עדות שקר – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 141.226.88.190 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ישנן מערכות משפט שבהן ההכרעה בדבר אמיתותן של עדויות נתונה בידי [[חבר מושבעים]]. |
ישנן מערכות משפט שבהן ההכרעה בדבר אמיתותן של עדויות נתונה בידי [[חבר מושבעים]]. |
||
חוקרים ושופטים משתמשים במדדים שונים לבירור האם עדות היא אמיתית או שקרית. בין אלו נמנים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14074260.e18|סוג=ע"א|עותר=|משיב=}}, סעיף 11 לפסק דינו של השופט [[יצחק עמית]]}}{{הערה|אריאל סלטו, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/5_salto(1).pdf "כשאת אומרת שאמרת: לא! עדות מתלוננות בתיקי 'אינוס היכרות' –אמרה שאינה ניתנת להפרכה"], הפרקליט נג 141 (2014)}}:{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה|שם="משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם"|כתב עת=הפרקליט נג (1) ( |
חוקרים ושופטים משתמשים במדדים שונים לבירור האם עדות היא אמיתית או שקרית. בין אלו נמנים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14074260.e18|סוג=ע"א|עותר=פלונית|משיב=אורי דניאל|ניתן ב=14 במרץ 2016}}, סעיף 11 לפסק דינו של השופט [[יצחק עמית]]}}{{הערה|אריאל סלטו, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/5_salto(1).pdf "כשאת אומרת שאמרת: לא! עדות מתלוננות בתיקי 'אינוס היכרות' –אמרה שאינה ניתנת להפרכה"], הפרקליט נג 141 (2014)}}:{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דורון מנשה|שם="משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם"|כתב עת=הפרקליט נג (1) (תשע"ד) 41 http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/2_menashe(1).pdf}}}} |
||
* האם העדות היא קוהרנטית או מכילה סתירות |
* האם העדות היא קוהרנטית או מכילה סתירות |
||
* האם העדות ניתנה מיד לאחר האירוע הנטען או שהיא עדות כבושה ונתנה זמן רב לאחר האירוע |
* האם העדות ניתנה מיד לאחר האירוע הנטען או שהיא עדות כבושה ונתנה זמן רב לאחר האירוע |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:דיני ראיות]] |
[[קטגוריה:דיני ראיות]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:חוק העונשין]] |
||
גרסה מ־19:34, 2 בנובמבר 2019
עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. העד מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.
מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים".
אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת המשפט המקובל, עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית (mens rea) ויסוד עובדתי - "אקטוס ראוס" (actus reus) כדי להוכיח את קיום הפשע.
במדינות מסוימות כמו צרפת למשל, חשודים לא יכולים להחקר תחת שבועה ועל כן לא יכולים להעיד עדות שקר, ולא משנה מה יאמרו במהלך משפטם.
האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו את עדותם בכתב בתצהיר.
האיסור על עדות שקר מופיע בעשרת הדברות: ”לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר” (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ב).
חקר האמת
אמת ושקר בתחום המשפט מתייחס לניתוח עדות, וקביעה אם הטענות המוצגות בפני השופט הן עובדות (אמת) או טעויות, בדיות או משאלות-לב (שקר). פעמים רבות נאמר כי שופטים מנסים "להגיע לחקר האמת", כלומר, לגלות איזו מבין העדויות היא עדות אמת ואיזו - שקר.
ישנן מערכות משפט שבהן ההכרעה בדבר אמיתותן של עדויות נתונה בידי חבר מושבעים.
חוקרים ושופטים משתמשים במדדים שונים לבירור האם עדות היא אמיתית או שקרית. בין אלו נמנים[1][2]:[3]
- האם העדות היא קוהרנטית או מכילה סתירות
- האם העדות ניתנה מיד לאחר האירוע הנטען או שהיא עדות כבושה ונתנה זמן רב לאחר האירוע
- באם העדות היא עדות כבושה מבחינת הרשויות, האם העד סיפר על האירוע למקורביו או שלא סיפר לאף אחד?
- האם התנהגות העד הגיונית או שמעידה על התנהגות "לא רציונלית"?
- האם העדות עקבית או שהשתנתה עם הזמן בהתאם להתפתחויות משפטיות?
- האם יש לעד מניע להעיד עדות שקר?
- כאשר העדות כוללת דברי שקר, עולה השאלה האם עובדה זאת פוסלת את כלל העדות, או שמא ניתן לברור מתוך העדות דברי אמת?
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ע"א 7426/14 פלונית נ' אורי דניאל, ניתן ב־14 במרץ 2016, סעיף 11 לפסק דינו של השופט יצחק עמית
- ^ אריאל סלטו, "כשאת אומרת שאמרת: לא! עדות מתלוננות בתיקי 'אינוס היכרות' –אמרה שאינה ניתנת להפרכה", הפרקליט נג 141 (2014)
- ^ דורון מנשה, "משקלה הראייתי של כבישת עדות הנאשם", הפרקליט נג (1) (תשע"ד) 41 http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/2_menashe(1).pdf
