פלשתים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־09:54, 11 בנובמבר 2019

המונח "פלשת" מפנה לכאן. לערך העוסק במבצע צבאי במלחמת העצמאות, ראו מבצע פלשת.

הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה. בהקשרים מאוחרים יותר נקרא אזור מגוריהם "פלשת". מוצאם של הפלשתים שנוי במחלוקת, אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על קשרים קדומים עם התרבות היוונית המיקנית^[1]. בתנ"ך מוזכרת קבוצה קדומה יותר המכונה פלשתים, מלכם אבימלך מלך גרר חתם עם אברהם ברית של דו-קיום, אך עם זה היה כנראה ממקור שמי בניגוד לפלשתים שפלשו לאזור מאוחר יותר.

אטימולוגיה

השם שזוהה כ"פלשת" בכתב חרטומים

לפי אחת ההשערות, שמם של הפלשתים נגזר מהשורש השמי פ-ל-ש, כלומר מדובר בכינוי גנאי המתאר אותם כפולשים. שמם של הפלשתים בשפתם אינו ידוע, אבל ספר דברים, פרק ב', פסוק כ"ג מציג קבוצה שהשתלטה על שטחים בסביבות עזה, כ"כפתורים היוצאים מכפתור". שם נוסף שמופיע בספר שופטים ובספר שמואל לגביהם הוא כינוי הגנאי "ערלים"^[2]^[3]. יש הגורסים^[^{דרוש מקור]} שכינוי זה נתייחד לפלשתים, משום שבניגוד לשבטי ישראל ולקבוצות מתוך עמים נוספים באזור (הכנענים, המצרים, האדומים), הפלשתים לא מלו את עורלתם. עם זאת, בספר ירמיהו, פרק ט', פסוק כ"ה, הכינוי מתייחס לכלל הנכרים, או לגויים - במשמעות של גויי הים שבים התיכון.

היסטוריה

סיפורי האבות במקרא

במקרא מוזכרים הפלשתים מספר רב של פעמים, בין השאר בספר בראשית - "ויגר אברהם בארץ פלשתים"^[4], או "וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה"^[5]. אזכוריהם של הפלשתים בספר בראשית מקדימים את תקופת התיישבותם בארץ לתקופת האבות, ממקמים אותם בנגב סביב עיר בשם "גרר" ולא בשפלת החוף, מציגים אותם כחקלאים או רועי צאן ולא כלוחמים, ומעמידים בראשם מלך בעל שם שמי ("אבימלך") ולא "סרנים".

זיהוי העיר 'גרר', מקומם של הפלשתים הראשונים, אינו מוחלט. מקובל לאתר את גרר מצפון לעזה, באזור שמכונה כיום נחל גרר. יהודה קיל, בפירושו דעת מקרא, כתב שאזור גרר, בו התיישבו הפלשתים הראשונים, הוא בצפון סיני של היום, באזור השפך של נחל אל עריש. זאת על סמך זיהוי של חמישה מקומות לאורך ואדי אל עריש, ששמם בא מהשורש 'גרר'.

פרופסור יהושע גרינץ, במאמרו 'הפלשתים הראשונים', כתב כי היו מספר גלי הגירה של שבטים פלשתים לכנען. לטענתו, בראש הפלשתים הראשונים, בימי האבות עמד מלך, כמו 'אבימלך מלך פלשתים', אולם בימי שאול ודוד כבר עמדו 'סרנים' בראש הפלשתים. כראיה לדבריו, כבר בשירת הים נכתב "יושבי פלשת", ללא אזכור של מנהיגות כלל כדוגמת "אלופי אדום" או "אילי מואב"^[6]. גרינץ (מוצאי דורות 99–129) רואה באזכורים אלה עדות להתנחלות קדומה של קבוצה אחרת שכונתה "פלשתים". אך רוב החוקרים סבורים שאזכוריהם של פלשתים בסיפורי האבות הם אנכרוניסטיים (סיפורים המייחסים אירועים מאוחרים יותר לתקופה קדומה)^[7].

מוצאם של הפלשתים

מוצאם של הפלשתים לא ידוע בוודאות. בלוח העמים שבספר בראשית פרק י', נכתב שהפלשתים יצאו מ"כַּסְלֻחִים" שהם מצאצאי מצרים וחם. הפלשתים מוזכרים גם בספר עמוס, פרק ט', פסוק ז' וספר ירמיהו, פרק מ"ז, פסוק ד' כמי שמוצאם מכפתור או מהאי כפתור (המזוהה עם האי כרתים או לחלופין עם האי קפריסין).

ממצאים ארכאולוגים שונים מצאו קשר בין התרבות החומרית הפלשתית לתרבות המיקנית של אזור הים האגאי, (וייתכן שיש אף דמיון בין כתובת פלשתית שנמצאה לכתב הליניארי). אחת ההשערות היא שמדובר בפלסגיםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Who Were the Phoenicians?Nissim Raphael Ganor, 2009 וגם שמאל=כן.. כיום מקובלת התאוריה כי הפלשתים היו חלק מנדידת גויי הים שפלשו לאזור מזרח הים התיכון בסוף המאה ה-13 לפנה"ס. משנהדפה פלישת גויי הים על ידי מצרים, התיישבו הפלשתים לאורך מזרח הים התיכון בערך באותה התקופה שבה יישבו הישראלים את הרי יהודה והשומרון. כך למשל פפירוס האריס א, המתאר את הישגיו הצבאיים של רעמסס השלישי, מוסר תיאור קצר של תוצאות המלחמה בגויי הים בשנה השמינית למלכותו. על פי המסופר הוביל רעמסס השלישי את גויי הים למצרים, ויישב אותם במבצרים הנקראים על שמו. בפפירוס טוען רעמסס השלישי "מיסיתי את כולם בבגדים ובתבואה מהמחסנים והמתבנים מדי שנה". יש הסבורים כי אותם מבצרים היו למעשה ערים בדרום כנען, הערים שהיו בהמשך חמש ערי פלשתים, שהם: אשקלון, אשדוד, עקרון, עזה וגת.

אם מקבלים את זיהוים של הפלשתים עם חלק מגויי הים, יש להניח כי התיישבותם של הפלשתים בארץ כנען התרחשה במהלך ימי שלטונו של רעמסס השלישי בין השנים 1180 עד 1154 לפנה"ס. הפלשתים מזוהים עם העם הקרוי PRST במונומנטים המצריים. במסמכים אשוריים מכונה ארץ פלשתים (פלשת) "פאלאשתו" ו"פילישתו". הפלשתים מוזכרים גם באונומסטיקון של אמנופה ביחד עם הת'כר והשרדנה. באונומסטיקון מוזכרות גם הערים אשקלון, אשדוד ועזה.

ב-2019 טען מחקר פלאוגנטי שמוצאם של הפלשתים מאירופה, וזאת בהסתמך על בדיקות DNA לעצמות פלשתים, שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באשקלון^[8].^[9]

ערי פלשת בכנען

חמש ערי הפלשתים שהוזכרו בתנ"ך היו: אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון, ביחד עם רצועת החוף של דרום מערב כנען, שהייתה בשליטה מצרית עד תום שלטון השושלת ה-19 ב-1185 לפני הספירה. מתוך התיאור המקראי, חמש ערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני^[10] הפלשתים. הממצאים הארכאולוגים מצביעים על ערים נוספות. החפירה הארכאולוגית בתל קסילה שבתל אביב תרמה רבות להרחבת הידע על התרבות הפלשתית.

עם חזק זה ביצע מתקפות תכופות נגד שבטי ישראל שישבו בהר ולמעשה הייתה מלחמה מתמדת בין העמים. לעיתים שלטו הפלשתים על כמה משבטי ישראל, במיוחד הדרומיים שבהם, ולעיתים הם הובסו על ידי ישראל. לשיא כוחם הגיעו הפלשתים, על פי המקרא, לקראת סוף מלכות שאול המלך, שאף נהרג עם בניו בקרב עמם בהר הגלבוע.

לפי המסופר בתנ"ך, לאחר הבסתם בידי דוד המלך, החליפו מלכים את הסרנים וההיסטוריה שלהם היא של ערים עצמאיות, ולא של עם מאוחד. בשנת 604 לפנה"ס כבש והרס נבוכדנצר את ערי פלשת והגלה את תושביהן למסופוטמיה. בתקופה הפרסית, פלשת מיושבת על ידי תושבים עם מאפייני תרבות פיניקיים, וכן קבוצות אחרות מהסביבה.

בכתובות בבליות ופרסיות מהמאות ה-5-6 לפנה"ס מוזכרים אנשים שמוצאם מערי הפלשתים המכונים אשקלונים או אשדודיים היושבים בבבל - ככל הנראה מדובר בגולים הפלשתיים. לאחר מכן הם כבר מפסיקים להיות מוזכרים וככל הנראה נטמעים באוכלוסייה המקומית.

לפלשתים היה מונופול ארוך על חרשות הברזל, מיומנות שהם רכשו במהלך מסע הכיבושים שלהם באנטוליה. בתרגום השבעים הם נקראו אלופילי (זרים).

כתב וכתובות

מתקופת הברזל א, נמצאה כתובת פלשתית שלא פוענחה, אשר רישומיה מזכירים דמיון לכתב הקיפרו-בינארי אשר היה נפוץ בקפריסין בתקופת הברונזה^[11]. מממצאים מאוחרים עולה שהפלשתים אמצו את הכתב הפיניקי כפי שאומץ בממלכות ישראל ויהודה השכנות, עם שינויים קלים^[12].

שני אוסטרקונים פלשתיים נמצאו בתל גמה הנושאים רשימת שמות, הכתובים באלפבית העברי העתיק (בווריאציה מקומית), והמתוארכים סביב המאה השביעית לפני הספירה, בנוסף נמצאה חותם פלשתי הנושא את הכתובת ”לעבד-אֱלִאָב בן שִׁבְעַת עבד מִתִּתִּ בן צִדְקָא” (מִתִּתִּ מזוהה כמתנתי השני, הוא ואביו צדקא מוזכרים בכתובות האשוריות כמלכי אשקלון).

בשנת 2005 נמצא בתל צפית (גת המקראית) אוסטרקון הנושא כתובת פרוטו-כנענית, המתוארך למאה העשירית לפני הספירה - תחילת המאה התשיעית לפני הספירה.

ייצוג בתרבות המערב

ערך מורחב – פיליסטיניזם

פיליסטיניזם הוא מונח בתחומי הידע של הפילוסופיה והאסתטיקה המתאר עמדה חברתית המצדדת באנטי-אינטלקטואליזם, מעריכה בחסר ומתעבת אומנות, יופי, רוחניות ואינטלקט. הכינוי, שהושפע מכך שהפלשתים הצטיירו כבעלי תרבות חומרית בלבד, אומץ בפי דוברי התנועה הרומנטית בגרמניה ועבר לאנגלית בתיווך מסתו של מתיו ארנולד, 'תרבות ואנרכיה'"^[13].

השם "פלשתינה"

לאחר דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה, שינו הרומאים את שם הפרובינקיה מ"יהודה" ל"סוריה-פלשתינה". שם זה הופיע לראשונה בכתביו של ההיסטוריון היווני הרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס) והוא נגזר מהשם "פלשת". השם נותר בשימוש בכתביהם של הסופרים היוונים והרומיים ולאחר מכן בכתביהם של אבות הכנסייה במאות הראשונות לספירה.

השם "פלשתינה" היה מיוחס לארץ ישראל שמשתי גדות נהר הירדן ונותר בשימוש בלשונות האירופיות גם בעת החדשה. לאחר סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, בשל אי ההבחנה בערבית ובשפות הלועזיות בין השם "פלשתינה" לגרסתו הערבית, "פלסטין", נעשה המושג בשפות הללו לבעל משמעות כפולה: הוא משמש כשמה ההיסטורי של הארץ כולה, אך גם מזוהה כיום עם היישות הערבית הלאומית שהתהוותה בה במאה ה-20^[14].

ראו גם

לקריאה נוספת

עמיחי מזר, "תקופת הברזל א – ישראלים, פלשתים וכנענים", בתוך: מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, יחידה 8, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989.
רז קלטר, עירית ציפר וולפגנג צוויקל, בשדה פלשתים: כני פולחן מבור גניזה ביבנה, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 89–95.
פרחיה נחשוני, מקדש פלשתי בצפון מערב הנגב, קדמוניות, 138, 2009, עמ' 88–92.
איציק שי, "האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל II", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 413–418

D. B. Redford, Egypt, Canaan and Israel in Ancient Times, Princeton University Press, 1992
Trude Dothan, Moshe Dothan, People of the Sea: The Search for the Philistines, 1992 An introduction by the archaeologists of Ashdod.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא פלשתים בוויקישיתוף

גשר מפעלים חינוכיים, פלשתים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: אתר "מקרא גשר"
שי שמש, פלשתים עליך, באתר מדע גדול בקטנה, 14 ביולי 2019.
הפלשתים ותרבותם החומרית מאת טרודה דותן, באתר מקראנט.
מוזיאון לתרבות לארכאולוגיה פלשתית ב אשדוד
Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים
איתמר זינגר, ‏ראשיתה של ההתיישבות הפלשתית בארץ-ישראל וגבולה הצפוני של פלשת, קתדרה 43, מרץ 1987, עמ' 14-3
גילויים חדשים על התרבות הפלשתית מחפירות תל-צפית (גת), פרופ' אהרן מאיר פלשתים, סרטון באתר יוטיוב
ניר חסון, אופיום ותבלינים: מה הביאו עמם הפלשתים לאזור, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2015
שי שמש, קבר פלשתים נמצא באשקלון, באתר מדע גדול בקטנה, 26 ביולי 2016
הרב קלמן בר, שאול ודוד מול פלשתים, כ' חשוון תשע"ח
פרק 19 – דברי הימים: יחסי ישראל – פלשת במקרא. חלק א' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
פרק 21 – דברי הימים: יחסי ישראל פלשת חלק ב' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

הערות שוליים

^ שי שמש, אילן יוחסין של עם, באתר מדע גדול בקטנה, ‏8 בנובמבר 2018
^ "אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים." ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ'
^ "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ." ספר שמואל א', פרק ל"א, פסוק ד'
^ בראשית פרק כ"א פסוק ל"ד.
^ בראשית פרק כ"ו, פסוק א'.
^ ספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים י"ד–ט"ו.
^ "יבנה - האנציקלופדיה לנוער" - ערך "פלשתים" כרך 12 עמוד 89, הוצאת יבנה 1995.
^ Deutsche Welle (www.dw.com), German archaeologists suggest Biblical-era Philistines came from Europe | DW | 04.07.2019, DW.COM (באנגלית בריטית)
^ ניר חסון, חוקרים:עצמות עתיקות שנמצאו באשקלון מעידות שמוצא הפלשתים בדרום אירופה, באתר הארץ, 3 יולי 2019
^ ישנה סברה, לפיה המלה "סרן" מקורה במלה היוונית "טיראן" חמות דוד מלך ישראל / ברוך קנאל, באתר www.daat.ac.il פלשתים, מתוך העת העתיקה - אנציקלופדיה ynet, באתר www.ynet.co.il.
^ פרופ' עמיחי מזר, מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, יחידה 8, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989. עמ' 38. (תצוגת קטע באתר google books).
^ פרופ' בנימין זאס, "השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל", בתוך: מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989. ISBN 9653024841. עמ' 23.
^ יעקב שביט, מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים, באתר הארץ, 21 בינואר 2007
^ שמעון שמיר, איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב, העין השביעית, 1 במרץ 2005

[1] שי שמש, אילן יוחסין של עם, באתר מדע גדול בקטנה, ‏8 בנובמבר 2018

[2] "אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים." ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ'

[3] "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ." ספר שמואל א', פרק ל"א, פסוק ד'

[4] בראשית פרק כ"א פסוק ל"ד.

[5] בראשית פרק כ"ו, פסוק א'.

[6] ספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים י"ד–ט"ו.

[7] "יבנה - האנציקלופדיה לנוער" - ערך "פלשתים" כרך 12 עמוד 89, הוצאת יבנה 1995.

[8] Deutsche Welle (www.dw.com), German archaeologists suggest Biblical-era Philistines came from Europe | DW | 04.07.2019, DW.COM (באנגלית בריטית)

[9] ניר חסון, חוקרים:עצמות עתיקות שנמצאו באשקלון מעידות שמוצא הפלשתים בדרום אירופה, באתר הארץ, 3 יולי 2019

[10] ישנה סברה, לפיה המלה "סרן" מקורה במלה היוונית "טיראן" חמות דוד מלך ישראל / ברוך קנאל, באתר www.daat.ac.il פלשתים, מתוך העת העתיקה - אנציקלופדיה ynet, באתר www.ynet.co.il.

[11] פרופ' עמיחי מזר, מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, יחידה 8, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989. עמ' 38. (תצוגת קטע באתר google books).

[12] פרופ' בנימין זאס, "השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל", בתוך: מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989. ISBN 9653024841. עמ' 23.

[שביט-13] יעקב שביט, מה תורמת הגניזה מיבנה לידע על מוצאם של הפלשתים, באתר הארץ, 21 בינואר 2007

[14] שמעון שמיר, איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלשתינאים לפלסטינים ומדוע זה חשוב, העין השביעית, 1 במרץ 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|פלשת|מבצע צבאי במלחמת העצמאות|מבצע פלשת}}
 [[קובץ:Philistine Language Map.png|ממוזער|{{legend|#0055d4|שטחים שהיו בשליטת הפלשתים}} {{legend|#aaccff|שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית}}]]
 '''הפְּלִשְׁתִּים''' היו [[עם]] קדום שישב באזור [[מישור החוף הדרומי]] של ארץ [[כנען]], בין [[המאה ה-12 לפנה"ס]] עד [[604 לפנה"ס]], אז הגלה אותם [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] ל[[מסופוטמיה]]. בהקשרים מאוחרים יותר נקרא אזור מגוריהם "פלשת". מוצאם של הפלשתים שנוי במחלוקת, אך [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מצביעים על קשרים קדומים עם התרבות [[יוון המיקנית|היוונית המיקנית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2017/11/08/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%9D/|הכותב=שי שמש|כותרת=אילן יוחסין של עם|אתר=מדע גדול בקטנה|תאריך=8 בנובמבר 2018}}</ref>. בתנ"ך מוזכרת קבוצה קדומה יותר המכונה פלשתים, מלכם [[אבימלך מלך גרר]] חתם עם אברהם ברית של דו-קיום, אך עם זה היה כנראה ממקור שמי בניגוד לפלשתים שפלשו לאזור מאוחר יותר.
 ==אטימולוגיה==

תקופת השופטים
שופטי ישראל	עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל
דמויות בולטות נוספות	בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום
דמויות במגילת רות	אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון
דמויות נוכריות בולטות	עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע
אירועים	מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות
מקומות	גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז
עמים	שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם