מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Central African Republic Civil War (2012–present)"
(אין הבדלים)

גרסה מ־18:59, 30 בספטמבר 2019

הסכסוך ברפובליקה המרכז אפריקאית הוא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית סלקה (Séléka) המוסלמית ומיליציות אנטי בלאקה הנוצריות.

במלחמה הקודמת (2004-2007), ממשלת הנשיא פרנסואה בוזיזה נלחמה עם מורדים בממשלו עד להסכם שלום שנחתם בשנת 2007. הסכסוך הנוכחי נוצר כאשר קואליציה חדשה של קבוצות מורדים מגוונות, המכונה Séléka,[1] האשימה את הממשלה בכך שלא עמדה בהסכמי השלום וכבשה ערים רבות בסוף 2012. הבירה נתפסה על ידי המורדים במארס 2013, בוזיזה נמלט מהמדינה[2] ומנהיג המורדים מישל דג'וטודיה הכריז על עצמו כנשיא.[3] הלחימה המחודשת החלה בין סליקה למיליציות המכונות נגד בלאקה.[4] בספטמבר 2013 פירק הנשיא ג'וטודיה את קואליציית סלקה, שאיבדה את אחדותה לאחר עלייתו לשלטון ובינואר 2014 התפטר דג'וטודיה.[5] [6] במקומו הוחלפה מונתה קתרין סמבה-פנזה לנשיאה, [7] אך הסכסוך נמשך. [8] ביולי 2014, פלגים לשעבר של סליקה ונציגי המיליציות נגד באלקה חתמו על הסכם הפסקת אש ברזוויל. בסוף 2014 חולקה המדינה בפועל בין האנטי-בלאקה השולטים בדרום ובמערב, ממנה פונו מרבית האוכלוסייה המוסלמית וקבוצות סלקה לשעבר ששולטות על צפון ומזרח המדינה.[9]

חלק גדול מהמתח נובע מהזהות הדתית בין לוחמי סלקה המוסלמים לבין אנטי-בלאקה נוצרים. גורמים אחרים כוללים הבדלים אתניים בין סיעות סלקה לשעבר והיריבות ההיסטורי בין חקלאים, המרכיבים ברובם את אנטי-בלאקה, וקבוצות נוודים, המהווים את מרבית לוחמי סלקה. [10] יותר מ-1.1 מיליון בני אדם ברחו מבתיהם במדינה של כ-5 מיליון איש, הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה. [11]

  1. ^ "Séléka rebels agree on unconditional talks". CAR govt. 29 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-24 בינואר 2015. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "CAR rebels 'seize' presidential palace". Al Jazeera. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2013. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Centrafrique: Michel Djotodia déclare être le nouveau président de la république centrafricaine" (בצרפתית). Radio France International. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2013. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  5. ^ "Central African Republic president, PM resign at summit: statement". Reuters. 10 בינואר 2014. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2015. נבדק ב-2014-01-10. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "CAR president Djotodia and PM Tiangaye resign". RFI. אורכב מ-המקור ב-11 בינואר 2014. נבדק ב-13 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ RFI (20 בינואר 2014). "Centrafrique: Catherine Samba-Panza élue présidente de la transition". RFI. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2014. נבדק ב-20 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "New CAR PM says ending atrocities is priority". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2015. נבדק ב-28 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "One day we will start a big war". Foreign Policy. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2017. נבדק ב-13 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Displaced and forgotten in Central African Republic". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2017. נבדק ב-14 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Concert Blast Shows Central African Republic Religious Rift". Bloomberg. 21 בנובמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-26 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)