דביבון מצוי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: אנדמי לאמריקה
שורה 45: שורה 45:
[[קטגוריה:פארק לאומי ילוסטון: בעלי חיים]]
[[קטגוריה:פארק לאומי ילוסטון: בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים ביערות ממוזגים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים ביערות ממוזגים]]
[[קטגוריה:אמריקה המרכזית: יונקים]]
[[קטגוריה:מקסיקו: יונקים]]
[[קטגוריה:קנדה: יונקים]]
[[קטגוריה:קנדה: יונקים]]

גרסה מ־22:56, 15 בספטמבר 2019

קריאת טבלת מיוןדביבון מצוי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: ראקוניים
סוג: דביבון
מין: דביבון מצוי
שם מדעי
Procyon lotor
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

באדום - תפוצה טבעית
בכחול - תפוצה על ידי האדם

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דביבון מצוי או רָקוּן רַחֲצָן[2] או דביבון רוחץ (שם מדעי: Procyon lotor) הוא מין בסוג דביבון שמצוי באמריקה. הדביבון המצוי הוא מין הראקון הנפוץ ביותר בצפון אמריקה. מקום המחיה המועדף עבור הדביבון המצוי הוא יערות בקרבת המים, אך הוא חי גם באדמות מעובדות, אזורי ערים ופרברים. בעבר דביבון גוואדלופ, נחשב מין בפני עצמו, אבל מחקרים עדכניים מראים שהוא בעצם תת-מין של הדביבון המצוי.

מאפייני המין

דביבונים מצויים יכולים לחיות עד 16 שנה, אך בדרך כלל הם אינם עוברים את גיל שנתיים. משקלו של פרט בוגר יכול לשקול בין 5.4 ל-9.5 ק"ג. בפניו סביב עיניו יש צבעים שחורים. הוא בעל זנב עבה עם טבעות כהות ובהירות לסירוגין. צבע פרוותו של הדביבון המצוי הוא תערובת של אפור, חום ושחור. במקרים נדירים הדביבון המצוי יכול להיות לבקן. אורך גופו 60–88 ס"מ ואורך זנבו 24-26.5 ס"מ.

ההזדווגות בדרך כלל מתרחשת בינואר או בפברואר, והנקבה ממליטה 4–5 גורים באפריל או במאי (משתנה בהתאם לאקלים). דביבונים מתגוררים בדרך כלל בעצים חלולים, מאורות קרקע או במערות. הזכר אינו משתתף בגידול הגורים. לקראת סוף הקיץ הגורים נגמלים מיניקה ומתחילים להאכיל את עצמם.

הדביבון המצוי פעיל בלילה. הוא ניזון ממגוון רחב של דברים, כולל גרגרים, חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים. פירוש המילה lotor בשמו הלטיני היא "רוחץ". הדביבון המצוי נודע כ"רוחץ" את מזונו לפני אכילתו, אך הוא לא באמת רוחץ אותו, אלא המים עוזרים לו להרגיש את המזון, והחוקרים טוענים כי התנהגות זאת נובעת מכך שלפני אלפי שנים הדביבון היה רוחץ את הצפרדעים הרעילות שאכל במים כדי שייצא מהן הרעל, ובמשך השנים התחיל לרחוץ כל מזון מתוך אינסטינקטים.

בתקופות של חורף קשה הוא עשוי לישון במשך תקופות ממושכות, אך לא לישון שנת חורף.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דביבון מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים