משה ורטמן – הבדלי גרסאות

משה ורטמן
לידה	20 בפברואר 1924; טומשוב לובלסקי, רפובליקת פולין
פטירה	2 באוקטובר 2011 (בגיל 87); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1947
מפלגה	המערך
סיעה	המערך, העבודה
	17 בינואר 1966 – 13 ביוני 1977; (11 שנים)
כנסות	6 - 8
	יו"ר סיעת המערך; יו"ר הנהלת הקואליציה; מזכיר מועצת פועלי חיפה; חברי מועצת העיר חיפה;
	יו"ר סיעת המערך; יו"ר הנהלת הקואליציה; מזכיר מועצת פועלי חיפה; חברי מועצת העיר חיפה;
פרסים והוקרה
	צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה (30 בינואר 1990)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:00, 15 בספטמבר 2019

משה ורטמן (20 בפברואר 1924 - 2 באוקטובר 2011) היה חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך ופעיל ציבורי בעיר חיפה במשך כמה עשורים.

ביוגרפיה

ורטמן נולד בטומשוב לובלסקי שבפולין, בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-1927 המשפחה עלתה לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב-יפו, אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-1929 שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס בלבוב שבאוקראינה, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, יחידות של ורמאכט פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין אס אס גרמני, אך הקצין שסבר שהנער פולני, שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה בטג'יקיסטן. ורטמן שב לארץ ישראל ב-1947, ולאחר עלייתו היה פעיל בהגנה. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. במלחמת השחרור השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של חטיבת כרמלי, ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב בגליל המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית לקיבוץ חניתה. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות בצה"ל ושוחרר בנובמבר 1949.

ב-1948 הצטרף למפא"י, וכיהן בתפקידים שונים במועצת פועלי חיפה ובתנועת מפא"י. בין היתר כיהן כמזכיר אגודים מקצועיים במועצת פועלי חיפה (1949 - 1955) ומנהל המחלקה לסניפים במועצת פועלי חיפה (1955 - 1969). בסוף 1959 נבחר למזכירות מועצת פועלי חיפה^[1] והחזיק לזמן מה את תיק עובדי המדינה^[2] ואת תיק השכונות^[3].

בספטמבר 1964 נבחר למזכיר מפא"י במחוז חיפה^[4], תפקיד אותו החזיק עד שנת 1974. בהמשך היה חבר לשכת המרכז של מפא"י (1969 - 1981); חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1977 - 1985); ומזכיר מועצת פועלי חיפה (ב-1977).

ב-17 בינואר 1966 החל לכהן בכנסת השישית, במקומו של השר משה כרמל, שהתפטר לקראת מינויו לשר בממשלה כדי לפנות מקום לורטמן בכנסת^[5]. ורטמן כיהן משך שלוש קדנציות (בכנסות ה-6, 7, 8) עד 1977, מטעם סיעת המערך. בכנסת השביעית כיהן כחבר בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים, בכנסת השמינית כיהן כחבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת העבודה והרווחה.

ורטמן כיהן כיו"ר סיעת המערך ויו"ר הנהלת הקואליציה בכנסת.

היה חבר מועצת העיר חיפה ועבד בתפקידים בכירים בחברת הבנייה "אנגל" וברשת קו-אופ צפון.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

בשנת 1949 נשא לאישה את מלכה לבית כ"ץ^[6] (1926 - 2004), ולזוג נולדו שלושה ילדים.

ורטמן מילא את תפקיד ראש הגמלאים בחיפה שבהסתדרות החדשה עד כמעט יומו האחרון.

זמן קצר טרם פטירתו הוציא ספר ביוגרפי בסיועו של אלי נחמיאס בשם: "בנתיבי מאבק והגשמה"

נפטר בחיפה, בגיל 87. על שמו כיכר בהדר הכרמל בחיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה ורטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ נבחרה מזכירות מ.פ. חיפה, דבר, 14 בדצמבר 1959
^ מאות עובדים ברכבת חיפה, מעריב, 18 בפברואר 1964
^ אושר צירוף י. זלץ, דבר, 23 בנובמבר 1964
^ לא איים בפילוג, דבר, 22 בספטמבר 1964
^ בממשלה החדשה יכהנו ששה שרים שאינם חברי כנסת, דבר, 11 בינואר 1966
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מלכה עב"ל משה, דבר, 28 באוגוסט 1949

[1] נבחרה מזכירות מ.פ. חיפה, דבר, 14 בדצמבר 1959

[2] מאות עובדים ברכבת חיפה, מעריב, 18 בפברואר 1964

[3] אושר צירוף י. זלץ, דבר, 23 בנובמבר 1964

[4] לא איים בפילוג, דבר, 22 בספטמבר 1964

[5] בממשלה החדשה יכהנו ששה שרים שאינם חברי כנסת, דבר, 11 בינואר 1966

[6] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מלכה עב"ל משה, דבר, 28 באוגוסט 1949

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מנהיג
-| שם = משה ורטמן
-| תאריך לידה = [[20 בפברואר]] [[1924]]
-| תאריך פטירה = [[2 באוקטובר]] [[2011]]
-| תאריך לידה עברי =
-| תאריך פטירה עברי =
-| מקום לידה = [[טומשוב-לובלבסקי]], [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]
-| מקום פטירה = [[חיפה]], [[ישראל]]
-| תמונה = [[קובץ:Wertman-משה ורטמן.jpg|200px]]
-| כיתוב = משה ורטמן
-| שם בשפת המקור =
-| שם מלא =
 | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
 | תאריך עלייה = [[1947]]
-| מקום קבורה =
-| השכלה =
-| עיסוק =
 | סיעה = [[המערך]], [[העבודה]]
-| דת =
-| שם השושלת =
-| תואר =
-| כינוי =
-| אב =
-| אם =
-| צאצאים =
-| יורש העצר =
-| אתר אינטרנט =
 | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
 |שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
-|למניין=
 |התחלת כהונה=[[17 בינואר]] [[1966]]
 |סיום כהונה=[[13 ביוני]] [[1977]]
-|סגן=
-|מנהיג דת בתקופה=
-|מונרך בתקופה=
-|הקודם בתפקיד=
-|הבא בתפקיד=
-|אירועים בתקופתו=
 |כנסות=[[הכנסת השישית|6]] - [[הכנסת השמינית|8]]
 }}
-| תפקיד2 = '''תפקידים בולטים'''
+| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
+|שם התפקיד=תפקידים בולטים
-* יו"ר סיעת [[המערך]]
-* יו"ר [[הנהלת הקואליציה]]
-* מזכיר מועצת פועלי חיפה
-*  [[חברי מועצת העיר חיפה]]
 | פירוט =
+*יו"ר סיעת [[המערך]]
+*יו"ר [[הנהלת הקואליציה]]
+*מזכיר מועצת פועלי חיפה
+*[[חברי מועצת העיר חיפה]]
+}}
 }}
-[[קובץ:משה ומלכה ורטמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משה ומלכה ורטמן]]
-[[קובץ:משה ורטמן בנאום.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
 '''משה ורטמן''' ([[20 בפברואר]] [[1924]] - [[2 באוקטובר]] [[2011]]) היה [[חבר הכנסת]] לשעבר מטעם [[המערך]] ופעיל ציבורי בעיר [[חיפה]] במשך כמה עשורים.
 ==ביוגרפיה==
+[[קובץ:משה ומלכה ורטמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משה ומלכה ורטמן]]
+[[קובץ:משה ורטמן בנאום.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
-ורטמן נולד ב[[טומשוב-לובלבסקי]] שב[[פולין]], בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-[[1927]] המשפחה [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] והתגוררה ב[[תל אביב-יפו]], אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-[[1929]] שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס ב[[לבוב]] שב[[אוקראינה]], עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]], יחידות של [[ורמאכט]] פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין [[אס אס]] גרמני, אך הקצין שסבר שהנער [[פולנים|פולני]], שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה ב[[טג'יקיסטן]]. ורטמן שב לארץ ישראל ב-[[1947]], ולאחר עלייתו היה פעיל ב[[ההגנה|הגנה]]. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. ב[[מלחמת השחרור]] השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]], ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב ב[[הגליל|גליל]] המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית ל[[קיבוץ]] [[חניתה]]. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות ב[[צה"ל]] ושוחרר בנובמבר [[1949]].
+ורטמן נולד ב[[טומשוב לובלסקי]] שב[[פולין]], בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-[[1927]] המשפחה [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] והתגוררה ב[[תל אביב-יפו]], אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-[[1929]] שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס ב[[לבוב]] שב[[אוקראינה]], עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]], יחידות של [[ורמאכט]] פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין [[אס אס]] גרמני, אך הקצין שסבר שהנער [[פולנים|פולני]], שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה ב[[טג'יקיסטן]]. ורטמן שב לארץ ישראל ב-[[1947]], ולאחר עלייתו היה פעיל ב[[ההגנה|הגנה]]. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. ב[[מלחמת השחרור]] השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של [[חטיבת כרמלי]], ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב ב[[הגליל|גליל]] המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית ל[[קיבוץ]] [[חניתה]]. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות ב[[צה"ל]] ושוחרר בנובמבר [[1949]].
 ב-[[1948]] הצטרף ל[[מפא"י]], וכיהן בתפקידים שונים ב[[מועצת פועלי חיפה]] ובתנועת מפא"י. בין היתר כיהן כמזכיר אגודים מקצועיים במועצת פועלי חיפה (1949 - 1955) ומנהל המחלקה לסניפים במועצת פועלי חיפה (1955 - 1969). בסוף 1959 נבחר למזכירות מועצת פועלי חיפה{{הערה|{{דבר||נבחרה מזכירות מ.פ. חיפה|1959/12/14|00400}}}} והחזיק לזמן מה את תיק עובדי המדינה{{הערה|{{מעריב||מאות עובדים ברכבת חיפה|1964/02/18|01500}}}} ואת תיק השכונות{{הערה|{{דבר||אושר צירוף י. זלץ|1964/11/23|00518}}}}.