באר לחי ראי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:24, 2 בנובמבר 2019

באר לחי ראי

(למפת צפון הנגב רגילה)

באר לחי ראי

בְּאֵר לַחַי רֹאִי הוא אתר מקראי ובו באר מים בנגב, אשר עליו מסופר בספר בראשית.^[1]

איזכוריה במקרא

על פי המסופר בספר בראשית, שמה של הבאר נקבע במהלך אירועי הגירוש והנדידה של הגר, שפחתה של שרה. לאחר שהרתה הגר לאברהם, זלזלה בשרה והעליבה אותה. על כן ביקשה שרה שתוצא מהמאהל. הגר ברחה מהמאהל אל המדבר, בהגיעה אל הבאר, נגלה אליה מלאך אלוהים; המלאך הנחה אותה לחזור אל המאהל וללדת בו את בנה ישמעאל.^[2]

”וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי: וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה: וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל:”

על פי החוקרים, יהודה קיל ויהודה אליצור, ככל הנראה במחצית השנייה של חיי אברהם התחלק מחנה אוהלו לשניים, אחד שכן בבאר שבע ולעיתים בחברון, והשני שכן בבאר לחי רואי, בנגב המערבי בדרך שור-מצרים.^[3] ראשיתו של המחנה בסמוך לבאר לחי רואי כנראה בתקופה בה שהה אברהם בין קדש ברנע ובין שור. כאשר חזר אברהם מחבל גרר לאזור חברון ובאר שבע, נשאר המחנה בבאר לחי רואי על תלו; ובשלב מסוים הופקד יצחק על המחנה ושהה בו מעת לעת.^[4] באתר זה, או בבואו ממנו, נפגשו לראשונה רבקה ויצחק כאשר הובאה מארם נהריים לשם נישואיהם.^[5]

”וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:”

לאחר פטירת אברהם ישב יצחק במקום שנים רבות.

זיהוי

בחפירות וסקר ארכאולוגי אשר בוצעו בנגב המרכזי נמצאו פריטים רבים מהתקופה הישראלית, תקופת הברזל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. ארכאולוגים וחוקרי המקרא וארץ ישראל במאה ה-20 הציעו כי באר לחי ראי היה יישוב בנגב המרכזי; היישוב צמח בהדרגה בשמשו אתר חניה לנודדים במדבר. יש המזהים אותו עם עין עבדת (בשמה הערבי: עין מרייפיג).^[6] יישוב זה ניצב על אם הדרך, כפי דברי ה"מלאך": ”עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר”, שהיא על פי השערות ספרות המחקר, דרך מרכזית בנגב, אשר חצתה אותו במרכזו מצפון הנגב אל נווה מדבר בקדש ברנע.

יצוגיה בתרבות העברית

הביטוי באר לחי ראי משמש בכותרי ספרים כמבטא מקור של חיים; כך למשל כותר ספרו של הרב אברהם בלעיש שפעל במערב אירופה במאה ה-19, וכותר ספרו על הרמב"ם של הרב יעקב חיים סרנא במאה ה-20.

לקריאה נוספת

יהודה קיל, יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ג-1993.
עמנואל ענתי, הערך: באר לחי ראי, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 134.
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 26.

קישורים חיצוניים

באר לחי ראי, באתר מטח
יאיר ברקאי, בְּאֵר לַחַי רֹאִי, באתר אוניברסיטת בר-אילן

הערות שוליים

^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד
^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוקים א'–ט"ו.
^ יהודה קיל, יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ג-1993, עמ' 82.
^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים ס"א–ס"ז; ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"א.
^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ב.
^ http://www.kyair.org.il/service/MoazaDatit/Documents/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%20430.pdf

[1] ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד

[2] ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוקים א'–ט"ו.

[3] יהודה קיל, יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ג-1993, עמ' 82.

[4] ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים ס"א–ס"ז; ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"א.

[5] ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ב.

[6] ttp://www.kyair.org.il/service/MoazaDatit/Documents/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%20430.pdf

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==זיהוי==
-ב[[חפירות ארכאולוגיות|חפירות]] וסקר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר בוצעו בנגב המרכזי נמצאו פריטים רבים מ[[התקופה הישראלית]], [[תקופת הברזל]] ו[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]]. [[ארכאולוג]]ים וחוקרי ה[[מקרא]] ו[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הציעו כי '''באר לחי ראי''' היה יישוב בנגב המרכזי; היישוב צמח בהדרגה בשמשו אתר חניה לנודדים ב[[מדבר]]. יש המזהים אותו עם [[עין עבדת]] (בשמה ה[[ערבית|ערבי]]: עין מרייפיג). {{הערה|http://www.kyair.org.il/service/MoazaDatit/Documents/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%20430.pdf}}
+ב[[חפירות ארכאולוגיות|חפירות]] וסקר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר בוצעו בנגב המרכזי נמצאו פריטים רבים מ[[התקופה הישראלית]], [[תקופת הברזל]] ו[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]]. [[ארכאולוג]]ים וחוקרי ה[[מקרא]] ו[[ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הציעו כי '''באר לחי ראי''' היה יישוב בנגב המרכזי; היישוב צמח בהדרגה בשמשו אתר חניה לנודדים ב[[מדבר]]. יש המזהים אותו עם [[עין עבדת]] (בשמה ה[[ערבית|ערבי]]: עין מרייפיג).{{הערה|http://www.kyair.org.il/service/MoazaDatit/Documents/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%20430.pdf}}
 יישוב זה ניצב על אם הדרך, כפי דברי ה"מלאך": {{ציטוטון|עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר}}, שהיא על פי השערות ספרות המחקר, דרך מרכזית בנגב, אשר חצתה אותו במרכזו מצפון הנגב אל [[נווה מדבר]] ב[[קדש ברנע]].