שיכון וייסנהוף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:44, 13 בפברואר 2007

קובץ:Weisenhof-1927.jpg

גלויה מ-1927 המראה את שיכון וייסנהוף, בצירוף מקרא המפרט את שמות האדריכלים.

שיכון וייסנהוף (בגרמנית: Weißenhofsiedlung) הוא שיכון לעובדים שנבנה בשטוטגארט ב-1927. שיכון זה נועד להציג לראווה את הסגנון שמאוחר יותר נקרא הסגנון הבינלאומי באדריכלות. השיכון הוא למעשה פרוייקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בתקופתו, כחלק מהדיון שהתקיים בתנועה המודרניסטית באדריכלות סביב שיכונם היעיל של מליוני העובדים שמילאו את הערים בתהליך העיור המואץ של התקופה, דיון אשר עמד גם במרכז פעילותו של CIAM.

השיכון נבנה לרגל תערוכת דויטשר ורקבונד (Deutscher Werkbund), וכלל עשרים ואחד בניינים שבהם שישים ושלוש יחידות דיור, בתכנונם של שישה-עשר אדריכלים אירופיים, רובם מהמרחב דובר-הגרמנית. בראש הפרויקט, מטעם העירייה, עמד האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן-דר-רוהה, והוא שבחר את האדריכלים האחרים, תקצב ותיאם את תוכניותיהם, הכין את אתר הבנייה ופיקח על ההקמה. לה קורבוזיה קיבל את התקציב הגדול ביותר, ושתי חלקות טובות המשקיפות אל העיר.

עשרים ואחד הבניינים דומים זה לזה בצורתם, וכוללים בנייני דירות ובתים פרטיים; גם בסגנון ניכרת אחידות רבה. המשותף לכולם הוא עיצוב מפושט של החזית, גגות שטוחים המשמשים כטראסות, חלונות סרט, תכנון פנימי פשוט הממעיט בקירות ובמסדרונות ושימוש רב בבנייה טרומית, מה שאפשר הקמת המבנים תוך חמישה חודשים בלבד. כל המבנים למעט אחד היו לבנים (הבניין של ברונו טאוט, שהיה הקטן ביותר, נצבע אדום).

על פי התכנון נועדו השיכון להיבנות בשיתוף עם הדיירים, בשיטת בנייה מתועשת, והוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עובדים בעתיד. בפועל עוצב ואובזר כל בית בנפרד בתקציב גבוה, הרחק מהישג ידו של הפועל הממוצע. התערוכה נפתחה לקהל ב-1927, באיחור של שנה, ומשכה קהל רב.

בזמן השלטון הנאצי כונה השיכון בזלזול "כפר ערבי" ונקנה על ידי הממשלה במטרה להרוס אותו; תוכנית זו לא יצאה לפועל בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך השיכון הוא עדיין רכושה של ממשלת גרמניה. בעת המלחמה היתה בשטח השיכון עמדת נ"מ, ולפיכך היווה השיכון מטרה להפצצות בעלות הברית וחלקים ממנו נהרסו, כולל שני הבניינים שבנה ולטר גרופיוס. אחרי המלחמה נהרסו חלק מהבניינים הניזוקים ואחרים שונו לבלי הכר, בין השאר באמצעות גגות רעפים, הזרים לסגנון המקורי.

כיום נותרו 11 מהבניינים המקוריים על עומדם. בשנת 2002 עבר בניין דופלקס שבנו לה קורבוזיה ופייר ז'נרה לבעלות העירייה, ששיקמה אותו ופתחה בו את מוזיאון וייסנהוף.

האדריכלים המשתתפים

ראו גם

מעונות העובדים - פרוייקט שיכון של האדריכל אריה שרון ואדריכלים ישראלים נוספים בתל אביב.

קישורים חיצוניים

שיכון וייסנהוף

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[תמונה:Weissenhof photo apartment house Mies van der Rohe Stuttgart Germany 2005-10-08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית דירות שתכנן מיס ואן-דר-רוהה]]
 [[תמונה:Weissenhof Corbusier 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הדופלקס בתכנון ז'נרה ולה קורבוזייה]]
-'''שיכון וייסנהוף''' (ב[[גרמנית]]: Weißenhofsiedlung) הוא [[שיכון]] לעובדים שנבנה ב[[שטוטגארט]] ב-[[1927]]. שיכון זה נועד להציג לראווה את הסגנון שמאוחר יותר נקרא [[הסגנון הבינלאומי]] ב[[אדריכלות]]. השיכון הוא למעשה פרוייקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בתקופתו כחלק מהדיון שהתקיים ב[[אדריכלות מודרנית|תנועה המודרניסטית באדריכלות]] סביב שיכונם היעיל של מליוני העובדים שמילאו את הערים בתהליך ה[[עיור]] המואץ של התקופה, דיון אשר עמד גם במרכז פעילותו של [[CIAM]].
+'''שיכון וייסנהוף''' (ב[[גרמנית]]: Weißenhofsiedlung) הוא [[שיכון]] לעובדים שנבנה ב[[שטוטגארט]] ב-[[1927]]. שיכון זה נועד להציג לראווה את הסגנון שמאוחר יותר נקרא [[הסגנון הבינלאומי]] ב[[אדריכלות]]. השיכון הוא למעשה פרוייקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בתקופתו, כחלק מהדיון שהתקיים ב[[אדריכלות מודרנית|תנועה המודרניסטית באדריכלות]] סביב שיכונם היעיל של מליוני העובדים שמילאו את הערים בתהליך ה[[עיור]] המואץ של התקופה, דיון אשר עמד גם במרכז פעילותו של [[CIAM]].
 השיכון נבנה לרגל תערוכת דויטשר [[ורקבונד]] (Deutscher Werkbund), וכלל עשרים ואחד בניינים שבהם שישים ושלוש יחידות דיור, בתכנונם של שישה-עשר אדריכלים אירופיים, רובם מהמרחב דובר-הגרמנית. בראש הפרויקט, מטעם העירייה, עמד האדריכל הגרמני [[לודוויג מיס ואן-דר-רוהה]], והוא שבחר את האדריכלים האחרים, תקצב ותיאם את תוכניותיהם, הכין את אתר הבנייה ופיקח על ההקמה. [[לה קורבוזיה]] קיבל את התקציב הגדול ביותר, ושתי חלקות טובות המשקיפות אל העיר.