד יישאר הפועל הערבי מחוץ להסתדרות, לא יימצא פתרון גם לפועל העברי". הקומוניסטים דרשו גם להפריד את האיגוד המקצועי מהארגונים הכלכליים כדי שלא לטשטש את תפקיד ההסתדרות כמייצגת פועלים מול המעסיקים ובעלי ההון{{הערה|[http://hagada.org.il/2010/12/26/90-%D7%A9%D7%A0%D7%94שנה-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AAלהסתדרות-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9Dהקומוניסטים-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9Dוהמאבקים-%D7%94%D7%9Eהמ/ בנימין גונן, 90 שנה להסתדרות: הקומוניסטים והמאבקים המעמדיים] אתר [[הגדה השמאלית]]}}
 
====תשתית למדינה====
=====תחום יחסי העבודה=====
[[קובץ:PikiWiki Israel 152 May 1st Parade - The Hebrew Gymnasium מפגן האחד במאי - הגימנסיה העברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגן ה[[אחד במאי]] ב[[חיפה]] בשנות ה-50]]
שלטון מפא"י התייחס אל ההסתדרות כזרוע שלטונית יותר מאשר כארגון עובדים ופעל, לעיתים בכוח הזרוע (הפעלת [[משטרה]] ופלוגות פועלים מאורגנות ("[[פלוגות הפועל]]"), כדי לשבור שביתות "פראיות". [[יוסף אלמוגי]], ראש מועצת פועלי חיפה דאז, סיפר: "בממשלה ובהסתדרות סברו באותה עת, כי טובת המדינה ותנועת העבודה היא להחליש במידה מסוימת את כוחו הארגוני של העובד השכיר".{{הערה|1=יוסף אלמוגי, '''בעובי הקורה''', עידנים, תש"ם.}}
 
בשנת [[1951]] התחולל האירוע הראשון במדינה שהצביע על הבעייתיות שבמבנה הדו-ראשי של ההסתדרות כגוף מעסיק-לאומי ושלטוני שאמור גם להיות איגוד עובדים המגן על שכירים. ב-[[11 בנובמבר]] 1951 פרצה [[שביתת הימאים, 1951|שביתת הימאים]] שנקראה גם "מרד הימאים", ששיתקה את המסחר הימי למשך 43 ימים. ועד הימאים החזק, בהנהגתו של [[נמרוד אשל]], ביקש להשתחרר ממרות ההסתדרות ולפעול באופן עצמאי להטבת תנאיו מול הנהלת חברת "צים" (חלק מחברת העובדים) והנהלת [[נמל חיפה]], שהיה בשליטת הממשלה. הימאים, חלקם גיבורי מבצעי [[ההעפלה]], פתחו בשביתה. ההסתדרות, בהוראת השלטון ובאמצעות מועצת פועלי חיפה בראשות יוסף אלמוגי ופלוגות "סדרני" הפועל ניסתה לשבור את השביתה על ידי מלחים זרים, כן היו ניסיונות לשבור את השביתה באמצעות גיוס מנהיגי השביתה ל[[שירות מילואים]]. הטיפול הכוחני בשובתים, דווקא כאשר זה בא מידיה של ההסתדרות שאמורה לשמש להם כמגן, הדהים את הציבור ועורר סערה (המשורר [[נתן אלתרמן]] הקדיש שניים מטורי "[[הטור השביעי]]" שלו לתמיכה בשובתים), מאידך האשימה המדינה את השובתים בהיותם קומוניסטים. באופן אירוני השתמשו ראשי ההסתדרות באותה טרמינולוגיה ובאותן המילים שהפנה ז'בוטינסקי כנגד ההסתדרות: "כן! לשבור".{{הערה|1=נמרוד אשל, '''[http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?file=article&name=News&sid=1680 כן לשבות מול כן לשבור]''' מאתר [[הגדה השמאלית (במת שמאל)|הגדה השמאלית]]{{קישור שבור|3 במרץ 2017}}}}
{{ציטוט|תוכן=אין "דבר", אין כוח כלכלי-ציבורי, אין מעגל שלם של חיים הכולל את תנועות הנוער של ארץ-ישראל העובדת, בתי-ספר של זרם העובדים, קופת-חולים הכללית, הדגל האדום, ההימנונים הסוציאליסטיים (תחזקנה והאינטרנציונל) וערכי הערבות ההדדית שלא לדבר על מיסודם.|מרכאות=כן|מקור=[[חיים ברעם]]{{הערה|1=חיים ברעם, [http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?file=article&name=News&sid=3689 בימת שמאל], 8/7/2005}}{{קישור שבור|3 במרץ 2017}}}}
 
מתנגדי המהלך רואים בו "חיסול שבעים שנות הישגים של תנועת העבדה הישראלית". ההפרטה גרמה לכניסה בלתי מבוקרת של עובדים מוחלשים, עובדי חברות כוח-אדם, עובדים זרים ועובדים שקיבלו תוספות בחוזים אישיים ללא [[ביטחון סוציאלי]]. חוק ביטוח בריאות ממלכתי נתפס כחוק המעקר מתוכן את הרפואה הציבורית והופך אותה ל"רפואה לעניים" בעוד העשירים רוכשים שירותי בריאות מתקדמים במערכות פרטיות, בעוד שקופת חולים של ההסתדרות, גם בשעותיה הקשות, סיפקה רמת בריאות טובה למבוטחיה.{{הערה|1=ראו טניה ריינהרט לעיל, את המאמר [http://www.tobefedup.com/48382/%D7%A0%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9Dנלחמים-%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9Aהמשך-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%94קיומה-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94העבודה-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%AAהמאורגנת- נלחמים על המשך קיומה של העבודה המאורגנת] ועוד.}}
 
===קשרי ההסתדרות עם ערביי ישראל===
|4,433
|87
|ועידת הייסוד. עקרונות ההסתדרות נקבעו ב[[חוקת ההסתדרות]], הוחלט על הקמת [[בנק הפועלים]] ועל איחוד המפעלים השונים של ההסתדרויות המתאחדות לארגון יחיד. המפלגות שהתחרו בבחירות היו [[הפועל הצעיר]], [[אחדות העבודה]] והעולים החדשים.{{הערה|שם=מעריב49|{{מעריב||הפועל קובע היום את קו ההסתדרות|1949/02/13|00303}}}}.
|-
|2
|190,000
|501
|הוועידה הגדירה את תפקיד ההסתדרות במדינה החדשה: "הוועידה רואה במעמד פועלים מאוחד בהסתדרות הכללית מבצר עוז למדינה ואת המכשיר המבצע של המשימה ההיסטורית העומדת בפני היישוב והמדינה" כנגזרת מכך הוחלט שההסתדרות תסייע לממשלה בקליטת העלייה והרחבת המשק. בבחירות התמודדו [[מפא"י]], [[מפ"ם]], [[העובד הדתי]], [[העובד הציוני]] והקומוניסטים.
|-
|8
* [[דב בן מאיר]], '''ההסתדרות''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1978.
* גבריאל ברטל, '''ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל : 1920-1990''', ירושלים: מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשנ"א-1991.
* גבריאל ברטל, '''‫ההסתדרותההסתדרות הכללית, מבנה ופעולות''' - חוברת שנתית בהוצאת הוועד הפועל שיצאה לאור בין השנים 1984 - 1991/
* [[אניטה שפירא]], '''ברל''', א-ב, תל אביב: הוצאת [[עם עובד]], 1980.
* [[לב גרינברג]], '''ההסתדרות מעל הכל''', ירושלים: [[הוצאת נבו]], 1993.

תפריט ניווט