אסיסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:34, 16 באוקטובר 2019

אסיסט (באנגלית: Assist, מהמילה Assistance - עזרה) הוא מונח בכדורסל אשר מתאר מסירה לשחקן בדרך לקליעת סל שדה, ונזקף כנתון סטטיסטי לזכות השחקן המוסר. בניגוד לרישום נתונים סטטיסטים כגון נקודות, הגדרת מהלך כאסיסט אינה מוחלטת, ונתונה במידת מה לשיקול דעתו של רשם הסטטיסטיקה. מסירה יכולה להיחשב כאסיסט גם אם השחקן הקולע כדרר בטרם הזריקה לסל, אם כי ההגדרה הראשונית של אסיסט לא כללה מקרים אלה. רק המסירה הישירה לשחקן הקולע נרשמת לאסיסט, כך שלא יכול להירשם יותר מאסיסט אחד עבור כל סל שדה (בניגוד למקובל בענף ההוקי קרח, למשל).^[1]

לרוב, שחקנים בעמדת הרכז מוסרים יותר אסיסטים מאשר שחקנים בשאר העמדות, מאחר שתפקידם המרכזי הוא ניהול משחק ההתקפה. עם זאת, גם שחקנים מובילים מעמדות אחרות המשמשים כעוגן ההתקפי של קבוצתם משיגים אסיסטים רבים, ולעיתים אף מובילים בקבוצה בקטגוריה זו. הסמול פורוורד לברון ג'יימס, לדוגמה, הוביל את קבוצתו בממוצע אסיסטים למשחק בכל אחת מעונותיו בליגה, מלבד עונת הרוקי.^[2] בעבר, עמדת הסנטר הייתה הדומיננטית ביותר ומשחק ההתקפה של קבוצות רבות נוהל על ידי שחקני הפנים, שצברו אסיסטים רבים. הסנטרים ביל ראסל ו-וילט צ'מברלין, לדוגמה, היו שניים ממוסרי האסיסטים המובילים ב-NBA לאורך שנות ה-60, כשהאחרון אף הוביל את מוסרי הליגה בעונת 1967/1968 עם 702 אסיסטים בסך הכול.^[3] במידה מסוימת יש לשחקני פנים יתרון במסירת אסיסטים, מאחר שהם מחזיקים בכדור בקרבת הסל, מה שמעניק להם זווית מסירה רחבה לשאר שחקני קבוצתם.

שיא האסיסטים בליגת ה-NBA למשחק אחד שייך לסקוט סקיילס, שמסר 30 אסיסטים כרכז קבוצת אורלנדו מג'יק בניצחון קבוצתו את דנוור נאגטס ב-30 בדצמבר 1990.^[4] שיאן האסיסטים ב-NBA הוא ג'ון סטוקטון, שמסר לאורך הקריירה 15,806 אסיסטים בסך הכול, כולם במדי יוטה ג'אז. ממוצע האסיסטים למשחק הגבוה ביותר שייך לשחקן העבר מג'יק ג'ונסון, שמסר 11.2 אסיסטים בממוצע למשחק לאורך הקריירה.

שיאי אסיסטים ב-NBA

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2018/2019. השחקנים הפעילים מודגשים.

ממוצע אסיסטים למשחק בקריירה:^[5]

אסיסטים בקריירה:^[6]

1. ג'ון סטוקטון - 15,806
2. ג'ייסון קיד - 12,091
3. סטיב נאש - 10,335
4. מארק ג'קסון - 10,334
5. מג'יק ג'ונסון - 10,141
6. אוסקר רוברטסון - 9,887
7. כריס פול - 9,181
8. אייזיאה תומאס - 9,061
9. גארי פייטון - 8,966
10. לברון ג'יימס - 8,662

אסיסטים בעונה:^[7]

אסיסטים במשחק בודד:

1. סקוט סקיילס - 30 (30 בדצמבר 1990)
2. קווין פורטר - 29 (24 בפברואר 1978)
3. בוב קוזי - 28 (27 בפברואר 1959)
3. גאי רוג'רס - 28 (14 במרץ 1963)
3. ג'ון סטוקטון - 28 (15 בינואר 1991)
6. ג'ף יוסטון - 27 (27 בינואר 1982)
6. ג'ון סטוקטון - 27 (19 בדצמבר 1989)
8. ג'ון סטוקטון - 26 (14 באפריל 1988)
9. ארני דיגרגוריו - 25 (1 בינואר 1974)
9. קווין פורטר - 25 (9 במרץ 1979)
9. קווין פורטר - 25 (1 באפריל 1979)
9. אייזיאה תומאס - 25 (13 בפברואר 1985)
9. נייט מקמילן - 25 (23 בפברואר 1987)
9. קווין ג'ונסון - 25 (6 באפריל 1994)
9. ג'ייסון קיד - 25 (8 בפברואר 1996)
9. ראז'ון רונדו - 25 (27 בדצמבר 2017)

הערות שוליים

^ הגדרת המונח אסיסט, באתר הרשמי של ה-NBA
^ הנתונים הסטטיסטיים של לברון ג'יימס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1967/1968 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ דוח המשחק בין אורלנדו לדנוור, באתר basketball-reference.com
^ טבלת המובילים בממוצע אסיסטים למשחק ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ מובילי טבלת האסיסטים לאורך הקריירה ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ טבלת מובילי מוסרי האסיסטים בעונה אחת ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[1] הגדרת המונח אסיסט, באתר הרשמי של ה-NBA

[2] הנתונים הסטטיסטיים של לברון ג'יימס ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[3] המובילים הסטטיסטיים של עונת 1967/1968 ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[4] דוח המשחק בין אורלנדו לדנוור, באתר basketball-reference.com

[5] טבלת המובילים בממוצע אסיסטים למשחק ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[6] מובילי טבלת האסיסטים לאורך הקריירה ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[7] טבלת מובילי מוסרי האסיסטים בעונה אחת ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''אסיסט''' (ב[[אנגלית]]: '''Assist''', מהמילה Assistance - עזרה) הוא מונח ב[[כדורסל]] אשר מתאר מסירה לשחקן בדרך לקליעת סל שדה, ונזקף כנתון סטטיסטי לזכות השחקן המוסר. בניגוד לרישום נתונים סטטיסטים כגון נקודות, הגדרת מהלך כאסיסט אינה מוחלטת, ונתונה במידת מה לשיקול דעתו של רשם הסטטיסטיקה. מסירה יכולה להיחשב כאסיסט גם אם השחקן הקולע כדרר בטרם הזריקה לסל, אם כי ההגדרה הראשונית של אסיסט לא כללה מקרים אלה. רק המסירה הישירה לשחקן הקולע נרשמת לאסיסט, כך שלא יכול להירשם יותר מאסיסט אחד עבור כל [[סל שדה]] (בניגוד למקובל בענף ה[[הוקי קרח]], למשל).{{הערה|1=[http://www.nba.com/canada/Basketball_U_on_Assists-Canada_Generic_Article-18072.html הגדרת המונח אסיסט], באתר הרשמי של ה-NBA}}
-לרוב, שחקנים בעמדת ה[[רכז]] מוסרים יותר אסיסטים מאשר שחקנים בשאר העמדות, מאחר שתפקידם המרכזי הוא ניהול משחק ההתקפה. עם זאת, גם שחקנים מובילים מעמדות אחרות המשמשים כעוגן ההתקפי של קבוצתם משיגים אסיסטים רבים, ולעיתים אף מובילים בקבוצה בקטגוריה זו. ה[[סמול פורוורד]] [[לברון ג'יימס]], לדוגמה, הוביל את קבוצתו בממוצע אסיסטים למשחק בכל אחת מעונותיו בליגה, מלבד עונת ה[[רוקי (ספורט)|רוקי]].{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/players/j/jamesle01.html הנתונים הסטטיסטיים של לברון ג'יימס ב-NBA], באתר basketball-reference.com}} בעבר, עמדת ה[[סנטר (כדורסל)|סנטר]] הייתה הדומיננטית ביותר ומשחק ההתקפה של קבוצות רבות נוהל על ידי שחקני הפנים, שצברו אסיסטים רבים. הסנטרים [[ביל ראסל]] ו-[[וילט צ'מברליין]], לדוגמה, היו שניים ממוסרי האסיסטים המובילים ב-NBA לאורך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], כשהאחרון אף הוביל את מוסרי הליגה בעונת {{בספורט|NBA|1967|1968}} עם 702 אסיסטים בסך הכול.{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_1968_leaders.html המובילים הסטטיסטיים של עונת 1967/1968 ב-NBA], באתר basketball-reference.com}} במידה מסוימת יש לשחקני פנים יתרון במסירת אסיסטים, מאחר שהם מחזיקים בכדור בקרבת הסל, מה שמעניק להם זווית מסירה רחבה לשאר שחקני קבוצתם.
+לרוב, שחקנים בעמדת ה[[רכז]] מוסרים יותר אסיסטים מאשר שחקנים בשאר העמדות, מאחר שתפקידם המרכזי הוא ניהול משחק ההתקפה. עם זאת, גם שחקנים מובילים מעמדות אחרות המשמשים כעוגן ההתקפי של קבוצתם משיגים אסיסטים רבים, ולעיתים אף מובילים בקבוצה בקטגוריה זו. ה[[סמול פורוורד]] [[לברון ג'יימס]], לדוגמה, הוביל את קבוצתו בממוצע אסיסטים למשחק בכל אחת מעונותיו בליגה, מלבד עונת ה[[רוקי (ספורט)|רוקי]].{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/players/j/jamesle01.html הנתונים הסטטיסטיים של לברון ג'יימס ב-NBA], באתר basketball-reference.com}} בעבר, עמדת ה[[סנטר (כדורסל)|סנטר]] הייתה הדומיננטית ביותר ומשחק ההתקפה של קבוצות רבות נוהל על ידי שחקני הפנים, שצברו אסיסטים רבים. הסנטרים [[ביל ראסל]] ו-[[וילט צ'מברלין]], לדוגמה, היו שניים ממוסרי האסיסטים המובילים ב-NBA לאורך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], כשהאחרון אף הוביל את מוסרי הליגה בעונת {{בספורט|NBA|1967|1968}} עם 702 אסיסטים בסך הכול.{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_1968_leaders.html המובילים הסטטיסטיים של עונת 1967/1968 ב-NBA], באתר basketball-reference.com}} במידה מסוימת יש לשחקני פנים יתרון במסירת אסיסטים, מאחר שהם מחזיקים בכדור בקרבת הסל, מה שמעניק להם זווית מסירה רחבה לשאר שחקני קבוצתם.
 שיא האסיסטים ב[[ליגת ה-NBA]] למשחק אחד שייך ל[[סקוט סקיילס]], שמסר 30 אסיסטים כרכז קבוצת [[אורלנדו מג'יק]] בניצחון קבוצתו את [[דנוור נאגטס]] ב-30 בדצמבר 1990.{{הערה|1=[http://www.basketball-reference.com/boxscores/199012300ORL.html דוח המשחק בין אורלנדו לדנוור], באתר basketball-reference.com}} שיאן האסיסטים ב-NBA הוא [[ג'ון סטוקטון]], שמסר לאורך הקריירה 15,806 אסיסטים בסך הכול, כולם במדי [[יוטה ג'אז]]. ממוצע האסיסטים למשחק הגבוה ביותר שייך לשחקן העבר [[מג'יק ג'ונסון]], שמסר 11.2 אסיסטים בממוצע למשחק לאורך הקריירה.