המקשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 27: שורה 27:
הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":
הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":
{{ציטוט|תוכן="והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."|מקור=עמ' 9}}
{{ציטוט|תוכן="והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."|מקור=עמ' 9}}

בשנת 1960 פרץ סכסוך בין "המקשר" ל[[אגד]] על קידום הקמת תחנה מרכזית חדשה בירושלים. אגד לא פעל אז בתוך ירושלים אך הפעיל קווים בין-עירוניים לעיר{{הערה|{{הצופה||סכסוך "המקשר"-"אגד" מעכב הקמת תחנה מרכזית בירושלים|1960/03/27|00430}}}}{{הערה|{{דבר||התחנה המרכזית בירושלים בשותפות "אגד‭,,-"‬המקשר"|1960/05/12|00421}}}}. בשנת 1966 החלו דיונים על מיזוג בין הקואופרטיבים{{הערה|{{למרחב||מיזוג אגד המקשר - תוך שנה|1966/02/28|00210}}}}, בדצמבר 1966 אישורו חברי "המקשר" את המיזוג{{הערה|{{דבר||"המקשר" אישר המיזוג עם "אגד"|1966/12/18|00430}}}}. המיזוג הושלם בינואר 1967, לחברה הממוזגת היו באותה עת 2200 אוטובוסים ו-7000 נהגים{{הערה|{{על המשמר||"אגד" ו"המקשר" היו לאחד|1967/01/02|00616}}}}.


== שיכון המקשר ==
== שיכון המקשר ==

גרסה מ־03:17, 6 בנובמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המקשר
לוגו הקואופרטיב עם ראשי התיבות - שרותי מכוניות עירוניים. ירושלים
נתונים כלליים
סוג אגודה שיתופית
תקופת הפעילות 1931–1967 (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ירושלים
ענפי תעשייה תחבורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחנה של "המקשר" ברחוב יפו, 1950

"המקשר" הייתה אגודה שיתופיתקואופרטיב – שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967, אז התמזג "המקשר" עם קואופרטיב אגד.

היסטוריה

חניון אוטובוסים ומוסך של חברת המקשר בשכונת אבו בסל בסמוך למבנה שערי צדק הישן ברחוב יפו, שנות ה-30

קואופרטיב "המקשר" הוקם ב-22 ביוני 1931 על ידי אברהם דוד ליכטמן, שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים.[1][2] ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת ההסתדרות ובתמיכת ראשי היישוב בזמנו. בשנת 1933 מנה "המקשר" 72 חברים; זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר"[3]. באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ, כשברשותו ארבעה אוטובוסים. שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מבית הכרם, תלפיות ומקור חיים להר הצופים.

הסופר חיים סבתו מתאר בספרו "בואי הרוח" נסיעה באוטובוס של "המקשר":

"והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."

עמ' 9

בשנת 1960 פרץ סכסוך בין "המקשר" לאגד על קידום הקמת תחנה מרכזית חדשה בירושלים. אגד לא פעל אז בתוך ירושלים אך הפעיל קווים בין-עירוניים לעיר[4][5]. בשנת 1966 החלו דיונים על מיזוג בין הקואופרטיבים[6], בדצמבר 1966 אישורו חברי "המקשר" את המיזוג[7]. המיזוג הושלם בינואר 1967, לחברה הממוזגת היו באותה עת 2200 אוטובוסים ו-7000 נהגים[8].

שיכון המקשר

חניון "אגד" בשדרות הרצל (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: בתי "שיכון המקשר" לפני שנהרסו בשנת 2018 (במבט ממלון קראון פלזה)

בשכונת קריית משה נבנה בשנת 1937 על ידי הקואופרטיב "שיכון המקשר", בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן[9], ששימש דיור בר השגה לחברי 'המקשר' ועובדיו[10]. השיכון כלל עשרה בתים משותפים מצופים טיח שנבנו על שטח משולש בן כ-7 דונם, התחום בין שדרות הרצל, רחוב פיק ורחוב קריית משה[11]. חניון ומוסך "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שדרות הרצל, נחנך בשנת 1939[12]. בשנת 1952 הם הופקעו לטובת הקמת קריית הממשלה[13], אך ההפקעה לא בוצעה בפועל והחניון והמוסך המשיכו לשמש את "המקשר" ואחר כך גם את "אגד" שנים רבות[14]. השיכון נהרס ביוני 2018 במסגרת פרויקט פינוי בינוי[15].

בסמוך למוסך היה קיים בעבר שיכון נוסף של המקשר שכונה "שיכון המקשר ב'", שיכון זה הוקם ב-1945 על ידי חלק אחר מחברי המקשר שגרו בו[16]. שיכון זה נאלץ להתפנות בשל הרחבה של תשתיות בירושלים, לצורך סלילת התוואי של כביש בגין.

לקריאה נוספת

  • הליכטמנים – סיפורם של חלוץ וחלוצה, ירושלים: הוצאה פרטית-משפחתית, תשרי תשנ"ט – אוקטובר 1998 (ספר).
  • וינשטוק צבי, המקשר ירושלים 1931–1966: חצי יובל לאיחוד המקשר-אגד, ירושלים: דפוס "אגד", [1991] (חוברת).
  • וינשטוק צבי, גולדשמידט דני (ליקוט החומר, כתיבה ועריכה), 50 למדינת ישראל בראי "אגד", תל אביב: דפוס אגד, תל אביב, תשנ"ח-1998 (חוברת).
  • מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו: ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים: תשכ"ו-1966.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המקשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9.
  2. ^ ,המקשר", דואר היום, 17 ביולי 1931
  3. ^ כיבוש חדש לקואופרציה ההסתדרותית, דבר, 13 ביולי 1933
  4. ^ סכסוך "המקשר"-"אגד" מעכב הקמת תחנה מרכזית בירושלים, הצופה, 27 במרץ 1960
  5. ^ התחנה המרכזית בירושלים בשותפות "אגד‭,,-"‬המקשר", דבר, 12 במאי 1960
  6. ^ מיזוג אגד המקשר - תוך שנה, למרחב, 28 בפברואר 1966
  7. ^ "המקשר" אישר המיזוג עם "אגד", דבר, 18 בדצמבר 1966
  8. ^ "אגד" ו"המקשר" היו לאחד, על המשמר, 2 בינואר 1967
  9. ^ נפטר האדריכל ר. קאופמן ז"ל, הארץ, 4 בפברואר 1958
  10. ^ ירושלים, דבר, 30 בנובמבר 1937
  11. ^ מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987
  12. ^ מוסר מרכזי ל"המקשר" בירושלים, דבר, 8 במאי 1939
  13. ^ העבודה להקמת הקריה בירושלים, הארץ, 23 ביולי 1952
  14. ^ י לימור, הנהלת "המקשר"' בירושלים רוצה: מוסך תמורת מוסך, מעריב, 11 בנובמבר 1963
  15. ^ יפעת ראובן, צפו: פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בירושלים יצא לדרך, באתר כל העיר, 10 ביוני 2018
  16. ^ אושרו תוכניות שיכון וביוב בירושלים, משמר, 8 במרץ 1945