קורקינט – הבדלי גרסאות
התיחסות לשפה העברית כ״עברית״, ולא כ״ישראל״ |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשלהי [[המאה העשרים]] הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם [[קורקינט ממונע|קורקינטים ממונעים]], אשר פועלים על [[מנוע חשמלי|חשמל]] או [[מנוע בנזין|דלק]]. |
בשלהי [[המאה העשרים]] הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם [[קורקינט ממונע|קורקינטים ממונעים]], אשר פועלים על [[מנוע חשמלי|חשמל]] או [[מנוע בנזין|דלק]]. |
||
המילה קורקינט משמשת רק בעברית; מקורה הוא שינוי של המילה ה[[צרפתית]] trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע תחת המילה קורקינט את המילה '''טפפית''', והעיד כי בבית [[אליעזר בן |
המילה קורקינט משמשת רק בעברית; מקורה הוא שינוי של המילה ה[[צרפתית]] trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] הציע תחת המילה קורקינט את המילה '''טפפית''', והעיד כי בבית [[אליעזר בן-יהודה]] חודשה המילה '''אוֹפַנִּית''': |
||
{{ציטוט|תוכן=כלי הנסיעה־למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ג|טז}}}} לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – '''טְפָפִית''' (על משקל עששית, צללית). בבית '''[[איתמר בן אב"י]]''' שמעתי אומרים "אופנית".|מקור = פורסם בפינת הלשון של אבינרי בסיוון [[ה'תש"ז|תש"ז]], יוני ([[1947]]), מתוך "'''יד הלשון'''" עמוד 8, יזרעל 1964}} |
{{ציטוט|תוכן=כלי הנסיעה־למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ג|טז}}}} לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – '''טְפָפִית''' (על משקל עששית, צללית). בבית '''[[איתמר בן אב"י]]''' שמעתי אומרים "אופנית".|מקור = פורסם בפינת הלשון של אבינרי בסיוון [[ה'תש"ז|תש"ז]], יוני ([[1947]]), מתוך "'''יד הלשון'''" עמוד 8, יזרעל 1964}} |
||
גרסה מ־17:51, 20 בנובמבר 2019
קוֹרְקִינֵט הוא כלי תחבורה העשוי ממשטח צר, המקביל אל הקרקע, שני גלגלים וכידון היגוי המחובר לגלגל הקדמי.
המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו ברגלו האחת, ודוחף אותו ברגלו השנייה, כשבידיו הוא מחזיק בכידון. בעבר נהגו ילדים ליצור קורקינטים לשימוש אישי. בשלהי המאה העשרים הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם קורקינטים ממונעים, אשר פועלים על חשמל או דלק.
המילה קורקינט משמשת רק בעברית; מקורה הוא שינוי של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קורקינט את המילה טפפית, והעיד כי בבית אליעזר בן-יהודה חודשה המילה אוֹפַנִּית:
כלי הנסיעה־למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.[1] לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – טְפָפִית (על משקל עששית, צללית). בבית איתמר בן אב"י שמעתי אומרים "אופנית".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| תעבורה מונעת-אדם | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יבשתיים |
| ||||||
| ימיים | קאנו • אופני ים • קיאק • סירת פדלים • סירת משוטים | ||||||
| אוויריים | מטוס הממונע בכוח האדם • מסוק הממונע בכוח האדם | ||||||
