רוביק רוזנטל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{סופר}}
{{סופר}}
ד"ר '''ראובן (רוּבִיק) רוזנטל''' (נולד ב-[[7 בנובמבר]] [[1945]]) הוא [[בלשן]], [[מילונאי]], [[עיתונאי]] ו[[סופר]] [[ישראלי]], [[בעל טור|בעל הטור]] השבועי "[[הזירה הלשונית]]" בעיתון "[[מעריב]]", שבעקבותיו עשה [[דוקטורט]] ב[[בלשנות]] והקים [[אתר אינטרנט]] בשם אין לי חיים העוסק בענייני [[שפה]] ו[[בלשנות]] עם דגש על [[השפה העברית]].
ד"ר '''ראובן (רוּבִיק) רוזנטל''' (נולד ב-[[7 בנובמבר]] [[1945]]) הוא [[בלשן]], [[מילונאי]], [[עיתונאי]] ו[[סופר]] [[ישראלי]], [[בעל טור|בעל הטור]] השבועי "[[הזירה הלשונית]]" בעיתון "[[מעריב]]", שבעקבותיו עשה [[דוקטורט]] ב[[בלשנות]] והקים [[אתר אינטרנט]] בשם זה, העוסק בענייני [[שפה]] ו[[בלשנות]] עם דגש על [[השפה העברית]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־08:51, 14 בנובמבר 2019

רוביק רוזנטל
לידה 7 בנובמבר 1945 (בן 78)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ruvik.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם דגש על השפה העברית.

ביוגרפיה

רוזנטל נולד בתל אביב למשפחה ממוצא גרמני, שעל קורותיה כתב לימים את ספרו "רחוב הפרחים 22". סבו מצד אמו הוא חוקר תולדות האמנות גרשם קורט פרייער. כשהיה בן ארבע וחצי נפטר אביו, באותו חודש שבו נולד אחיו תבנית:נזכור את כולם (שנהרג במלחמת יום כיפור). עד גיל זה ספג בביתו גרמנית בלבד. כשהיה בן 19 עבר לקיבוץ נחשון והתחתן. הוא שירת בנח"ל וכתב בעיתון הקיבוץ. רוזנטל התבלט בכתיבתו העיתונאית ובגיל 23 התמנה לעורך השבועון של הקיבוץ הארצי בעיתון "על המשמר". כשהיה בן 26 מונה לתפקיד מזכיר קיבוץ נחשון. שנתיים לאחר מכן החל ללמוד לשון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה.

כשהיה בן 43 עזב את הקיבוץ עם משפחתו ועבר לתל אביב. הוא ערך את מדור הדעות בעיתון "חדשות", ולאחר סגירת העיתון עבד במשך כשנתיים ב"הארץ" ואחר כך במשך זמן קצר ב"דבר ראשון" שנסגר אף הוא אחרי זמן קצר. לאחר חצי שנה של אבטלה שב לעבודת העריכה וערך את המגזין "פנים", כתב העת של הסתדרות המורים, וכן ריכז את הקורסים העוסקים בעיתונות באוניברסיטה הפתוחה. אז החל גם לערוך את מדור הדעות של "מעריב", והמשיך בכך ארבע שנים, ולפרסם את טורו העוסק בלשון העברית: "הזירה הלשונית".

הטור הופיע בתחילה אחת לשבועיים במקומון "זמן תל אביב", ולאחר מספר גלגולים החל להופיע במוסף "סופשבוע" כל שבוע. הטור עוסק בשפה העברית תוך כדי נגיעות לחיי היום יום בארץ, לחברה הישראלית ולתרבותה. המדור עוסק בשיבושי לשון, התפתחות השפה העברית, הסברים למקורן של מילים, דקדוק, ניקוד ועוד. הטור בנוי מחלק ראשי בו כותב רוזנטל על הנושא העיקרי ושלוש מסגרות המכילות הערות ותוספות בנוגע לנושא זה. בדרך כלל אחת המסגרות מיועדת לפרסום תגובות הקוראים. השתתפות הקוראים מהווה חלק חשוב בטור, כאשר קוראים שונים מסייעים לרוזנטל להתחקות אחרי מקורן של מילים (בייחוד אם הן שיבושים של שפות זרות) ואף מציעים חידושי לשון מקוריים מפיהם. אוסף של הטורים שהתפרסמו בעיתון יצא לאור בספרים.

הוא היה עורך ראשי בתוכנית "הזירה הלשונית" בטלוויזיה החינוכית והשתתף בה בשנים 2003–2005.

בשנת 2004 העלה לראשונה את המופע "אין עלייך אחותי" יחד עם השחקן והזמר דורי בן זאב. המופע עולה מאז בתדירות גבוהה בבמות שונות כולל בקפה תיאטרון בתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2009 העלה את המופע "אַ ייִדישע מאדרה", מחווה לשפות היידיש והלאדינו בשיתוף הזמרת דגנית דדו והשחקן והזמר יוני אילת. המופע הועלה לראשונה בבית אבי חי שיזם את ההפקה, ומשם המשיך לבמות נוספות. עם יוני אילת המשיך למופע נוסף שהחל דרכו בבית אבי חי: "עברית על הדרך".

רוזנטל לימד שנים אחדות בבית צבי – בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה, וכן לימד באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן ועוד.

בנובמבר 2014 עלה האתר "הזירה הלשונית", המכיל את מאמריו ורשימותיו של רוזנטל עד לאותה עת, וממשיך את פעילותו וכתיבתו בתחום. הטור השבועי מתפרסם גם באתר nrg.

עבודת הדוקטורט של רוביק רוזנטל עוסקת במאפיינים הלשוניים וההיררכיים של השפה הצבאית הישראלית. היא נכתבה בהדרכת פרופ' אורה שורצולד במסגרת המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.[1]

רוזנטל נשוי ואב לחמישה ומתגורר בתל אביב.

ספריו

  • הקיבוץ בעידן הספק, ספרית פועלים, 1980
  • ירוק בעיניים: הקיבוץ בעיני ההומור (עריכה), ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980
  • צעקה שקטה, ספרית פועלים, 1987
  • משפחת הבופור, ספרית פועלים, 1989
  • גבולות הרוח, שיחות עם סמי מיכאל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
  • כפר קאסם - אירועים ומיתוס - על טבח כפר קאסם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  • הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית, עם עובד, 2001
  • האם השכול מת?, כתר ספרים, 2001
  • רחוב הפרחים 22, כתר, 2003
  • חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, עם עובד, 2004
  • מילון הסלנג המקיף, (יועצים אקדמיים: רפאל ניר, רינה בן-שחר) הוצאת כתר, 2005
  • שורש הדברים (עריכה), כתר, 2005
  • הלקסיקון של החיים, כתר, 2007
  • האור והקסם: תל אביב של פעם, 101 סיפורים, ידיעות ספרים, 2008
  • מילון הצירופים: 18,000 מטבעות לשון בעברית החדשה - מקורות, גלגולים, שימושים, כתר, 2009
  • המסע המופלא לארץ המילים, כתר, 2011
  • המסע המופלא לאחוזת לא הגדולה, כתר, 2012
  • מחברות נתיבה - נתיבה בן יהודה ומלחמתה במשטרת העברית (ליקוט ועריכה), כתר, 2013
  • חנות המילים של נעם, כתר 2014
  • שירת הפזמניק: המילון הצבאי הלא רשמי, כתר, 2015
  • 70, סיפורו של קיבוץ רבדים, הוצאת רבדים, 2017
  • מלחמת האותיות, או: היום שבו התהפכה שין על גבה, כתר, 2017
  • מדברים בשפת התנ"ך, כתר, 2018
  • כרמי הולכת לארץ הסיפורים, כתר, 2019

מחזהו שהוצג

פרסים

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים