המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:47, 2 בנובמבר 2019

תבנית:מוסד אקדמי המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך, הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של דוד בן-גוריון, ציונות סוציאליסטית, הקמת מדינת ישראל וצה"ל וזיקתו לנגב. המכון ממוקם במדרשת בן-גוריון, סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון צריף בן-גוריון בשדה בוקר, בית בן-גוריון בתל אביב, ארכיון בן-גוריון, מרכז מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית בחיפה. המכון פועל גם כהוצאת ספרים בתחומי עיסוקו ומפתח תוכניות לימודים לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם תנועות נוער וצה"ל.

המכון הוקם ב-1976, על ידי גרשון ריבלין ששימש כמנהלו הראשון ויגאל דוניץ שהיה סגנו^[1] ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש חיים ישראלי כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי משרד החינוך, נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם רבקה כרמי וזאב צחור), נציגי יד בן-גוריון (בהם צביה ולדן), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ שדה בוקר.

מבנה המכון הוקם ב-1965 על ידי האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור ספריית המדרשה.^[2]^[3]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של המכון למורשת בן-גוריון
עמוד הפייסבוק הרשמי של המכון

הערות שוליים

^ משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979
^ כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.
^ בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים, המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר אריה שרון, אלדר שרון אדריכלים בקורת תכנון מדברי - אלי אילן (לוין אפשטיין) אדריכל, אא 4/5 מהדורה דצמבר 1983

[1] משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979

[2] כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.

[3] בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים, המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר אריה שרון, אלדר שרון אדריכלים בקורת תכנון מדברי - אלי אילן (לוין אפשטיין) אדריכל, אא 4/5 מהדורה דצמבר 1983

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש [[חיים ישראלי]] כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי [[משרד החינוך]], נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם [[רבקה כרמי]] ו[[זאב צחור]]), נציגי [[יד דוד בן-גוריון|יד בן-גוריון]] (בהם [[צביה ולדן]]), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ [[שדה בוקר]].
-מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים|שם=המכון למורשת בן גוריון בשדה בוקר
+מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, עמ' 12.}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בטאון איגוד האדריכלים ומתכנני הערים|שם=המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר
 אריה שרון, אלדר שרון אדריכלים
 בקורת תכנון מדברי - אלי אילן (לוין אפשטיין) אדריכל|כתב עת=אא 4/5 מהדורה דצמבר 1983}}</ref>