הידרוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למים מתוקים |
Nova Stella (שיחה | תרומות) עדכון |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדעי הטבע}} |
{{לשכתב|כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדעי הטבע}} |
||
[[קובץ:Medecine Lake.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגם מים מתוקים בקנדה]] |
[[קובץ:Medecine Lake.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגם מים מתוקים בקנדה]] |
||
'''הידרוגרפיה''' הוא תחום ב[[גאוגרפיה]] העוסק ב[[מים]] ובשימושיהם השונים ב[[כדור הארץ]]. מקור השם הוא ב[[יוונית]], במילים "'''הידרו'''", שמשמעותה "[[מים]]", ו"'''גרפיה'''", [[רישום]]. |
'''הידרוגרפיה''' (באנגלית: '''Hydrograph'''y) הוא תחום ב[[גאוגרפיה]] העוסק ב[[מים]] ובשימושיהם השונים ב[[כדור הארץ]]. מקור השם הוא ב[[יוונית]], במילים "'''הידרו'''", שמשמעותה "[[מים]]", ו"'''גרפיה'''", [[רישום]]. |
||
תת נושא בהידרוגרפיה הוא [[אנרגיה הידרואלקטרית]] - הפקת [[חשמל]] מזרימת המים. |
תת נושא בהידרוגרפיה הוא [[אנרגיה הידרואלקטרית]] - הפקת [[חשמל]] מזרימת המים. |
||
גרסה מ־10:45, 1 באוקטובר 2019
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי.
הידרוגרפיה (באנגלית: Hydrography) הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית, במילים "הידרו", שמשמעותה "מים", ו"גרפיה", רישום.
תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.
מושגי יסוד במים
- מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
- סוגי המים השונים.
- מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים, מי שיטפונות
- מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
- מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
- מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
- מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
- מים פוסיליים - מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
- מי מושבים - מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
- מי שפכים - מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חלקאי חלקם רעילים.
- התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
- זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתיאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
- קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
- נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
- יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
- ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
- גדה - הצד של הנחל
- אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
- מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
- אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
- אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
- בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
- משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
- דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
- אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
- אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
- אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
- משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
- מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
- סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
- סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר
ניצול המים
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:
- אנרגיה - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל הידרו-אלקטרי על ידי תנועת המים
- חקלאות - האם יש שימוש במים להשקיה או לדייג
- תחבורה - האם קיימים נתיבי שיט לאורך הנהרות או הים
- מקום ישוב - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים
- תעשייה - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור מכונות לדוגמה
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||
