לדלג לתוכן

יוזף פרדיננד מבוואריה – הבדלי גרסאות

סידור קטגוריות, הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש)
מ (בקרת זהויות)
(סידור קטגוריות, הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש))
== ביוגרפיה ==
===בצעירותו===
הנסיך יוזף פרדיננד נולד בו[[וינה]] ב-[[28 באוקטובר]] [[1692]], ל[[מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה]] ול[[מריה אנטוניה מאוסטריה]], בתם של [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[מרגריטה תרסה מספרד]]. הוא היה נינו של [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]] ואחיינו הגדול של [[קרלוס השני, מלך ספרד]].
 
אמו נפטרה זמן קצר אחרי לידתו והוא נשאר באחריות סבו, הקיסר לאופולד הראשון, מאחר שאביו שהה ב[[בריסל (מחוז)|בריסל]], שם כיהן כמושל [[ארצות השפלה הספרדיות]] ממרץ [[1692]]. ב-[[2 במאי]] [[1693]] יצא יוזף פרדיננד, מלווה במשרתת לשעבר של אמו, מו[[וינה]] ל[[מינכן]], לשם הגיע ב-[[2 ביוני|2]] או ב-[[3 ביוני]].
 
===ירושת קרלוס השני===
אמו של קרלוס השני, [[מריאנה מאוסטריה]], תמכה במועמדותו של מקסמיליאן עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, בעלה של נכדתה מריה אנטוניה, ולאחר מכן במועמדותו של יוזף פרדיננד (שהיה צאצא של המלך ההבסבורגי הראשון בספרד, [[פליפה הראשון, מלך קסטיליה]], בשלושים בדרכים שונות). הטענה הבווארית מצאה תומכים רבים בקרב האצילים שלא היו מרוצים מהקליקה הגרמנית של [[מריה אנה מנויבורג]], אשתו של קרלוס השני. על ערש דווי אילץ הקיסר לאופולד הראשון את בתו, מריה אנטוניה (אמו של יוזף פרדיננד), לוותר על זכויות הירושה שלה כדי להגביל את כוחותיו של התינוק.
 
כתוצאה מעובדות אלו החלה מלחמה בין המלכה האם והמלכה הרעיה. התקופה שבין השנים [[1693]] ו-[[1696]] (שנת מותה של המלכה האם) היו שנים של מתיחות פוליטית מתמדת ותככים פוליטיים. החבורה הגרמנית שנוצרה סביב המלכה זכתה לשנאת האצולה. על פי שמועות שהופצו על ידי בית המשפט, הייתה מזימה שנועדה לנעול את המלכה ולהביא את הנסיך יוזף פרדיננד ל[[מדריד]], כדי שיונח על כס המלכות תחת שלטון המלכה האם ותומכיו הראשיים.
 
המלכה האם מתה ב-[[16 במאי]] [[1696]]. ניצחונה היה צוואה חתומה לאחר מותו, שבה בנה, קרלוס השני, קבע בספטמבר 1696 את אחיינו יוזף פרדיננד מבוואריה ליורש המלוכה. במועצת המדינה מ- מ־[[13 ביוני]] [[1696]], זכה יוזף פרדיננד למועמד המתאים ביותר לרשת את הכס, כעמדת ביניים בין הצרפתים לאוסטרים. בסופו של דבר כתב קרלוס צוואה שבה הכריז על יוזף פרדיננד להיות יורשו.
 
בחודש ספטמבר של אותה שנה חווה קרלוס השני נסיגה חמורה במצבו, ולכן מועצת המדינה החליטה לאלץ את המלך לחתום על צוואה ביוני. למלך הייתה נסיגה נוספת ב-[[9 באוקטובר]], כך מועצת המדינה התכנסה מחדש. בפגישה זו קיבלה המפלגה הבווארית את הרצון שנדחף, וה[[קרדינל]] [[לואיס מנואל פרננדס דה פורטוקאררו|פורטוקאררו]] אילץ את המלך קרלוס השני לחתום על הצוואה לטובת הנסיך הבוחר מבוואריה: רק ה[[אדמירל מקסטיליה]], הקונסטבל ושלושה חברים תמכו ב[[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|ארכידוכס קרל]].
 
בתקופת קטינותו של יוזף פרדיננד, מינה העוצר על ידי הצוואה את מועצת המנהלים שתמכה במריאנה מאוסטריה בתקופת ילדותו של קרלוס השני, בראשותו של הקרדינל פורטוקארו, ולממשלת ה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] הייתה לה סמכויות רחבות מאוד.
 
ההגנה העיקשת על מינויו של הקרדינל הפרו-בווארי, הפכה למדיניות מרכזית בשנים האחרונות של שלטונו של קרלוס השני. הקרדינל מנע את קרלוס השני מלהיכנע להשפעת אשתו ואף זימן את הפרלמנט לשנות את הברית.
 
בתחילת [[1698]] פורטוקאררו הציג בפני המלך דו"ח חדש של מועצת המדינה לטובת הירושה הבווארית. המלך התייעץ עם ה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס השנים עשר]] שהיה גם פרו-בווארי לכאורה, ובנסיבות האלה המלך אישר מחדש את הצוואה שלו.
 
מריאנה מנויבורג הגיבה נגד הברית בכך שתפסה את [[קטלוניה]], וכוחות גרמניים נשלחו ל[[טולדו]] ול[[מדריד]], בעוד בן דודה, [[גאורג, נסיך הסן-דרמשטדט]], התכונן לעזוב את [[ברצלונה]] עם חייליו. שגריר צרפת במדריד, אנרי, דוכס ד'ארקור, פגש 6000 חיילים שהגיעו למדריד מוכנים להתערב.
 
מקס עמנואל מבוואריה שלח לבנו לבוא ל[[בריסל]] מתוך כוונה ש[[מדינות פלנדריה]] ישבעו לו שבועת אמונים עם מותו של קרלוס השני. יוזף פרדיננד הגיע לבירה הפלמית ב- ב־[[23 במאי]] 1698. בינתיים, [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]] הסכים ב[[האג]] עם הכוחות הימיים על חלוקת אדמות הכתר הספרדי לאחר מותו של קרלוס השני: ההסכם נחתם עם אנגליה ב-[[8 בספטמבר]] ועם הולנד ב-[[11 באוקטובר]]. ההסכם קבע שממלכות [[חצי האי האיברי]], למעט [[גיפוסקואה]], וכן [[אמריקה הספרדית]], ילכו ליוזף פרדיננד (סעיף 5), הארכידוכס קרל יקבל את [[דוכסות מילנו]] (סעיף 6), בעוד [[לואי, הדופן הגדול]] יקבל את ממלכות [[ממלכת נאפולי|נאפולי]] ו[[ממלכת סיציליה|סיציליה]], כמו גם את [[מדינת פרסידי]] ואת [[מרקיזות פינאלה]].
 
===מותו===
עם זאת, יוזף פרדיננד מת ב-[[3 בפברואר]] [[1699]] בגיל שש, והותיר את הירושה הספרדית שוב ללא יורש מוסכם. מותו היה פתאומי למדי, הוא סבל מהתקפים, הקאות ואובדן תודעה ממושך. למרותאף על פי שצצו שמועות על הרעלתו, דבר לא הוכח, והוא נקבר ב[[בריסל]].
 
== אילן יוחסין ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:נפטרים ב-1699]]
[[קטגוריה:ילידי 1692]]
[[קטגוריה:בית ויטלסבאך]]
[[קטגוריה:יורשי עצר שלא זכו למלוך]]
[[קטגוריה:ילידי 1692]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1699]]