סקאד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:51, 14 באוקטובר 2019

סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי. הטיל הוא מתוצרת ברית המועצות וסימונו הוא SS-1.

הטיל תוכנן על ידי משרד התכנון מאקייב על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני V-2 מתקופת מלחמת העולם השנייה. הטיל מונחה למטרתו בניווט אינרציאלי. כלומר, כנפוני הניהוג בזנב הטיל נעות, על פי נתונים המתקבלים מגירוסקופ בטיל, רק במהלך השלב המונע בטיסתו. ההנחיה נפסקת כאשר המנוע הרקטי כבה ומרגע זה ואילך מסלול הטיל הוא בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הפגיעה עומד ביחס הפוך לטווח אל המטרה (כלומר, ככול שהטיל נורה למטרה רחוקה יותר, כך יתקשה לפגוע בה במדויק). בטרם הירי, כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים בליסטיים המתחשבים בין היתר בנתוני מטאורולוגיים. לכן, על פי הדוקטרינה הסובייטית, לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד ישנם אמצעים עצמאיים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה כגון בלונים מטאורולוגיים שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.

הדגמים סקאד B וסקאד C הוצגו בשנים 1961 ו-1965 בהתאמה, כאשר כל אחד מהם יכול לשאת ראש קרב נפיץ סטנדרטי, ראש גרעיני בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או ראש נפץ כימי (בדרך כלל גז עצבים מסוג VX).

דגם הסקאד D פותח בשנות ה-80 של המאה ה-20 ויכול לשאת בנוסף לעיל גם ראש נפץ מסוג פצצת דלק-אוויר, 40 פצצות מצרר חודרות מסלולים או 100 מוקשים נגד אדם במשקל 5 ק"ג כל אחד.

אורך כל דגמי הסקאד הוא 11.25 מטרים (פרט לסקאד A הקצר במטר אחד) וקוטרם הוא 88 סנטימטרים (35 אינץ'). הטיל מונע במנוע יחיד המתודלק בתערובת של קרוסין וחומצה חנקתית (סקאד A) או דימתילהידרזין אסימטרי (UDMH) וחומצה חנקתית אדומה מעשנת (RFNA) בדגמים מאוחרים יותר.

השם "סקאד" רווח גם בהתייחסות לדגמים בעלי טווח משופר על חשבון משקל ראש הנפץ והדיוק, מתוצרת עיראק, אשר כונו בכינויים "אל חוסיין" ו"אל עבאס" ונורו לעבר ישראל (39 טילים) וסעודיה (46 טילים) במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. פרט ל"אל עבאס" כל דגמי הסקאד יכולים להיות משוגרים גם ממשגרים ניידים.

דווח בתקשורת על יירוט של חלק מאותם הטילים באמצעות טילי נ"מ מדגם "פטריוט" מתוצרת ארצות הברית, אך נתונים מדויקים לא נחשפו לציבור.

כתוצאה ממתקפת הטילים על ישראל נהרג אזרח ישראלי אחד ועוד עשרות נפצעו. בירי הטילים על סעודיה נהרגו אזרח סעודי ו-28 חיילים אמריקאים. מלבד זאת, מספר הפצועים היה 99. [2]

סמוך לסיומה של מלחמת יום הכיפורים שוגרו שלושה טילי סקאד מצריים לעבר כוחות צה"ל שהיו ממוקמים בראש הגשר בדוואר סואר. אחד הטילים פגע בריכוז משאיות תחמושת וגרם למותם של שבעה חיילים^[1]. לאחר שיגור הטילים טענו המצרים כי היו אלה טילי אל קאהר שפותחו במצרים^[2].

החל מ-2008, מערכת ה"איסקנדר" מחליפה את טילי הסקאד. מערכת זו מבוססת על שני טילים בכל משגר, מנוע דלק מוצק ויכולת ביות אופטית למטרה.

מאפיינים

קוד נאט"ו	Scud-A	Scud-B	Scud-C	Scud-D
שנת מבצעיות	1957	1964	1965	1989
אורך	10.7 מטר	11.25 מטר	11.25 מטר	12.29 מטר
קוטר	0.88 מטר	0.88 מטר	0.88 מטר	0.88 מטר
משקל כולל	4,400 ק"ג	5,900 ק"ג	6,400 ק"ג	6,500 ק"ג
טווח	180 ק"מ	300 ק"מ	600 ק"מ	700 ק"מ
משקל מטע"ד	950 ק"ג	985 ק"ג	600 ק"ג	985 ק"ג
דיוק (CEP)	3,000 מטר	450 מטר	700 מטר	50 מטר

היסטוריה של שימוש מבצעי

מלחמת איראן עיראק

החל מאוקטובר 1982, העיראקים החלו לשגר טילי סקאד לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לשיגור הטילים את הסבה להפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים שיגרו טילי סקאד על העיראקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב-1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העיראקים שיגרו טילי סקאד ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר טהראן, קום, אספהאן, שירז וכאראג'. לפי דיווחים שונים, טילים אלו הביאו למותם של כ-2,000 איראנים ולפינוי של מיליוני איראנים מבתיהם^[3].

מלחמת האזרחים באפגניסטן

בין 1989 ל-1992, סביב נסיגת ברית המועצות מאפגניסטן ומלחמת האזרחים נורו בסה"כ 1700–2000 טילי סקאד באחת ממלחמות הטילים הגדולות שהיו בהיסטוריה.

מלחמת המפרץ הראשונה

בהמשך לפלישת ארצות הברית לעיראק שוגרו 39 טילים לעבר ישראל (חלקם חומשו בראש קרב מבטון^[4]) ו-46 טילים לעבר סעודיה.

מלחמות האזרחים בתימן

במהלך מלחמת האזרחים בתימן בשנת 1994 נורו טילי סקאד בכמות לא ידועה.

בעקבות המעורבות של ערב הסעודית במלחמת האזרחים בתימן, ב-6 ביוני 2015 שיגרו המורדים החות'ים בתימן סקאד לעבר ערב הסעודית ואלו יורטו על ידי טילי פטריוט^[5].

מלחמת האזרחים בלוב

במהלך המלחמה שהתרחשה בלוב ב-2011 נורו מספר טילי סקאד.

מלחמת האזרחים בסוריה

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, נעשה שימוש תדיר בירי טילי "סקאד" החל משנת 2012 ועד לימים אלה.

תפוצה נוכחית

ארמניה ארמניה
הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו
מצרים מצרים
איראן איראן
קזחסטן קזחסטן
לוב לוב
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
סוריה סוריה
עומן עומן
תימן תימן
אלג'יריה אלג'יריה

לקריאה נוספת

The Ballistic Missile Threat Handbook, Jack Spencer, 2000, חוברת באנגלית, משנת 2000, כולל ניתוח מעבר הטכנולוגיות בין רוסיה, קוריאה הצפונית, ארצות הברית והמדינות השונות שמתפעלות את ה"סקאד", מעודכן לשנת 2000, כולל תמונות ואיורים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Scud בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ נועם אופיר, ‏צילו הארוך של הסקאד, באתר חיל האוויר הישראלי, 25.10.2006
^ שאזלי, חציית התעלה, עמ' 58
^ מאמר שמכסה חלק מהיסטוריית השיגורים של טילי הסקאד
^ [1], IsraelDefense
^ שיגור סקאד בתימן, באתר וואלה!‏

[1] נועם אופיר, ‏צילו הארוך של הסקאד, באתר חיל האוויר הישראלי, 25.10.2006

[2] שאזלי, חציית התעלה, עמ' 58

[3] מאמר שמכסה חלק מהיסטוריית השיגורים של טילי הסקאד

[4] [1], IsraelDefense

[5] שיגור סקאד בתימן, באתר וואלה!‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''סקאד''' ([[אנגלית]]: Scud) הוא [[קוד דיווח נאט"ו|כינוי נאט"ו]] ל[[טיל קרקע-קרקע]] [[טיל בליסטי|בליסטי]] לטווח קצר המונע ב[[דלק נוזלי]]. הטיל הוא מתוצרת [[ברית המועצות]] וסימונו הוא SS-1.
-הטיל תוכנן על ידי [[משרד התכנון מאקייב]] על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני [[V-2]] מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. הטיל  מונחה למטרתו ב[[ניווט אינרציאלי]]. כלומר, כנפוני הניהוג בזנב הטיל נעות, על פי נתונים המתקבלים מ[[גירוסקופ]] בטיל, רק במהלך השלב המונע בטיסתו. ההנחיה נפסקת כאשר המנוע הרקטי כבה ומרגע זה ואילך מסלול הטיל הוא בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הפגיעה עומד ביחס הפוך לטווח אל המטרה (כלומר, ככול שהטיל נורה למטרה רחוקה יותר, כך יתקשה לפגוע בה במדויק). בטרם הירי, כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים [[בליסטיקה|בליסטיים]] המתחשבים בין היתר בנתוני [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]]. לכן, על פי הדוקטרינה הסובייטית, לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד ישנם אמצעים עצמאיים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה כגון [[בלון מטאורולוגיה|בלונים מטאורולוגיים]] שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.
+הטיל תוכנן על ידי [[משרד התכנון מאקייב]] על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני [[V-2]] מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. הטיל מונחה למטרתו ב[[ניווט אינרציאלי]]. כלומר, כנפוני הניהוג בזנב הטיל נעות, על פי נתונים המתקבלים מ[[גירוסקופ]] בטיל, רק במהלך השלב המונע בטיסתו. ההנחיה נפסקת כאשר המנוע הרקטי כבה ומרגע זה ואילך מסלול הטיל הוא בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הפגיעה עומד ביחס הפוך לטווח אל המטרה (כלומר, ככול שהטיל נורה למטרה רחוקה יותר, כך יתקשה לפגוע בה במדויק). בטרם הירי, כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים [[בליסטיקה|בליסטיים]] המתחשבים בין היתר בנתוני [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]]. לכן, על פי הדוקטרינה הסובייטית, לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד ישנם אמצעים עצמאיים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה כגון [[בלון מטאורולוגיה|בלונים מטאורולוגיים]] שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.
 הדגמים סקאד B וסקאד C הוצגו בשנים [[1961]] ו-[[1965]] בהתאמה, כאשר כל אחד מהם יכול לשאת [[ראש קרב]] [[חומר נפץ|נפיץ]] סטנדרטי, ראש [[פצצת אטום|גרעיני]] בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או [[נשק לא קונבנציונלי|ראש נפץ כימי]] (בדרך כלל [[גז עצבים]] מסוג [[VX]]).
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 כתוצאה ממתקפת הטילים על ישראל נהרג אזרח ישראלי אחד ועוד עשרות נפצעו. בירי הטילים על סעודיה נהרגו אזרח סעודי ו-28 חיילים אמריקאים. מלבד זאת, מספר הפצועים היה 99. [http://www.defenselink.mil/news/newsarticle.aspx?id=45684]
-סמוך לסיומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] [[מתקפת טילי הסקאד במלחמת יום הכיפורים|שוגרו שלושה טילי סקאד]] [[מצרים|מצריים]] לעבר כוחות [[צה"ל]] שהיו ממוקמים ב[[ראש גשר|ראש הגשר]] ב[[דוואר סואר]]. אחד הטילים פגע בריכוז משאיות תחמושת וגרם ל[[מוות|מותם]] של שבעה חיילים.{{הערה|1={{אתר חיל האוויר|נועם אופיר|צילו הארוך של הסקאד|1779-26839|25.10.2006}}}}
+סמוך לסיומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] [[מתקפת טילי הסקאד במלחמת יום הכיפורים|שוגרו שלושה טילי סקאד]] [[מצרים|מצריים]] לעבר כוחות [[צה"ל]] שהיו ממוקמים ב[[ראש גשר|ראש הגשר]] ב[[דוואר סואר]]. אחד הטילים פגע בריכוז משאיות תחמושת וגרם ל[[מוות|מותם]] של שבעה חיילים{{הערה|1={{אתר חיל האוויר|נועם אופיר|צילו הארוך של הסקאד|1779-26839|25.10.2006}}}}.
 לאחר שיגור הטילים טענו המצרים כי היו אלה טילי [[אל-קאהר (טיל)|אל קאהר]] שפותחו במצרים{{הערה|1=[[סעד א-שאזלי|שאזלי]], חציית התעלה, עמ' 58}}.
@@ שורה 107: / שורה 107: @@
 ;{{דגל|קוריאה הצפונית||+}}
 ;{{דגל|סוריה||+}}
 ;{{דגל|עומן||+}}
 ;{{דגל|תימן||+}}
 ;{{דגל|אלג'יריה||+}}

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.