גדעון אלון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.26.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של נעם דובב
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
|מעסיק=[[הארץ]], [[ישראל היום]]
|מעסיק=[[הארץ]], [[ישראל היום]]
}}
}}
'''גדעון אלון''' (נולד ב-[[16 באוקטובר]] [[1945]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]].
'''גדעון אלון''' (נולד ב-[[16 באוקטובר]] [[1945]]) הוא [[עיתונאי]] [[מוצץ דילדואים]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==

גרסה מ־13:46, 20 בספטמבר 2019

גדעון אלון
לידה 16 באוקטובר 1945 (בן 78)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הארץ, ישראל היום
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק gideonallon
טוויטר gideonallon
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדעון אלון (נולד ב-16 באוקטובר 1945) הוא עיתונאי מוצץ דילדואים.

ביוגרפיה

אלון נולד בירושלים לאסתר ולמשה קלונר שעלו לישראל מפולין ב-1933. החל בכתיבה עיתונאית בנעוריו. בשנים 19601963 היה כתב נוער של "מעריב לנוער". עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר. אלון זכה בפרס ראשון בתחרות על שם אליק שומרוני לכתיבת סיפורים מטעם "במחנה נח"ל" על הסיפור "מארב". במלחמת ששת הימים נלחם בשורות חטיבת הצנחנים ששיחררה את ירושלים. במלחמת יום הכיפורים השתייך לפלוגת חרמ"ש בגדוד שריון שלחם בסיני.

ב-1970 החל לעבוד ב"הארץ". תחילה היה כתב ספורט בעיתון, ובמקביל שימש כשדר רדיו ב"שירים ושערים" ופרסם כתבות פרשנות ביומון "חדשות הספורט". ב-1971 סיקר את דיוניה של ועדת עציוני (ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את השחיתויות בכדורגל הישראלי).

מ-1972 החל לעבוד ככתב "הארץ" לעניינים מוניציפליים בירושלים, ולאחר מכן היה גם כתב לענייני חוק ומשפט וכתב לענייני עלייה. במסגרת תפקידו סיקר את העלייה מברית המועצות בשנות השבעים ואת העלייה מאתיופיה וכן את דיוניה של "ועדת כהן" (ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-1982 בעקבות טבח סברה ושתילה). במשך תשע שנים מ-1984 עד 1993 ערך את המדור היומי "שיחת היום" יחד עם עקיבא אלדר, לילי גלילי, ירח טל ואורית גלילי, במסגרתו קיים יותר מ-1,200 ראיונות בנושאים אקטואליים.

ב-1990 מונה לכתב הפרלמנטרי של "הארץ". ב-1994 זכה בפרס סביסלוצקי לכתב הפרלמנטרי המצטיין. חבר השופטים בראשות שר החינוך, זבולון המר, ציין כי העניק לו את הפרס "בזכות כתבותיו המקיפות והמעמיקות על עבודתה של הכנסת ובזכות גישתו העניינית והביקורתית".

ב-1995 הופיע ספרו הראשון של אלון, "בחירה ישירה", בהוצאת "ביתן" על הדרמה הפוליטית שמאחורי חוק הבחירה הישירה ששינה את שיטת הממשל בישראל למשך שנים ספורות.

בשנים 19932000 ערך את בטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. במשך שלוש שנים הורה בבית הספר לעיתונות ותקשורת "כותרת" בתל אביב, בנושא "סיקור פרלמנטרי". במשך חמש שנים (20052009) הגיש ב"ערוץ הכנסת" את התוכניות "גלגולו של חוק", "דיון נוסף" ו"חוקי ברזל" וכן תוכניות מיוחדות על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, על החנינות וכן ראיונות עם שופטים לשעבר בבית המשפט העליון.

ב-2007 נפרד מעיתון "הארץ" לאחר 37 שנות עבודה רצופות והצטרף לצוות של החינמון "ישראל היום" ככתב פרלמנטרי וככותב מאמרים במדור "דעות" וראיונות במוסף הפוליטי של היומון.

ב-2009 הופיע ספרו "בכוח ההידברות", שסוקר מאבק שניהלה ההסתדרות הרפואית לשיפור שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים בישראל. בסוף פברואר 2013 הופיע ספרו "ארבעים על ארבעים" (בהוצאת סטימצקי) המביא את הסיפור מאחורי הקלעים של ארבעים שנות עבודה עיתונאית, וכולל ארבעים פרקים שבכל אחד מהם מקופל סיפור על פגישה, ראיון, זיכרון, חוויה מהקריירה העיתונאית הארוכה שלו. נשיא המדינה שמעון פרס כתב על הספר כי הוא "מכוון אלומת אור מרתקת אל עבר ארבעה עשורים של עבודה עיתונאית ראויה, יסודית, אחראית, וחדה מאין כמותה. אתה מהווה מודל לעיתונאות המטפסת לגבהים של עניין מושך לב מבלי לוותר על הדבקות בדיווח מאוזן אשר יורד לעומק המורכבויות הפוליטיות והאנושיות בישראל". ביולי 2016 הוקרן לראשונה הסרט התיעודי של אלון "חומות של שתיקה" שהופק על ידי ערוץ הכנסת. הסרט בוחן את תפקודה לאורך השנים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהיא הוועדה החשובה והיוקרתית בכנסת. בסרט שהפקתו ועריכתו נמשכו שנה וחצי כולל ראיונות עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הביטחון לשעבר משה ארנס, השרים יובל שטייניץ וצחי הנגבי, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר שמכהן היום כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר לשעבר דן מרידור, הח"כ לשעבר יוסי שריד וח"כ עפר שלח.

אלון מתגורר במבשרת ציון, נשוי לעליזה אלון העוסקת בשנים האחרונות בפיסול ובציור (פסלה שמשון ודלילה מוצג בכניסה למרכז בגין בירושלים), אב לשלושה וסב לשבעה. בנו הבכור, ד"ר דרור אלון, מומחה בעל מוניטין רב בכירוגיית פה ולסת, בתו מיה גורן כלכלנית שעבדה באגף התקציבים באוצר ולאחר מכן הייתה אחראית על הרפורמה ברשות השידור ובנו הצעיר ד"ר אורי אלון, דוקטור למדעי המחשב, יזם היי-טק שהיה בשנים 2013–2018 מבעלי קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. מאז 2012 מבעלי חברת ״קומפאס״ Compass בארה״ב.

קישורים חיצוניים