לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע שומרון"

←‏השלכות אסטרטגיות: משרד החוץ הבריטי הזהיר את ישראל
(בקשה מבריטניה להפעיל מטוסים)
(←‏השלכות אסטרטגיות: משרד החוץ הבריטי הזהיר את ישראל)
 
===השלכות אסטרטגיות===
לאחר המבצע, הזהיר משרד החוץ הבריטי את ישראל מפני שימוש במטוסי סילון או טנקי "סנטוריון" שנרכשו בבריטניה נגד ירדן, ואיים כי אם ישראל תפתח במלחמה נגד מדינה זו, יופעל חוזה ההגנה הבריטי-ירדני.{{הערה|בני מוריס, '''מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956''', עמ' 427.}}
 
הפעולה הייתה האחרונה בשורה של פעולות גמול שבוצעו כנגד מטרות צבאיות ואזרחיות בגבול הירדני. לממלכת ירדן היה אז הסכם הגנה עם בריטניה (שנחתם במרץ 1946), ולכן במערכת השיקולים באשר ליציאה לפעולה נכלל גם השיקול להשתדל ולהימנע מדירדור של המצב הביטחוני בגזרה הזאת, כדי לא להזיק להסכם המתרקם בין ישראל לבין בריטניה וצרפת, לקראת [[מלחמת סיני]]. על רקע זה, הפעולה בקלקיליה בוצעה כתגובה של חוסר ברירה לרצח הפועלים באבן יהודה, לאחר שראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] בחר להבליג על הרצח הקודם של עובדי הכביש בנגב.{{הערה|עמוס כרמל, '''אלוף הניצחון''', הוצאת משכל (ידיעות אחרונות וחמד) 2009, עמ' 306}} מן הצד השני, היה למבצע אפקט של [[פעולת הסחה|הסחה]], בכך שמיקד את תשומת הלב בגבול ירדן, דבר שעזר ליצור את הרושם, בעת גיוס המילואים הנרחב לקראת מלחמת סיני, שפניה של ישראל אל החזית הירדנית.