לדלג לתוכן

חרוז אלכסנדרוני: הבדלי גרסאות

מ (אלכסנדריני->אלכסנדרוני - תיקון תקלדה בקליק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד תקלדה-בקליק עריכה מתקדמת מהנייד
==== שימוש בחרוז אלכסנדרוני בשירה העברית ====
 
השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית{{הערה|{{צ-מאמרהו!|מחבר=[[רויאל נץ]]|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש|כתב עת=|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995073/99995073002/99995073002002-116-140.pdf|יוני 2005}}}} בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.
 
[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות נאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]]){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=|קישור=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=zLbxpzQgpH0%3d&tabid=65&mid=455}}}}. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}}}.