לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "ספר מקבים א"

מ
replaced: ← (8)
(←‏פרק י"א: תיקנתי טעות הקלדה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ (replaced: ← (8))
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים= * [[הספרים החיצוניים]];
* בין מקרא למשנה ([[הוצאת יד בן-צבי]])
|עורך=
 
==מחבר הספר והערכתו==
על פי רוב החוקרים הספר נחשב למדויק מאוד. ניכר במחבר שהכיר את ה[[טופוגרפיה]] של הארץ, וציין נקודות ציון מדויקות, ומהלכים צבאיים מפורטים של [[קרבות המכבים]], שרק מי שנחשף לשטח יכול היה לתאר. על פי [[בצלאל בר כוכבא]] נראה כי המחבר השתתף בכמה קרבות, או לפחות היה עד ראייה, בשל התיאור המפורט של מהלכי הקרב ב[[קרב אמאוס]] וב[[קרב בית זכריה]], ותיאור פרטים אותם ניתן לאמת.{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], '''מלחמות החשמונאים''', משרד הביטחון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 140-144}}
 
על פי [[ברוך קנאל]] נראה שהספר נכתב על ידי היסטוריון רשמי של בית חשמונאי, וניכרת בו השפעה [[צדוקים|צדוקית]]. כנהוג בספרי היסטוריה רשמיים, הפרטים הריאלים מדויקים, אולם עם זאת תיאורו חד צדדי במידה מסוימת, והוא מסתיר פרטים שונים, שאינם תואמים את מגמותיו{{הערה|ברוך קנאל, '''מלחמות הגבורה של יהודה המכבי''', מחניים, גיליון פ"ז}}.
אף שהיו נקודות שבהם המחבר לא דייק, בשל רצון להאדרה של החשמונאים, כמו הפרזה בגודל כוחות הצבא הסלאוקי{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], הקרבות שבספרי החשמונאים פ"ב וכן בר-כוכבא}} (למעט קרב אלעשה), ותוכן הנאומים המפורטים של יהודה, שכנראה לא נאמרו על ידו, בשאר הנקודות כמו תיאור כוחות המורדים (למעט קרב אלעשה), השתלשלות הקרבות, והמהלכים היסטוריים, נראה שהמחבר דייק באופן מרבי.
 
על פי [[בצלאל בר כוכבא]] חלק מתיאורי הקרבות כמו [[קרב בית זכריה]] ו[[קרב אלעשה]], ואף חלק מהקרבות של יונתן ושמעון, היו יכולים להימנות על מיטב ההיסטוריוגרפיה הצבאית העתיקה.{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], '''מלחמות החשמונאים''', משרד הביטחון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 140}}
 
==מגמת הספר==
 
===פרק ט"ו===
אנטיוכוס בן דמטריוס שולח מכתב לשמעון ובו הבטחה לשמור על כל הזכויות שניתנו לו בעבר, וכן לכבד את שמעון ואת עם יהודה כבוד גדול. אנטיוכוס צר על טריפון. הרומאים שולחים מכתבים לכל מלכי האזור, ובהם דרישה שלא להילחם עם היהודים ולא לסייע לנלחמים בהם. שמעון שולח אלפיים חיילים לסייע לאנטיוכוס במצור שלו על טריפון, אך הוא מסרב לקבלם, ואף שולח לשמעון שליח המאשים אותו בהשתלטות על ערי ממלכתו - יפו וגזר. שמעון משיב לו: "לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש נכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו כאשר הייתה לנו עת - השיבונו את נחלת אבותינו". טריפון בורח, ואנטיוכוס מנסה לרדוף אחריו.הוא בינתיים שולח את קנדביוס עם כוחות צבא ליהודה, וזה מתחיל "להרגיז את העם, ולנחול ביהודה, ולקחת את העם בשבי, ולהרוג".
 
===פרק ט"ז ===
שמעון מנה את בניו, יהודה ויוחנן הורקנוס להילחם בקנדביוס. הם נלחמים עמו באזור מודיעין, ומנצחים בקרב. תלמי בן חבובו, חתנו של שמעון, הורג את שמעון ובניו במהלך משתה (מלבד יוחנן, שלא היה נוכח במשתה זה), מתוך מגמה לעשות הפיכה ולעלות לשלטון. הוא שולח שליחים כדי להרוג גם את יוחנן הורקנוס, אך הדבר נודע ליוחנן והוא הורג את האנשים שנשלחו להמית אותו. בסיום הספר - הפניה ל"ספר ימי כהונתו הגדולה" של יוחנן הורקנוס, שם מתוארים "דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה, ובניין החומות אשר בנה, ומעשיו".
 
==השפעת הספר==
ספר מקבים א', פרקים א-יג, היה המקור העיקרי של [[יוסף בן מתתיהו]] בכותבו את ההיסטוריה של תקופת [[החשמונאים]] והפרקים המקבילים בספרו "[[קדמוניות היהודים]]" מבוססים על ספר מקבים א' כמקור עיקרי או אף יחיד{{הערה|[[ישעיהו גפני]], לדרכי שימושו של יוספוס בספר מקבים א', ציון, שנה מ"ה, חוב' ב, תש"ם, עמודים 81-85}}.
 
ספר מקבים א' נחשב למקור עיקרי בתיאור [[מרד החשמונאים]] וקרבות [[יהודה המכבי]]. הספר נחשב לאמין מאוד ומדויק מאוד, וניכר כי את רוב תיאורי הקרבות כתב המחבר מגוף ראשון (ואף נטל חלק במספר קרבות), או לכל הפחות היה לו ידע ממקורות ממדרגה ראשונה. ניכר שהמחבר מכיר היטב את ה[[טופוגרפיה]] של אזורי הקרבות, את הרכב הצבא הסלווקי, פיקודו, חימושו, דרכי פעולתו, והשתלשלות הקרבות. ברוב הקרבות (למעט [[קרב אלעשה]]) מספר החיילים היהודים נחשב למהימן. לעומת זאת בדיוק המספרי של הצבא הסלווקי (למעט [[קרב אלעשה]]) ניכרת הגזמה רבה, שמטרתה העיקרית היא להעטיר הילה מיוחדת על החשמונאים{{הערה|בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, משרד הביטחון, עמ' 60}}{{הערה|מיכאל אבי יונה, הקרבות שבספרי החשמונאים, מדינת החשמונאים, עמ' 191-192}}. [[בצלאל בר כוכבא]] אף כותב כי חלק מתיאורי הקרבות כמו קרבות [[קרב אמאוס|אמאוס]], [[קרב בית זכריה|בית זכריה]] ו[[קרב אלעשה|אלעשה]], כמו גם הקרבות של יהונתן ושמעון, יכולים להימנות על מיטב ה[[היסטוריוגרפיה]] הצבאית בעת העתיקה{{הערה|בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, משרד הביטחון, עמ' 140}}.
 
{{השלמה|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}
==לקריאה נוספת==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}
* ראו ספרות נוספת בנושא (ספרי המקבים) ב [http://catalog.loc.gov/cgi-bin/Pwebrecon.cgi?Search_Arg=bs+1822&Search_Code=CALL_&PID=o4FnNZXpBR18FLZiEnVexWdPmeqT&SEQ=20101203081623&CNT=100&HIST=1 קטלוג ספריית הקונגרס] (אינדקס BS 1822-1825; [[שיטת ספריית הקונגרס]]) וב{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|חיפוש=WDC=2297|טקסט=קטלוג הספרייה הלאומית, ירושלים}} (אינדקס 229.7; [[שיטת דיואי|דיואי]]).
* [[בצלאל בר כוכבא]], '''מלחמות החשמונאים, ימי יהודה המקבי''', הוצאת [[יד יצחק בן צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|משרד הביטחון]], ירושלים, תשמ"א/1980.
 
==קישורים חיצוניים==
5,090

עריכות