גדליה בסר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ הסרת שדות מיושנים ריקים |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
|שנות הפעילות= |
|שנות הפעילות= |
||
|דמות= |
|דמות= |
||
|בכורה= |
|||
|שפה מועדפת= |
|שפה מועדפת= |
||
|אתר אינטרנט= |
|אתר אינטרנט= |
גרסה מ־11:18, 30 בספטמבר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, דמות, קישור, שפה מועדפת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
20 בספטמבר 1939 (בן 84) פולין |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1961 |
עיסוק | במאי ומנהל תיאטרון |
פרופיל ב-IMDb | |
גדליה בסר (נולד ב-20 בספטמבר 1939), הוא שחקן, במאי ומנהל תיאטרון ישראלי.
קורות חייו
בסר נולד בפולין ובגיל 11 עלה לישראל. הוא למד באוניברסיטת תל אביב ובסטודיו למשחק של נולה צ'לטון.
הוא שיחק בהצגות: דון ז'ואן, טיול עם ילד, סוף משחק, סילבסטר 72, סטרפטיז אחרון, ליל העשרים, המשפט, גן הדובדבנים, חפץ, של מי החיים האלה לעזאזל, וכן בסרטים סוסעץ, "קשר הדבש" (מותחן פוליטי נבואי- תסריט:אריה קרישק, במאי- יעוד לבנון), "טרנזיט" (דני וקסמן) ו"לא לשידור" (בו שב לשתף פעולה עם יעוד לבנון). בסר ביים הצגות רבות ברחבי ישראל, בהן: אדם ואותלו (הבימה), הגולם ופנטסיה לפסנתר (הקאמרי), נפש יהודי, גטו, טרטיף ו"פלסטינית" (חיפה). כמו כן היה מנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה בשיתוף עם המחזאי יהושע סובול, וכן היה במאי הבית של התיאטרון בין השנים 1984–1988.
הוא היה מיוזמי הקמת תיאטרון אנסמבל הרצליה, ועם פתיחתו בספטמבר 2000 שימש כמנהלו הראשון. שם גם ביים את ההצגות "כוונות טובות", "משחק נישואין", "תנינים", "להגיד מותר הכל", "גברת קליין", "כל נדרי" ו"אהבה וזעם". ביולי 2007 פרש מהתפקיד עקב מחסור בתקציב.
בסר גר בהרצליה. היה נשוי לרחל דובסון וכיום נשוי לשחקנית לאורה ריבלין. להם שני בנים, שאול בסר, הוא יוצר וזמר, ודניאל בסר. אחיו הבכור היה יעקב בסר, משורר, מייסד ועורך ראשי של עיתון 77.
קישורים חיצוניים
- גדליה בסר, באתר "הבמה"